הלכות ודיני הסכך למצוות סוכה

מִדִּינֵי הַסְּכָךְ

תְּנָאֵי הֶכְשֵׁר הַסְּכָךְ

יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה תְּנָאִים לְהֶכְשֵׁר הַסְּכָךְ:

א. שֶׁיִּהְיֶה גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ.

ב. שֶׁיִּהְיֶה תָּלוּשׁ מֵהַקַּרְקַע.

ג. שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה. [דְּהַיְנוּ, שֶׁאִם יִגַּע בּוֹ טָמֵא, הוּא לֹא יִטָּמֵא].

אִי לְכָךְ, אֵין מְסַכְּכִים בְּמִינֵי מַתָּכוֹת, פְּלַסְטִיק, נַיְלוֹן, זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא, מֵאַחַר וְאֵין גִּדּוּלָם מִן הָאָרֶץ. וְכֵן אֵין מְסַכְּכִים בְּעַנְפֵי אִילָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, מֵאַחַר וְאֵינוֹ תָּלוּשׁ. וְכֵן אֵין מְסַכְּכִים בְּמַאֲכָלִים אוֹ בִּכְלֵי עֵץ, כֵּיוָן שֶׁרְאוּיִים הֵם לְקַבֵּל טֻמְאָה. (יד, טו, כא)

כְּלֵי עֵץ, כְּאַרְגָּז, מְגֵרָה וְכַיּוֹצֵא, הֲרֵי הֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית קִבּוּל. וְאִם נִשְׁבְּרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, אֵין לְסַכֵּךְ בָּהֶם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁרְאוּיִים הָיוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהַתּוֹרָה, גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יִטְעֶה וִיסַכֵּךְ בַּכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ רַק מְעַט, שֶׁעֲדַיִן רְאוּיִים לְקַבֵּל טֻמְאָה. (יז)

אוּלָם, כְּלֵי עֵץ שְׁטוּחִים, שֶׁאֵין לָהֶם בֵּית קִבּוּל, כְּמוֹ שֻׁלְחָן, מַדָּף, דֶּלֶת וְכַדּוֹמֶה, מֵאַחַר וְהֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה רַק מִדְּרַבָּנָן – אִם נִשְׁבְּרוּ, מֻתָּר לְסַכֵּךְ בָּהֶם. (יט)

רֹחַב הַקּוֹרָה

קוֹרַת עֵץ שֶׁרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ], אָסְרוּ חֲכָמִים לְסַכֵּךְ בָּהּ, מִשּׁוּם "גְּזֵרַת תִּקְרָה". דְּהַיְנוּ, בִּזְמַנָּם הָיוּ בּוֹנִים אֶת תִּקְרוֹת הַבַּיִת מִקּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ רְחָבוֹת, וְקַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁיִּטְעֶה הָאָדָם וְיֹאמַר: 'מָה הַהֶבְדֵּל אִם אֲסַכֵּךְ בְּקוֹרוֹת אֵלּוּ אוֹ שֶׁאֵשֵׁב תַּחַת תִּקְרַת בֵּיתִי?' וַהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה לִישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְלֹא בַּבַּיִת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. (סימן תרכט סעיף יח. ל)

גַּם קוֹרוֹת שֶׁרְחָבוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְסַכֵּךְ בָּהֶן כְּלָל. אוּלָם אִם אֵין לוֹ סְכָךְ אַחֵר, רַשַּׁאי לְסַכֵּךְ בָּהֶן. (סימן תרכט סעיף יח. לא)

הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לְסַכֵּךְ בִּקְרָשִׁים דַּקִּים [פְּלָפוֹנִים] שֶׁרָחְבָּם פָּחוֹת מִטֶּפַח [8 ס"מ], שֶׁהֲרֵי אַף בִּזְמַנָּם לֹא הָיָה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תִּקְרָה מִקְּרָשִׁים אֵלּוּ כְּלָל. כֵּן פָּסְקוּ שַׂלְמַת חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הַגרצ"פ פְרַנְק, יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, צִיץ אֱלִיעֶזֶר, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מִינְצְבֶּרְג, אָז נִדְבְּרוּ, וְעוֹד. וְכֵן נָהַג הַגַּרְשַׁ"ז אוֹיֶרְבַּךְ בְּסֻכָּתוֹ. (ל)

