חזרה לשגרה

שמחת תורה- שמיני עצרת בא"י (בחו"ל אלו שני ימים נפרדים) לשמיני עצרת יש מעמד כפול: מצד אחד הוא מקושר לחג הסוכות ולכן הוא קרוי שמיני, ומאידך הוא חג בפני עצמו – "שמיני חג עצרת הזה".

רש"י:

רגל בפני עצמו – אין לשמיני עצרת מצוות מיוחדות המאפיינות אותו כרגל עצמאי. כל האפיון שלו זה שאין יושבים בו בסוכה.

שאלה:

כיצד אומר רש"י שכל מה שמאפיין שלו זה שלא יושבים בסוכה?! הרי גם אם הוא היה יום חול לא היינו יושבים בסוכה?!

תירוץ: 

אלא רש"י מביע רעיון שהשמחה שחוגגים בחג זה היא מעין הכנה לקראת הימים שאחריו…

ביאור הדברים: 

התורה ניתנה לנו (לאחר שאסמינו מלאים כל טוב- חג האסיף) כלים לשמחה: סוכה, הלל, 4 מינים. וכדי להמחיש ולהגיע לשמחה זו מצווה אותנו התורה לצאת מהבית – מכל ההגבלות, ולהסתכל ממקום ארעי ובכך השמחה מורגשת ומתעצמת. אך מה קורה לאחר החג, בימים בהם מתחיל הקור והצפייה לגשמים, ומלאכת הזריעה החרישה והכנת הקרקע תוך דאגה להצלחה?

כדי למנוע הידרדרות מהירה מוסיפים מימד נוסף לחג הסוכות – מקושרים עדיין לשמיני, אך ללא כל המצוות- חג, כאשר רגשות השמחה וההתעלות שרכשנו בסוכה ימשיכו ללוות אותנו גם בבית.

אווירה מיוחדת זו תוך שמחה של שמחת תורה תסייע בידינו לעבור את תקופת החורף, ובייחוד את חודש מרחשוון (מר=ריק מחגים) ביתר קלות…