תורה מוערכת בבית המדרש
"כי טוב סחרה מסחר כסף" (משלי ג, יד)
הרב משה פוליאס סיפר את הסיפור המובא בגמרא כך:
רב כהנא נפקד בבן לאחר שנים רבות שלא היו לו ילדים, לבנו קרא סליק.
כשהיה סליק בן שלוש אמר רב כהנא לאשתו: צריך לקחת את הילד למלמד כדי שילמד תורה.
אמרה האישה: "איני יכולה בלעדיו… אולי תביא את המלמד לביתנו, סליק ילמד כאן ואני אוכל להשגיח עליו ולראותו כשאחפוץ. המלמד יקבל כאן חדר אני אבשל בשבילו, והוא יאכל וישן אצלנו"…
הסכים רב כהנא והלך לחפש מלמד תלמיד חכם לבנו, הסתובב בשוקי טבריה ומצא את רבי אליעזר זעירא, עליו מסופר בגמרא שלבש שחורים כל היום כי התאבל על ירושלים.
הוא פגש את רבי אליעזר כשהוא יושב ומטיל ציציות בבגדו, שאל אותו רב כהנא: "יש לך אשה וילדים?"
ענה לו: "כן".
"היכן הם?" שאל הרב.
"אשתי זו התורה וילדי הם המצוות" ענה רבי אליעזר.
אמר רב כהנא: "אם כך אתה מתאים להיות מלמד לבני. רוצה אני שתבוא לביתי ותלמד את בני במשך עשרים וחמש שנה, אם תשלים את השנים תקבל 25 ככרות זהב סכום עתק, אך אם תחסיר אפילו יום אחד לא תקבל כלום, אולם אם בני סליק יעזוב אותך ואפילו אחר יום אחד תקבל את מלא הסכום"
הסכים רבי אליעזר זעירא לעסקה ואכן לימד את סליק במשך עשרים וחמש שנה, עד שסליק נהיה לתלמיד חכם השולט בכל התורה כולה.
שילם לו רב כהנא את מלא הסכום והם נפרדו לשלום.
פנה סליק לאביו וביקשו רשות לצאת לשוק, הלא אני בן28 ולא ראיתי את השוק מימי. יצא הבן לשוק של טבריה והתפעל ממה שראו עיניו, זה מוכר עגבניות זה מלפפונים כל אחד מכריז בקול על מרכולתו…
לפתע ראה אדם המכריז מי ורדים מי ורדים למכירה, ניגש סליק למוכר ושאלו: "מה זה מי ורדים?"
אמר לו המוכר משקה מרווה וטעים.
ביקש סליק מהמוכר: "האם אפשר לקבל כוס ממשקה זה?"
ענה המוכר: "בבקשה, אך קודם צריך אתה לשלם!".
אמר הבן: "אבל אין לי כסף!"
"אם אין כסף – אין משקה!" ענה המוכר.
אמר לו סליק: "האם יודע אתה מי אני? אני בנו של רב כהנא!"
ענהו המוכר בליגלוג: "ואני נכדו של יעקב אבינו… מים מקבלים רק תמורת כסף!"
חשב הבן ואמר: "אני יודע את כל התורה כולה! עשרים וחמש שנה למדתי תורה מאליעזר זעירא רבי ולא יצאתי מביתי"…
ענה המוכר: "אהה… יפה… אם כן אלמד אותך שיעור ראשון בענייני השוק , כדי לקנות בשוק צריך לשלם!
חזר סליק לביתו ואמר לאביו: "איני חפץ בדרך התורה! אם כל התורה שלמדתי מאליעזר זעירא רבי, אינה שווה אפילו כוס מי ורדים איני חפץ בדרך זו!"….
אמר לו אביו עלה לעלית הגג שם יש יהלום ששמרנו אני ואמך לעת זקנתנו, צא מחר לשוק ומכור אותו אך מאחר ואתה לא מבין במסחר, תסתובב בשוק ותשאל כמה שווה יהלום זה ותמכור אותו רק למרבה במחיר.
יצא הבן לשוק והגיע לרחוב הסנדלרים, שאל אותם כמה אתם מציעים עבור היהלום?