דָּבָר הַמַּעֲמִיד

מִן הַדִּין מֻתָּר לְהַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ אַף עַל דָּבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, כְּעַמּוּדֵי בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא, אֶלָּא שֶׁטּוֹב וְנָכוֹן לְהַחְמִיר וְלָתֵת עֲלֵיהֶם אֵיזֶה עֵץ, וְעָלָיו יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ.

וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי הִנֵּה בַּגְּמָרָא (סוכה כא ע"ב) מְבֹאָר, שֶׁלְּדַעַת חֲכָמִים אֵין שׁוּם אִסּוּר לְהַעֲמִיד אֶת הַסְּכָךְ עַל גַּבֵּי דָּבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ. וּבְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה נֶחְלְקוּ בַּגְּמָרָא אִם יֵשׁ אִסּוּר אוֹ לֹא. וְרֹב הַגְּאוֹנִים פָּסְקוּ כַּחֲכָמִים, וְכֵן דַּעַת הָרַמְבַּ"ם, הרז"ה, הָרִי"צ גֵּאוּת, רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה מִטְּרָאנִי, שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט, הָרָאַבְיָ"ה וְעוֹד. (עיין משנ"ב ושער הציון סימן תרל ס"ק ס) וְאַף הַפּוֹסְקִים כְּרַבִּי יְהוּדָה כָּתְבוּ, שֶׁלְּרַבִּי יְהוּדָה מֻתָּר לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, [וּמַחֲלֻקְתּוֹ עִם חֲכָמִים הִיא בְּעִנְיָן אַחֵר], וְכֵן דַּעַת הָרִי"ף, הָרֹא"שׁ, הַתּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי, תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעוֹד. וְכֵן מְבֹאָר בַּבֵּית יוֹסֵף וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרל סעיף יג). וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ, שֶׁאִם מֻתָּר לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, מִמֵּילָא אִם נָעַץ שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל וְסִכֵּךְ עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ, כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ. וְכָתַב הַמַּהֲרִי"ל שֶׁכֵּן נָהֲגוּ כָּל רַבּוֹתֵינוּ לְהָקֵל, וְאֵין בָּזֶה סָפֵק. וְכֵן דַּעַת הַטַּ"ז, הַגְּרָ"א, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, זֶרַע אֱמֶת, אַבְנֵי נֵזֶר וְעוֹד. וְכָתַב הָעֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, מֵאַחַר וְרַבֵּנוּ הַבֵּית יוֹסֵף פָּסַק כְּהָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ לְהָקֵל, וְזוֹהִי דַּעַת הַיְרוּשַׁלְמִי וְרֹב רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים וּבַעֲלֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לָמָּה לָנוּ לְהַחְמִיר? עכ"ד. אֶלָּא שֶׁטּוֹב לָחוּשׁ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן וְהָרַ"ן שֶׁאָסְרוּ לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְסַכֵּךְ בּוֹ, וְלָכֵן יִתֵּן אֵיזֶה עֵץ עַל הַבַּרְזֶל, וְעָלָיו יִתֵּן אֶת הַסְּכָךְ, אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר. וְעַל כֵּן רַשַּׁאי לְכַתְּחִלָּה לִתְקֹעַ בְּמַסְמְרִים אֶת הָעֵץ שֶׁעָלָיו הוּא מַעֲמִיד אֶת הַסְּכָךְ, וְכֵן מְפֹרָשׁ בַּמְּאִירִי, הָרַ"ן וְהָרִיטְבָּ"א. וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרִי מְגָדִים, מָגֵן אַבְרָהָם, הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ זַלְמָן, חַיֵּי אָדָם, הַגְּרָ"א, רַב פְּעָלִים, בִּגְדֵי יֵשַׁע, וְכָל הָאַחֲרוֹנִים. וְכָתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (תרכט ס"ק כו) שֶׁהֶתֵּר זֶה הוּא לְכָל הַפּוֹסְקִים. וְהִנֵּה הַגָּאוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל הֶחְמִיר גַּם בָּזֶה. אַךְ בְּשׁוּ"ת חֶלְקַת יַעֲקֹב כָּתַב, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְיֵשׁ לְהַתִּיר בָּזֶה לְכַתְּחִלָּה, וּדְלֹא כְּהַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁהֶחְמִיר נֶגֶד הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְרֹב כְּכָל הָרִאשׁוֹנִים, וְכֻלּוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וְכָל רְאָיוֹת הַחֲזוֹן אִישׁ אֵינָן מֻכְרָחוֹת כְּלָל". עכ"ל. וְכֵן כָּתַב בְּשׁוּ"ת שֵׁבֶט הַלֵּוִי: "וּבֶאֱמֶת קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַחְלֹק עַל הַמָּגֵן אַבְרָהָם וְכָל הַפּוֹסְקִים, שֶׁכֻּלָּם הִתִּירוּ". עכ"ל. וְכֵן כָּתַב בַּהֲלִיכוֹת שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ: "חֻמְרַת הַחֲזוֹן אִישׁ תְּמוּהַּה, מִכֵּיוָן שֶׁאִסּוּר מַעֲמִיד הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה, אִם כֵּן, בְּמַעֲמִיד דְּמַעֲמִיד, הוּא גְּזֵרָה לִגְזֵרָה שֶׁלֹּא גּוֹזְרִים, וְכָשֵׁר אַף לְכַתְּחִלָּה". (מד. ועיין עוד בשו"ת שמע שלמה ח"ד סימן כ ותרווה נחת.)

