פרפראות לחג פורים

"שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי" 

ר' פינחס הגר מבארשא מבאר: 

שיהודי שושן לא ידעו ממרחק לקבוע מי הוא היושב על הסוס ומיהו מנהיגו? 

האם מרדכי על הסוס והמן מרכיבו, או שמא חלילה להיפך?! וזאת מכיוון ששניהם היו לבושים בבגדי מלכות. 

נדגיש שלא רק היהודים לא ידעו אלא אפילו הבת של המן (שמה של ביתו של המן היה 'שכחטנת' או על פי גרסה אחרת 'שלחטוות') לא זיהתה – ושפכה על אביה סיר שופכין בחושבה שהוא מרדכי ואביה למעשה על הסוס.

מה אם כן ראו היהודים שלו ראתה בת הרשע?!

הם ראו את חוטי הציצית של מרדכי.

לאחר שראו כולם את הציציות של מרדכי – "בראותם יחד תכלת מרדכי" הבינו מיד שהיושב על הסוס עם פתילי התכלת של הציצית – הינו מרדכי היהודי ועל כך צהלו ושמחו. 

——————————————-

"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" 

במסכת מנחות (דף סה) אמרו חז"ל: 

פתחיה זה מרדכי, ולמה נקרא שמו פתחיה? שפותח דברים ודורשן, ויודע בשבעים לשון. 

רמז לדברי חז"ל מצאו דורשי רשומות באיוב פרק ח': "והיה ראשיתך מצער, ואחריתך ישגה מאד". 

דהיינו: 

"ראשיתך" – האותיות שבתחילת שמך, מצער – יש להפחיתם 

ואילו "ואחריתך" – האותיות שבסוף שמך, "ישגה מאד" – יש להכפילם. 

אם ניקח את שלשת האותיות הראשונות של "פתחיה" ונחלק את סכומם לחצי נקבל את שלשת האותיות של השם "מרדכי":

פ =   80 >  מ = 40  

ת = 400 >  ר = 40,  

ח =    8  >  ד = 4 

ועתה ניקח את שתי האותיות האחרונות של "פתחיה", ונכפיל את סכומם, כך נקבל את האותיות האחרונות של "מרדכי":

י = 10  >  כ = 20 

ה = 5   >  י = 10

וזהו: "והיה ראשיתך מצער, ואחריתך ישגה מאד".