דבר טוב – קבל חנינה!
בתוספת לעשרת ימי תשובה אנחנו אומרים:
"אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו" ומיד אחרי זה אומרים: "אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטרגנו".
(לבני עדות המזרח, אין את הקטע השני. יש להם רק אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו. אם כי בסליחות, יש קטע מאוד דומה: "חתום פה שטן ואל ישטין עלינו זעום בו ויידום… זה לא מופיע בנוסח 'אבינו מלכנו' , אבל זה כמעט אותו הנוסח).
שואל החפץ-חיים בספרו חובת השמירה (פרק שישי, הערה למטה):
אם אמרת "אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו" אז כל המקטרגים כבר מתים -כילית אותם!
אם כילית אותם, מה אתה מבקש סתום פיות?! והלא הם מתים כבר – אין פיות – הם אינם ומימלא כבר סתומים פיותיהם?!
משיב החפץ-חיים:
אלא העניין , פעמים שאין זכויותינו גדולות כל-כך, שיכלו את המשטינים לגמרי. אנו מבקשים, שעל כל פנים, יסתום הקב"ה את פיהם, כדי שלא יוכלו לדבר…
והנה ידוע, שהנהגת ה' יתברך, 'היא במידה כנגד מידה', אם האדם כובש את פיו בשעת מריבה, שלא לדבר – גם הקב"ה למעלה, סותם את פי המקטרגים, שלא להשטינו.
יוצא אם כן,
שתלוי הדבר באדם עצמו: אם למטה האדם סותם את פיו, גם למעלה, הקב"ה סותם פיות המקטרגים.
ממשיך החפץ-חיים ומוכיח זאת מן הפסוקים:
וכן איתא במדרש שוחר טוב , על הפסוק (משלי יא, כז): "… וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ " – אם ראית אדם, שמדבר רע על חברו, אף מלאכי השרת מדברים עליו רעות. שנאמר (תהילים ז, יז): "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן – יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ"…
ולהפך,
אם דרכו לדבר טוב על חברו, כמו שכתוב בפסוק אחר (משלי יא, כז): "וְדֹרֵשׁ רָעָה – תְבוֹאֶנּוּ"…
אם ראית אדם שמדבר טוב על חברו, אז מלאכי השרת, מדברים עליו זכות. הדא הוא דכתיב: "וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם" כיוון שהקב"ה נותן חנינה, למי שמדבר טוב על בניו…
בימים אלו אנו עומדים בפני הכרעה על עתיד השנה ואיך שהיא תראה. מי שרוצה חנינה חייב להתאמץ ולדבר אך ורק טוב על בניו של מלך