סְכָךְ לָנֶצַח

סְכָךְ לָנֶצַח, הֶעָשׂוּי מִדִּיקְטִים דַּקִּים וְאָרוּג בְּחוּטֵי צֶמֶר גֶּפֶן, כָּשֵׁר לְסַכֵּךְ בּוֹ לְכַתְּחִלָּה.

וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן סְכָךְ רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁפָּסוּל מִשּׁוּם "גְּזֵרַת תִּקְרָה", שֶׁהֲרֵי נִכָּר שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִכַּמָּה דִּיקְטִים, וְגַם אֵינוֹ מֵגֵן מֵהַגְּשָׁמִים כְּלָל, וְגַם הוּא מִתְקַפֵּל. (ערוך השלחן, אבני נזר, חלקת יעקב, אבן יקרה, שבט הלוי, הליכות שלמה, אז נדברו, נטעי גבריאל, חכו ממתקים, מציון אורה ועוד) וְאַף לַמַּחְמִירִים לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ כַּנַּ"ל, הִנֵּה לְשִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת וְרַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה מֻתָּר אֲפִלּוּ לְסַכֵּךְ בְּצֶמֶר גֶּפֶן. וְאַף הָרַמְבַּ"ם וְהָרַאְבָ"ד שֶׁפְּסָלוּהוּ מִדְּרַבָּנָן, כְּבָר כָּתַב הָרִיטְבָּ"א שֶׁמֻּתָּר לְהַעֲמִיד בִּסְכָךְ פָּסוּל מִדְּרַבָּנָן, דִּגְזֵרָה לִגְזֵרָה לֹא גּוֹזְרִים. וְכֵן פָּסְקוּ הַגְּרָ"א, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, יְמֵי שְׁלֹמֹה, שְׂדֵי חֶמֶד וְעוֹד. (כג, כה)

