קריאה נכונה ומוטעמת לפרשת שופטים

דיוקים בקריאת התורה לפרשת שופטים

פרק ט"ז.  פסוק י"ח – ”תִּתֶּן-לְךָ“.

אֶת הַמִּלִּים "תִּתֶּן-לְךָ", צָרִיךְ לִקְרֹא כַּךְ: תִּתֶּנְלְךָ, כַּאֲשֶׁר הַהַטְעָמָה בָּאוֹת כָף, כִּי הַמַּקַּף מְחַבְּרָן לְמִלָּה אַחַת וְהָרְאָיָה שֶׁהַמִּלָּה "תִּתֶּן" נְטוּלַת טַעַם כָּלְשֶׁהוּ וְנִסְמֶכֶת לַמִּלָּה לְךָ, הַמֻּטְעֶמֶת בְּפַשְׁטָא, וְיֵשׁ לְהִיזָּהֵר מְאֹד מִלִּקְרֹא "תִּתֵּן לְךָ" בְּהַפְרָדָה בֵּין הַמִּלִּים, בְּנִגּוּד לִכְלָלֵי הַטְּעָמִים.

פרק ט"ז.  פסוק כ'  – ”וְיָרַשְׁתָּ“.

הַמִּלָּה וְיָרַשְׁתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְיָרַשְׁתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק ג'  –  ”וַיֵּלֶךְ“.

הַמִּלָּה וַיֵּלֶךְ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיֵּלֶךְ“, כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר.

פרק י"ז.  פסוק ג' –  ”וַיִּשְׁתַּחוּ“.

גַּם מִלָּה זוֹ " וַיִשְׁתַּחוּ", קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, מֵאַחַר שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר.

פרק י"ז.  פסוק ד' –  ”וְשָׁמָעְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׁמָעְתָּ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כָּךְ : ”וְשָׁמָעְתָּ“, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד נוֹתְרָה קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כֵּיוָן שֶׁהִיא בְּהֶפְסֵק, עֵקֶב הַטַּעַם (אַתְנָח) שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם.

פרק י"ז.  פסוק ד' –  ”וְדָרַשְׁתָּ“.

הַמִּלָּה וְדָרַשְׁתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ : ”וְדָרַשְׁתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּדָּלֶ"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק ה' –  ”וְהוֹצֵאתָ“.

הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה "וְהוֹצֵאתָ" הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ הַהוֹפֶכֶת אֶת הֶעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן הַטְעָמָת הַמִּלָּה וְהוֹצֵאתָ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְהוֹצֵאתָ“, אוּלָם עִם זֹאת, צָרִיךְ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּהֵ"א.

פרק י"ז.  פסוק ו'  –  ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ : ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק ח'  –  ”וְקַמְתָּ“.

הַמִּלָּה וְקַמְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִמְקוֹם מִלְּעֵיל.

פרק י"ז.  פסוק ט' –  ”וּבָאתָ“.

גַּם כָּאן, הַמִּלָּה וּבָאתָ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנָּתה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל.

פרק י"ז.  פסוק ט'  – ”וְדָרַשְׁתָּ“.

הַמִּלָּה וְדָרַשְׁתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְדָרַשְׁתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּדָּלֶ"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק י'  – ”וְשָׁמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׁמַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׁמַרְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּשִׁי"ן בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק י"ב  –  ”לְשָׁרֶת שָׁם“.

בִּגְלַל הַטְּעָמִים ”שוֹפָר מְהֻפָּךְ“  וּ”פַשְׁטָא“ שֶׁבָּהֶם מֻטְעָמוֹת מִלִּים אֵלּוּ, נוֹצַר חִבּוּר בֵּין שְּׁתֵּי הַמִּלִּים כְּאִלּוּ הֵן מִלָּה אַחַת, וְלָכֵן קְרִיאָתָן כַּךְ:  לְשָׁרֶתְשָׁם, וְטָעוּת גְּדוֹלָה הִיא לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶן וְלִקְרֹא ”לְשָׁרֵת שָׁם“, וְהַהוֹכָחָה לְכַךְ הִיא, כַּמּוּבָן, מִשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שַׁל הָרֵי"שׁ מִצֵּירֵי לְסֶגוֹל, הַמֵּעִיד עַל הַצֵּרוּף.

פרק י"ז.  פסוק י"ב'  –  ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, יַחַד עִם זֹאת יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ז.  פסוק י"ג –  ”יְזִידוּן“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה ”יְזִידוּן“ הִיא מִלְּרַע, כַּךְ: ”יְזִידוּן“ מֵאַחַר שֶׁבְּסוֹפָהּ נוֹסְפָה נוּ"ן וְלָכֵן הַטַּעַם (טַרְחָא) הוּא מִתַּחַת לַדָּלֶ"ת.

פרק י"ז.  פסוק י"ד. ”וִירִשְׁתָּהּ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה וִירִשְׁתָּהּ, שֶׁהָרֵי"שׁ מְנֻקֶּדֶת בְּחִירִיק וְלֹא בְּפָתָח, וְכֵן לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁיֵּשׁ מַפִּיק  בַּהֵ"א.