ראו הסנדלרים את היהלום התפעלו מגודלו והציעו מאה זהובים.
משם המשיך לשוק הרצענים והציע אותו להם.
הביטו הרצענים ואמרו נשלם לך עבורו אלף זהובים!
המשיך לשוק הטבחים ושם הציעו לו תמורת היהלום חמשת אלפים זהובים.
בסוף היום הוא הגיע לשוק היהלומנים. היהלומנים לא ראו מימיהם אבן כה גדולה ושאלו מאין יהלום יקר זה, מוכנים אנו לשלם עבורו מיליון זהובים! וכמובן מכר להם.
חזר סליק בערב לביתו וסיפר לאביו על מה שארע. אמר לו אביו אני לא מבין! הרי הציעו מגוון של מחירים. מי באמת צודק, הסנדלרים או אולי היהלומנים?
ענה הבן פשוט מאוד, הם אינם מבינים באבנים יפות ולכן הציעו סכום נמוך. וכדי לדעת מה ערכה האמיתי של האבן, צריך ללכת למקום שבו מבינים באבנים, רק בשוק של היהלומנים מבינים ערכה של אבן.
אמר לו רב כהנא: הנה הכסף בידך אך לפני שהנך הולך לסחור בשוק, לך לבית המדרש ואל תגיד שאתה בני כדי שלא יכבדו אותך בגללי, ואז תראה מה אתה מפסיד.
הסכים הבן לנסות ולראות איך נראה בית המדרש, מה יש לו להפסיד הכסף בידו יבקר בבית המדרש ומיד אחר כך יצא לסחור…
הלך ומצא אדם יוצא מבית המדרש ובוכה.
אמר לו סליק: "מדוע אתה בוכה? אמר לו אותו יהודי אין אתה יכול לעזור לי אך אספר לך כי הרי אמר החכם מכל אדם "דאגה בלב איש ישיחנה" אולי על ידי שאספר לך יוטב לי מעט… ארעה אצלי תופעה מוזרה, גדלו לי עדרים רבים של בהמות שראשם ככלב וגופם ככבש ובאתי לבית המדרש שיכשירו לי אותם, אם יכשירו לי אותם אהיה עשיר גדול כי כל כספי מושקע בעדרים אלו, נכנסתי לבית המדרש ולא יכלו להכשירם לי, וכך כל כספי ירד לטמיון"…
אמר לו סליק: "אכנס איתך ואשכנע את החכמים להכשירם!!"
צחק האיש בליבו מי הוא זה אשר יצליח להכשירם הרי חכמים גדולים ממנו לא הצליחו.
נכנס סליק בבטחה לבית המדרש, דפק על הבימה ואמר לחכמים יש לי רעיון כיצד לבודקם, נצבוט אותם אם יפעו מה מה מין כבש הם, ואם יצעקו הב הב כלב הם!
שיבחו החכמים ואמרו מי הוא חכם זה? כיצד לא חשבנו על רעיון פשוט שכזה.
אמר אותו אדם לפעמים הם צועקים הב ולפעמים הם פועים מה, הציע סליק רעיונות ובכל רעיון שבחוהו, אך אותו אדם אמר שכל אותם רעיונות לא יועילו כי דומה הוא גם לכלב וגם לכבש.
הוסיף סליק ואמר, אליעזר זעירא רבי לימדני שצולים בשר כלב הוא מצטמק וכשצולים בשר כבש הוא נשאר עבה, באו נצלה בשר כלב ובשר טלה, וכן נצלה בשר מן העדר הזה, אם יצלה ככלב כלב הוא אם ככבש כבש הוא.
צלו וראו שכבש הוא! ומינו את סליק לראש הישיבה.
חזר סליק לביתו שאל אותו אביו רב כהנא: "איך היה בבית המדרש?"
אמר לו: "שמו אותי בראשם וראש הישיבה אני"…
אמר לו רב כהנא: "והרי אמרת שלא מעריכים את תורתך?!"…
אמר הבן לאביו: "יפה עשית כשנתת לי למכור את היהלום וראיתי שיש המבינים ביהלומים ויש שאינם מבינים, כך גם הללו מבינים בדברי תורה והללו אין מבינים"…