קְשִׁירַת הַסְּכָךְ

מִכָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, מְבֹאָר שֶׁמֻּתָּר מִן הַדִּין לִקְשֹׁר אֶת הַסְּכָךְ עַצְמוֹ אוֹ אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת בְּחוּטֵי נַיְלוֹן אוֹ בַּרְזֶל אוֹ אָזִיקוּנִים הָעֲשׂוּיִים מִפְּלַסְטִיק, לְבַל יָעוּפוּ בָּרוּחַ. אַךְ הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר לְקָשְׁרָם בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן אוֹ דֶּקֶל וְכַיּוֹצֵא, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. (כג, כו, מד)

סְכָךְ פָּסוּל בֵּין הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר

סְכָךְ פָּסוּל [כְּגוֹן מוֹט בַּרְזֶל] שֶׁהֻנַּח בֵּין הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, אִם יֵשׁ בְּרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ] – נִפְסְלָה הַסֻּכָּה, אַךְ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים – כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, וּמֻתָּר גַּם לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתָּיו. עַל כֵּן, מַה שֶּׁמָּצוּי בְּאֵלוּ מִרְפָּסוֹת, שֶׁיֶּשְׁנָם בַּרְזִלִּים תְּקוּעִים לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַסְּכָךְ – אֵינָם פּוֹסְלִים, מֵאַחַר וְרָחְבָּם מוּעָט, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתֵּיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ סְכָךְ פָּסוּל בֵּין הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הָרֹב מֵהַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר. וְכָל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁהַסְּכָךְ הַפָּסוּל שֶׁרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים, הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ אוֹ רֹחַב הַסֻּכָּה, אֲבָל אִם הוּא בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶלָּא תַּחְתָּיו בִּלְבַד. (שו"ע תרלא ס"ח, תרלב ס"א, ורמ"א ס"ב ומשנ"ב ס"ק ב' וט"ז)

 חֶבְלֵי כְּבִיסָה

סֻכָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית תַּחַת חֶבְלֵי כְּבִיסָה – הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשְׁנָם בְּגָדִים תְּלוּיִים עַל הַחֲבָלִים, אֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה. וְאַף אִם בֵּין חֶבֶל לְחֶבֶל אֵין מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] – כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, כִּי הֲגַם שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁעַד שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נֶחְשָׁב הַכֹּל כְּחִבּוּר אֶחָד ["שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּלָבוּד דָּמֵי"], מִכָּל מָקוֹם אֵין אוֹמְרִים זֹאת כְּדֵי לְהַחְמִיר וְלִפְסֹל. וְאַף לְשִׁיטַת הַחוֹלְקִים, מִכָּל מָקוֹם, כָּל שֶׁאִם נְצָרֵף אֶת כָּל הַחֲבָלִים לֹא יַגִּיעוּ לְשִׁעוּר סְכָךְ פָּסוּל [אַרְבָּעָה טְפָחִים] – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. (תוספות, ט"ז, מאורי אור, מאמר מרדכי, בית יהודה עייאש, זרע אמת, פנים מאירות בקונטרס אחרון, בגדי ישע, חמד משה, ערוך השלחן, בית השואבה, משנ"ב תרלב ס"ק כ, מקראי קודש, מנחת שלמה, הגר"י פלקסר, אבן ישראל פישר ועוד. פסקי תשובות שיג. סט)

פֶּרְגּוּלָה

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לָתֵת אֶת הַסְּכָךְ עַל הַפֶּרְגּוּלָה, אַף שֶׁהַפֶּרְגּוּלָה מְחֻבֶּרֶת לַקִּיר בִּבְרָגִים. (פסקי תשובות שיד. ועל פי המבואר לעיל)

אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת עַל הַפֶּרְגּוּלָה, דְּהַיְנוּ עֵצִים דַּקִּים דְּבוּקִים יַחַד בְּדֶבֶק חָזָק בְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב, וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הַפֶּרְגּוּלָה – מֵאַחַר וַעֲשׂוּיָה הָרֶשֶׁת כָּל הַשָּׁנָה לְצֵל, מִן הַדִּין הֲרֵי זֶה סְכָךְ כָּשֵׁר, אַךְ טוֹב שֶׁיְּנַעְנַע אֶת הָרֶשֶׁת לְשֵׁם מִצְוָה.

