עזרה הדדית

מצוות חג הסוכות מורות על עזרה הדדית

יוה"כ איננו מסיים את החתימה לשנה טובה. עלינו להמתין לגמר החתימה בהושענא רבה. כשם שהשופט חותם את גזר הדין עדיין צריכים להמתין שמזכירות בית המשפט תאשר ותסיים את החתימה.

שאלה: 

מדוע יש להמתין להושענא רבה? איזו הדרכה עלינו ללמוד מסוכות? איזה לקח חיים מלמד חג סוכות על מנת שנזכה להיחתם לשנה טובה ומבורכת?

תשובה:

ודאי שהלקח צפון בחג הסוכות שהוא מגשר בין יוה"כ להושענא רבה בחג ובהלכותיו: הסוכה, ארבעת המינים מצוות השמחה. הן חג הסוכות הוא זמן שמחתנו – "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך והלוי והגר והיתום והאלמנה… והיית אך שמח".

כשנתבונן נראה שיש מכנה משותף בכל מצוות החג כחוט השני והוא: הקשר לזולת וההתחברות עם הכלל:

בסוכות נאמר:

"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג, מב) והגמ' במסכת סוכה כז: אומרת: מלמד שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת.

התורה מצווה:

צא מדירתך הפרטית האישית לדירת ארעי, שמדרך הטבע משתמשים בה כמה יחדיו עד שכל ישראל יישבו בצוותא בסוכת עורו של לויתן (ב"ב עה.)

הלולב מאגד בתוכו את כל שדרות העם – מבעלי התורה והמצוות המלאים טעם וריח, ועד אלו שאין בהם טעם וריח, וכולם חייבים להיות ביחד. באין ערבה, גם האתרוג לא ניטל = אחדות מלאה.

השמחה: 

גם בה נצטווינו לשמח את ה-ארבעה של הקב"ה- גר, יתום, אלמנה, והלוי. כנגד ארבעה שלנו- בנך, בתך, עבדך ואמתך. ולשמח אותם עד כמה שאפשר…

ועוד, הרי בכלל איך יכול האדם לשמוח לבדו באין איש עמו. ומה כל זה בא לרמוז?

ביוה"כ ערכנו חשבון נפש, מאזן של מצוות מול עבירות, והקב"ה אומר: הכל נכון, אבל דעו כי האדם לא לעצמו נברא אלא להועיל לאחרים בכל מה שיוכל. בזאת תבחנו אם תצאו מחממת הדירה שלכם, אם תדעו לאגוד את כל העם באגודה אחת, אם תשכילו לשמוח יחדיו ולשמח את אלו שזקוקים לקורטוב שמחה, אזי מובטחת חתימה טובה.

לא לחינם בחג זה מקריבים 70 פרים לשלומם של 70 אומות העולם, להועיל לאחרים במעגל הכי רחב.

זה הלקח: 

לצאת מה"קונכייה" ולראות מי זקוק לנו ולמי אנו יכולים להועיל… בראש ובראשונה במעגל המשפחה ובמעגלים הולכים ומתרחבים.

יהי רצון שאחדות זו תקרב את הגאולה האמיתית והשלמה, אמן!