לרחם על הבריות!

"ונתן לך רחמים ורחמך"

אמרו חז"ל: שלשה סימנים יש באומה הישראלית. רחמנים ביישנים וגומלי חסדים.

רחמנים דכתיב: "ונתן לך רחמים ורחמך" (יבמות עט.).

כיוצא בזה אמרו:

"כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו.

וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו" (ביצה לב:).

מספרים חז"ל בגמרא מסכת ברכות יח:

על חסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת, ואשתו הקניטתו, והלך לישון בבית הקברות. שמע שתי רוחות משוחחות על התבואה ומה שדנים עליה בשמים לקראת השנה החדשה.

וכשנהג לפי מה ששמע נתברר שתבואתו לא לקתה ושל כל העולם לקה.

 ביאר את העניין בטוב טעם הגאון רבי מתתיהו סלמון שליט"א:

באותם שנים הייתה שורת הדין שתהיה בצורת והתבואה תלקה. וכדי שהקב"ה ירחם על מישהו צריך גם הוא להיות מרחם על הבריות.

וכדי שהקב"ה יאריך אפו, צריך גם הוא להיות סבלן ומאריך אף.

לכן זימנו מהשמים לאותו חסיד ניסיון שמצריך הרבה רחמים, לתת דינר לעני בשני בצורת.

ועוד ניסיון זימנו לו, ניסיון שמצריך הרבה סבלנות בשעה שאשתו הקניטתו. הוא עמד בניסיון.

על כן היה ראוי בהנהגה של מידה כנגד מידה שהקב"ה ירחם עליו ויאריך לו אף, ולכן שלו לא לקה.

הוסיף רבי מתתיהו:

הרבה פעמים מזדמנות לאדם מצוות של חסד שמצריכות הרבה רחמים וסבלנות, דווקא בערב ראש השנה, ובימים גורליים כיו"ב.

ופעמים יש תרעומת בלב על הטרדה ממעשים אלו בדיוק בימים עמוסי מתח ודאגה או בימים שאנו טרודים בהכנה ליום הדין.

אבל דווקא אז עלינו לשמוח שזימן לנו הקב"ה את האפשרות להוכיח שאנו רחמנים וסובלניים, כדי שנזכה אף אנו לרחמי שמים מידה כנגד מידה…