וְאַף לַמַּחְמִירִים בְּמַעֲמִיד – כָּאן, שֶׁהַמַּעֲמִיד הוּא דֶּבֶק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָעַיִן כְּלָל, לֹא הֶחְמִירוּ בָּזֶה, וּבִפְרָט שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְסַכֵּךְ בְּדֶבֶק לְבַד. (שבט הלוי, שמע שלמה ח"ה סימן ה. מה) וְגַם אֵין לִפְסֹל מִדִּין נֶסֶר הָרָחָב אַרְבָּעָה שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ "גְּזֵרַת תִּקְרָה" כַּנַּ"ל, שֶׁהֲרֵי רֶשֶׁת זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְכַסּוֹת בָּהּ בָּתִּים דֶּרֶךְ בִּנְיָן וְתִקְרָה, אֶלָּא לְצֵל בִּלְבַד. וְגַם נִכָּר שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים מִכַּמָּה נְסָרִים. וְאַף הָרַשְׁבָּ"א, שֶׁפִּקְפֵּק לְהַחְמִיר בָּזֶה בְּשֵׁם אֶחָד מֵרַבּוֹתָיו, לֹא פָּסַק לְהַחְמִיר בְּהֶחְלֵט, שֶׁהֲרֵי סִיֵּם: "וְיֵשׁ שֶׁחָלְקוּ עָלָיו לְהַתִּיר, וְכֵיוָן שֶׁנָּהֲגוּ הֶתֵּר, הַנַּח לָהֶם". וְגַם אֶפְשָׁר שֶׁהָרַשְׁבָּ"א יוֹדֶה בְּרֶשֶׁת, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְנֶסֶר, שֶׁהַנֶּסֶר מֵגֵן תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, אֲבָל הָרֶשֶׁת אַף תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵגֵן. (אבן יקרה ח"ג ס"ס קמז. אז נדברו י"ב עמ' פא. אבני נזר תעג אות ה. הליכות שלמה קכח. כד) וְאֵין לִפְסֹל מֵחֲמַת שֶׁדָּר שָׁם כָּל הַשָּׁנָה, וְאִם כֵּן לֹא נִכָּר עַתָּה שֶׁלְּשֵׁם סֻכָּה דָּר שָׁם, מֵאַחַר וְגַם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה אֵין עִקַּר דִּירָתוֹ שָׁם בְּשֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְרַק עַתָּה בְּסֻכּוֹת אוֹכֵל וְיָשֵׁן שָׁם, אִם כֵּן נִכָּר שֶׁדָּר שָׁם לְשֵׁם סֻכָּה. (סוכה ח ע"ב. רש"י, הר"ן, המאירי, שבלי הלקט ועוד. בית יוסף ושו"ע סימן תרלו ס"ב. אבני נזר תעד אות ב. וכן פסק הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג בספר אלה הם מועדי עמוד תפ. ועיין אמרי יוסף יב. ברכת יצחק סוכה פא. שערי יושר ח"א סימן כח וח"ג סימן פט)

וְאוּלָם, אִם הָרֶשֶׁת הַנַּ"ל תְּקוּעָה בְּמַסְמְרִים לַפֶּרְגּוּלָה, טוֹב וְנָכוֹן שֶׁיּוֹצִיא אֶת הַמַּסְמְרִים, וִינַעְנַע אֶת הָרֶשֶׁת לְשֵׁם מִצְוָה. (עיין שמע שלמה ח"ה סימן ה. ועל פי המבואר לעיל. סב)

