פרשת ואתחנן וט"ו באב

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא"

הגמרא במסכת ברכות לב. לומדת מהפסוקים הראשונים בפרשה, כיצד צריך אדם להתפלל:

דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. מנלן? ממשה דכתיב (דברים ג-כג): "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" וכתיב: "ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך" וכתיב בתריה אחרי שהוא משבח את הקב"ה, מגיעה הבקשה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו'.

הפני יהושע שם לב, שכל הפסוק הזה, מכוון כנגד ג' ברכות ראשונות שבתפילת שמונה עשרה:

את גדלך – הוא מעין ברכת אברהם, שמידת הגדולה, היא מעין מידתו של אברהם אבינו.

ואת ידך החזקה – כנגד יצחק, שהוא מידת הגבורה.

אשר מי אל בשמים ובארץ – כנגד יעקב שהוא כנגד מידת היראה

לאחר שהזכיר את ג' השבחים האלה, אמר אעברה נא. ללמדך, לעולם יסדר אדם שבחו, ורק אח"כ יתפלל.

שואל הפני יהושע:

מה פירוש הדבר "בָּעֵת הַהִוא"? מתי משה רבינו התחיל להתפלל?

כותב רש"י – בעת ההיא. לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר.

אחד ההסברים לסיבה שמשה חשב שהותר הנדר הוא: כיוון שהמשנה בביכורים פוסקת, שמביאים ביכורים מעבר הירדן, כך פוסק תנא קמא.

הסיק מכאן משה רבינו:

זאת אומרת, אם מביאים ביכורים מעבר הירדן, פירוש הדבר, שנחלת סיחון ועוג היא חלק מארץ ישראל. אם זה לא היה חלק מארץ ישראל לא היו מביאים ביכורים.

אמר משה רבינו – אם הקב"ה הכניס אותי ונתן לי לכבוש את נחלת סיחון ועוג, ששם גרו בני גד ובני ראובן, משמע, שהקב"ה התיר את השבועה שלי.

הקב"ה נשבע שלא נביא את עם ישראל לארץ ישראל, אבל אם כבר נכנסתי והבאתי את עם ישראל לנחלת סיחון ועוג, שהיא חלק מארץ ישראל, כי הרי מביאים ביכורים מנחלת סיחון ועוג (שיטת תנא קמא, מסכת ביכורים), מכאן שהותר חצי נדר.

אמר משה – אם הותר חצי נדר, אולי הותר כולו.

לכך אומר רש"י – וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא, כשהוא כבש את סיחון ועוג.

מתי כבש משה רבינו את סיחון ועוג?

עפ"י רש"י ושאר המפרשים מלחמת סיחון ועוג הייתה בחודש אלול.

זאת אומרת, שהתפילה של משה רבינו להיכנס לארץ ישראל, התחילה בחודש אלול, בשנת הארבעים, שישה חודשים לפני שמשה רבינו נפטר.

הפני יהושע קובע:

משה רבינו התחיל להתפלל – מט"ו באב התחיל משה רבינו להתפלל.

וכך הוא החשבון:

מט"ו באב עד ז' באדר (יום פטירת משה) ישנם שישה חודשים שלמים – אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת ושבט. שלושה מהם 30 יום, ושלושה מהם 29 יום.

שישה חודשים, יש לך מהם אחד חסר ואחד מלא סה"כ:  6*30 = 180 אתה מוריד 3 ימים, קיבלת 177 ימים.

תוסיף לזה 16 יום של חודש אב (מט"ו עד ל'), ועוד 7 ימים של חודש אדר (עד ז' אדר), יוצא 23 + 177 = 200.

אומר הפני יהושע – תוריד מזה שבתות, יוצא 28 (200/7=28), אם אתה מוריד את זה מה- 200 יום שקיבלנו, יוצא 172 ימים שמשה רבינו יכל להתפלל.

עמד משה בתפילה, שלוש פעמים ביום – 3*172 ימים סה"כ:  516.

אבל הוא לא התחיל מערב ט"ו באב, הוא התחיל מהבוקר.

אם הוא התחיל מהבוקר, אז תפילה אחת הייתה חסרה לו, אז יוצא בדיוק 515 תפילות.

מט"ו באב, עד יום הפטירה של משה רבינו – 515 תפילות.

אמר הקב"ה למשה רבינו – אני מבקש ממך לא להמשיך לבקש. אם תבקש עוד בקשה אחת, אתה תיכנס.

מסביר הפני יהושע שבשמים יש שישה בתי דינים של מידת הדין.

הוא סומך את דבריו על גמרא (מסכת שבת נה, א) – (יחזקאל ט-ב) והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבוש הבדים וקסת הסופר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחושת מזבח הנחושת מי הוה? אמר להו הקב"ה התחילו ממקום שאומרים שירה לפני ומאן נינהו ששה אנשים (מי אלו האנשים?) א"ר חסדא קצף אף וחימה ומשחית ומשבר ומכלה, אלו שישה בתי דין שיש בשמים למידת הדין.

אומר הפני יהושע – מידת הדין נקראת בשם "אלוקים" = 86*6 כנגד שישה בתי דין שישנם בשמים זה 516.

אמר הקב"ה למשה רבינו – בתפילה ה-515, אני מבקש ממך לא לבקש יותר! כי אם אתה תבקש עוד תפילה אחת, אתה מכניע את ששת בתי הדין של מידת הדין.

אם תכניע אותם אהיה חייב להכניס אותך לארץ ישראל. אתה תרוויח להיכנס אבל לעם ישראל לא יימחל חטא העגל.

אמר משה – יָמוּת משֶׁה וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ וְלֹא תִּנָזֵּק צִפָּרְנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם (דברים רבה, כי-תבוא, פרשה ז').

רבותי, הפני יהושע עושה חשבון מדהים – 515 תפילות מט"ו באב ועד ז' באדר.

הנה הקשר בין ט"ו באב לפרשת ואתחנן – פרשת ואתחנן נאמרה בט"ו באב…