פרק י"ז.  פסוק ט"ז    –   ”תֹסִפוּן“.

גַּם מִלָּה זוֹ תֹסִפוּן, קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”תֹסִפוּן“ עֵקֶב הַנּוּ"ן שֶׁנּוֹסְפָה בְסוֹפָהּ, וּמִשׁוּם כַּךְ הַטַּעַם (רָבִיעַ) מֻנָּח מֵעַל הָאוֹת פֵ"א.

פרק י"ז.  פסוק י"ח    –    ”וְכָתַב לוֹ“.

כְּדֵי לִמְנֹעַ שְׁתֵּי הַטְעָמוֹת רְצוּפוֹת דְהָיִינוּ בַּתָּי"ו (שֶׁל וְכָתַב) וּבַלָּמֶ"ד (בַּמִּלָּה לוֹ), חָל כָּאן הַכְּלָל שֶׁל נָסוֹג אָחוֹר, וְהַהַטְעָמָה בַּמִּלָּה ”וְכָתַב“ עוֹבֶרֶת מֵהַתָּי"ו אֶל הָאוֹת כָ"ף, כְּלוֹמַר שֶׁהַטְעָמַת הַמִּלָּה ”וְכָתַב“ הִיא מִלְּעֵיל.

פרק י"ז.  פסוק י"ט    –    ”וְקָרָא בוֹ“.

גַּם כָּאן חָל הַכְּלָל שֶׁל נָסוֹג אָחוֹר, כְּדֵי לִמְנֹעַ שְׁתֵּי הַטְעָמוֹת סְמוּכוֹת, וְלָכֵן הַטַּעַם בַּמִּלָּה ”וְקָרָא“, עוֹבֵר מֵהָרֵי"שׁ אֶל הַקּוּ"ף, וְהַמִּלָּה ”וְקָרָא“ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע.

פרק י"ח.  פסוק א'    –   ”יֹאכֵלוּן“.

הַמִּלָּה יֹאכֵלוֹן, נִקְרֵאת מִלְּרַע, כך : ”יֹאכֵלוּן“, עֵקֶב תוֹסֶפֶת הַנּוּ"ן בְּסוּפָהּ, וְלָכֵן הַטַּעַם(הַמֶּתֶג שֶׁל סוֹף פָּסוּק) מֻנָּח מִתַּחַת לַלָּמֶ"ד, עִם זֹאת יֵשׁ הַעֲמָדָה קַלָּה בָּאוֹת יוּ"ד שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּלָּה.

פרק י"ח פסוק ב'.  דִבֶּר- לוֹ.

הַמִּלִּים דִבֶּר-לוֹ, קְרִיאָתָן כְּמִלָּה אַחַת, כַךְ: ”דִּבֶּרלוֹ“ וְזֹאת עֵקֶב הַמַּקַּף הַמְּחַבְּרָן, וְלָכֵןְ הַנִּקּוּד שֶׁל הַבֵּי"ת שֻׁנָּה מִצֵּירֵי לְסֶגוֹל, כְּדֵי לְצַיֵּין זֹאת.

פרק י"ח.  פסוק ד'    –    ”תִּתֶּן- לוֹ“.

אֶת הַמִּלִּים "תִּתֶּן-לוֹ", צָרִיךְ לִקְרֹא כַּךְ: תִּתֶּנְלוֹ, כַּאֲשֶׁר הַהַטְעָמָה בָּאוֹת לָמֶ"ד, כִּי הַמַּקַּף מְחַבְּרָן לְמִלָּה אַחַת וְהָרְאָיָה הִיא שֶׁהַמִּלָּה "תִּתֶּן" נְטוּלַת טַעַם כָּלְשֶׁהוּ, מְנֻקֶּדֶת  בְּסֶגוֹל (בִּמְקוֹם צֵירֵי), וְנִסְמֶכֶת לַמִּלָּה לוֹ, הַמֻּטְעֶמֶת בְּמֶתֶג (שֶׁל סוֹף הַפָּסוּק), לָכֵן יֵשׁ לְהִיזָּהֵר מְאֹד מִלִּקְרֹא "תִּתֵּן לו" בְּהַפְרָדָה בֵּין הַמִּלִּים, (בְּנִגּוּד לִכְלָלֵי הַטְּעָמִים).

פרק י"ח.  פסוק ט"ו'    –   ”תִּשְׁמָעוּן“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה תִשְׁמָעוֹן הִיא מִלְּרַע, כך: ”תִּשְׁמָעוּן“ כֵּיוָן שֶׁבְּסוֹפָהּ נוֹסְפָה נוּ"ן, וְזֹאת מוֹכִיחַ הַמֶּתֶג שֶׁל סוֹף פָּסוּק הַנִּמְצָא מִתַּחַת לָעַיִ"ן.

פרק י"ח.  פסוק י"ח    –   ”וְנָתַתִּי“.

