שליחות מצווה

"ואתה תצווה את בני ישראל"

נר התמיד שהיה הכהן הגדול מעלה במנורה שבמקדש הוא סמל לתורה, כמו שכתוב (משלי ו) "כי נר מצוה ותורה אור"

בגמרא במסכת סוטה (כא.) דרשו חז"ל:

התורה נמשלה לאור, לומר לך מה האור המגן על העולם אף התורה מגינה על העולם.

מעשה שהיה באשה אחת:

אחייניתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ, באה אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי וסיפרה לו שהיא עומדת לעבור את הגבול מפולין לרוסיה.

היות שהדבר כרוך בסכנת נפשות, על כן היא מבקשת מהרב שיברך אותה שהדרך תעבור בשלום.

איחל לה הרב שתגיע למקומה בשלום, והוסיף בקשה אם מוכנה היא לקחת עימה דפי כתב יד מתוך ספרו הגדול שעמד לצאת לאור, ספר "חזון יחזקאל", ולמסור אותם לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי המתגורר בווילנא.

הסכימה האישה בשמחה להעביר את כתב היד החשוב. מתוך דאגה לכתב היד שלא יינזק, הטמינה האישה את הכתבים במעין בגד אותו כרכה סביב לגופה.

כעבור זמן לא רב יצאה לדרכה בשיירה קטנה. בהיותם בדרך נתגלתה השיירה על ידי חיילים רוסים שפתחו עליהם ביריות מרוביהם… הנוסעים המעטים נפוצו לכל עבר ואף האישה נמלטה על נפשה ומצאה מחסה במתבן תבואה ישן, בין חבילות הקש.

החיילים שראו את המנוסה מיהרו והביאו כלבים עזי נפש כדי שהללו יסייעו בידם לתפוס את הבורחים. בדרכם הקיפו החיילים את המתבן בו התחבאה האישה, אולם למרבה ההפתעה הכלבים לא הריחו דבר ועזבו את המקום והחיילים בעקבותיהם!… שאר בני השיירה נתפסו כולם ונלקחו למעצר.

בדרך לא דרך הגיעה האישה לווילנא, שם מיהרה אל ביתו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי כדי למסור לו את הכתבים ואף סיפרה לו את כל המוצאות אותה בדרך ואת הנס הגדול שקרה לה במתבן התבואה.

"מה הפלא?!" נענה ואמר מיד רבי חיים עוזר, "כאשר כרכת מסביבך את דפי הספר החשוב, הפכת בכך להיות חלק מספר תורה!" התורה מגינה ומצילה!