מעלת פינחס ושכרו
"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"
נשאלת השאלה:
מדוע זכה פינחס, למה שאפילו לא זכה משה רבינו, שנאמר בו: "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית"?!
והרי לא פעם אחת עשה כמעשה פינחס אלא פעמים רבות הציל את בני ישראל והשיב חמת ה' מעליהם, בעגל ובמרגלים… ולא ראינו שהובטח לו ברית שלום כמו שהובטח פינחס?!
המגיד מדובנא מסביר על פי משל למה הדבר דומה:
לאדם שנקלע לחובות והיו לו הרבה בעלי חובות, ולא הצליח לעמוד בתשלומים.
בכל פעם שהיו מגיעים אליו הנושים לתבוע חובם, היה מיד מגיע חבר אחד שהיה אוהבו, והיה משפיע עליהם שיאריכו את זמן הפירעון, והיה דוחה אותם מחודש לחודש.
לאיש הזה היה שכן נוסף, ואותו אהוב כשהיה רואה את בעלי החובות שדוחקים אותו ואין לו מה לשלם להם, עמד והסדיר עמהם שיקחו רק כעשרים אחוז מההלוואה, כיון שעדיף מעט מאשר לא כלום, והוא עצמו שילם לכולם וקרע את שטרי החובות…
כשראה הלווה שהחוב נפרע כליל, החל להודות לו מקרב לב ובירכו בכל הברכות שבתורה.
בנו של הלווה שישב לידו שאל את אביו: "אבא, אני לא מבין, למה לידידך הראשון לא הודית ובירכת אותו כל כך, ואילו את הידיד השני בירכת עד בלי די?!"
השיב לו האב: "ראה בני, הראשון אמנם דחה את החוב שוב ושוב, אבל סוף סוף החוב נשאר חוב. אבל השני פטר אותי לגמרי מן החוב וקרע את כל שטרי החוב"…
הנמשל ברור מאליו:
במעשה העגל באה מידת הדין לנגוש את ישראל, בא משה רבינו ודחה אותה ונאמר שם "וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו", כלומר שמנע נגישת החוב מעליהם אבל לא ביטלה לגמרי, וכמו שכתוב (שמות ל"ב ל"ד): "וביום פקדתי ופקדתי עליהם חטאתם" ונדחה החוב לזמן אחר, וכמו שנאמר: "ואולם חי אני…אם יראה איש באנשים האלה…"
מה שאין כן פינחס הוא סילק את החוב לגמרי, לכן נאמר לו "הנני נותן לו את בריתי שלום"…