הַמִּלָּה וְנָתַתִּי קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְנָתַתִּי“ כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, אֲבָל  צָרִיךְ לְהַטְעִים הַעֲמָדָה קַלָּה  בַּנּוּ"ן בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ט.  פסוק א'    –    ”וִירִשְׁתָּם“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁהָרֵי"ש בַּמִּלָּה וִירִשְׁתָּם, מְנֻקֶּדֶת בְּחִירִיק וְלֹא בְפָתָח, וּלְהַקְפִּיד בִּקְרִיאָתָהּ הַנְּכוֹנָה.

פרק י"ט.  פסוק א'    –   ”וְיָשַׁבְתָּ“.

הַמִּלָּה וְיָשַׁבְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְיָשַבְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּיּוּד, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ט.  פסוק ג'    –    ”וְשִׁלַּשְׁתָּ“.

הַמִּלָּה וְשִׁלַּשְׁתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשִׁלַּשְׁתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל.

פרק י"ט.  פסוק ח'    –   ”וְנָתַן לְךָ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁמִּתַּחַת לַנּוּ"ן מֻנָּח הַטַּעַם(שוֹפָר מְהֻפַּךְ) וְלָכֵן קְרִיאַת הַמִּלָּה "וְנָתַן" הִיא מִלְּעֵיל  וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַמִּלָּה לְךָ, הַמֻּטְעֶמֶת בְּטַעַם "פַּשְׁטָא", כַּךְ : ”וְנָתַנְלְךָ“.

פרק י"ט.  פסוק ט'    –    ”וְיָסַפְתָּ“.

הַמִּלָּה וְיָסַפְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְיָסַפְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּיּוּד, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ט.  פסוק י"א    –   ”וְאָרַב לוֹ“.

גַּם כָּאן צָרִיךְ לָשִׂים לֵב  לְכַך, שֶׁמִּתַּחַת לָאָלֶ"ף יֵשׁ הַטַּעַם "שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ" הַמּורֶה עַל מְקוֹם הַהַטְעָמָה, שֶׁהוּא מִלְּעֵיל בָּאָלֶ"ף, וְלָכֵן הַקְּרִיאָה תִּהְיֶה כַּךְ: ” וְאָרַבְלוֹ“.

פרק י"ט.  פסוק י"ג    –    ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק י"ט.  פסוק י"ט    –   ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ : ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק כ'.  פסוק ב'    –    ”ִכְּקָרָבְכֶם“.

צָרִיךְ לָשִׂים שֶׁהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָרֵי"שׁ הוּא קָמָץ קָטָן וְלָכֵן קְרִיאַת מִלָּה זוֹ הִיא, כַּךְ: ”כְּקָרֹבְכֶם“ כְּלוֹמַר הַטְעָמָה חֶלְקִית בַּקּו"ף, אֲבָל הַהַטְעָמָה הָעִקָּרִית הִיא מִלְּרַע.

פרק כ'.  פסוק ה'    –    ”יַחְנְכֶנּוּ“.

חָשׁוּב מְאֹד לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה "יַחְנְכֶנּוּ", שֶׁהַנּוּ"ן הָאַחֲרוֹנָה דְּגוּשָׁה(שֶׁקְּרִיאָתָהּ כְּנוּ"ן כְּפוּלָה), כִּי הַכַּוָּנָה הִיא "יַחְנֹךְ אוֹתוֹ" (אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ) בְּעוֹד שֶׁאִם נִקְרָא אֶת הַמִּלָּה לְלֹא דָּגֵש "יַחְנְכֵנוּ" יִהְיֶה פֵּרוּשָׁהּ "יַחְנֹךְ אוֹתָנוּ".

פרק כ'  פסוק ו'    –    ”יְחַלְּלֶנּו“.

שׁוּב, גַּם כָּאן צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בְּהַדְגָּשַׁת הַנּוּ"ן, כַּךְ: ”יְחַלְּלֶנּו“ כִּי כַּוָּנַת הַתּוֹרָה הִיא "יְחַלֵּל אוֹתוֹ" (יִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת וְיַהֲפֹךְ אוֹתָם לְחֻלִּין), אֲבָל אִם נִקְרָא מִלָּה זוֹ לְלֹא דָּגֵש, כַּךְ: "יְחַלְּלֵנוּ", יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ יְחַלֵּל אוֹתָנוּ.

פרק כ'.  פסוק י"ג    –    ”וְהִכִּיתָ“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה וְהִכִּיתָ, הִיא מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְהִכִּיתָ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע.

פרק כ'.  פסוק י"ד    –    ”וְאָכַלְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָכַלְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְאָכַלְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק כ'.  פסוק כ'    –   ”וְכָרָתָּ“.

הַמִּלָּה וְכָרָתָּ (שֶׁהִיא מִזּוּג שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת תָּי"ו לְאַחַת, בִּמְקוֹם וְכָרַתְתָּ) קְרִיאָתָהּ נִשְׁאֶרֶת מִלְּעֵיל, כך: ”וְכָרָתָּ“ לַמְרוֹת שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְזֹאת עֵקֶב הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא בְּטַעַם מַפְסִיק(אַתְנָח) שֶׁהוּא מִתַּחַת לָרֵי"שׁ.