אֲוִיר בַּסְּכָךְ

אִם יֵשׁ רֶוַח אֲוִיר שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] בֵּין עֵץ לְעֵץ בַּסְּכָךְ, וְרֶוַח הָאֲוִיר הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ אוֹ רֹחַב הַסֻּכָּה – הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. אַךְ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים – הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אַךְ לֹא יֹאכַל וְלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו. (סח) וְאִם הוּא פָּחוֹת מִטֶּפַח, אֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה, וּכְמוֹ כָּל הַנְּקָבִים הַקְּטַנִּים שֶׁיֵּשׁ בַּסֻּכָּה. אֲבָל בְּיוֹתֵר מִטֶּפַח, אִם רֹאשׁוֹ אוֹ רֻבּוֹ תַּחַת הָאֲוִיר, לֹא יֹאכַל וְלֹא יִישַׁן שָׁם. (סי' תרלב ס"ב ורמ"א)

"דֹּפֶן עֲקֻמָּה"

סְכָךְ פָּסוּל שֶׁמֻּנָּח בְּצִדְדֵי הַסֻּכָּה, אֵינוֹ פּוֹסְלָהּ, אֶלָּא אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת [1.92 מֶטֶר], אֲבָל בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, רַק שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו. (סו)

לְמָשָׁל: מִרְפֶּסֶת הַמְקֹרָה בְּגַגּוֹן נִפְתָּח, וּמַנִּיחִים אֶת הַסְּכָךְ בִּמְקוֹם הַגַּגּוֹן, אַךְ בְּצִדְדֵי הַמִּרְפֶּסֶת אֵין הַגַּג נִפְתָּח, אֲזַי מֵאַחַר וְאֵין בַּגַּגּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת [1.92 מֶטֶר] מֵהַקִּיר [הַדֹּפֶן] לַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר – הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחַת הַגַּגּוֹן הַנִּשְׁאָר סָגוּר. וְאִם הַגַּגּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ], מֻתָּר אַף לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתָּיו. (סימן תרלב סעיף א)

וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': "דֹּפֶן עֲקֻמָּה". דְּהַיְנוּ, בְּמִקְרֶה שֶׁבְּצִדֵּי הַסֻּכָּה יֵשׁ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בַּסְּכָךְ הַפָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁבְּפֹעַל אֵין הַדֹּפֶן מַגִּיעָה לַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, מִכָּל מָקוֹם רוֹאִים אָנוּ כְּאִלּוּ הַדֹּפֶן מִתְעַקֶּמֶת וּמַגִּיעָה עַד הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, וְנֶחְשָׁב הַסְּכָךְ הַפָּסוּל כְּחֵלֶק מֵהַדֹּפֶן, וְהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אַךְ אֵין לִישֹׁן תַּחַת הַסְּכָךְ הַפָּסוּל. (סימן תרלב סעיף א)

יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁדִּין זֶה שֶׁל "דֹּפֶן עֲקֻמָּה" הוּא בְּאֹפֶן שֶׁנִּשְׁאָר בַּסֻּכָּה שִׁעוּר שֶׁל סְכָךְ כָּשֵׁר, דְּהַיְנוּ שִׁבְעָה טְפָחִים [56 ס"מ] עַל שִׁבְעָה טְפָחִים, אַךְ אִם הַסֻּכָּה קְטַנָּה מְאֹד, וְלֹא נִשְׁאָר כְּשִׁעוּר זֶה, אֵין לְהַכְשִׁיר מִדִּין דֹּפֶן עֲקֻמָּה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] שֶׁל סְכָךְ פָּסוּל, בֵּין בַּצַּד וּבֵין בָּאֶמְצַע – הֲרֵיהִי פְּסוּלָה. אֲבָל בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וְאַף יְשֵׁנִים וְאוֹכְלִים תַּחְתָּיו. (סימן תרלב סעיף א)

כַּמּוּת הַסְּכָךְ

נוֹתֵן סְכָךְ עַל הַסֻּכָּה בְּכַמּוּת כָּזוֹ שֶׁצֵּל הַסֻּכָּה יִהְיֶה יוֹתֵר מֵחַמָּתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַסְּכָךְ יִהְיֶה מְרֻבֶּה יוֹתֵר מֵהָרְוָחִים, אֲבָל אִם הָרְוָחִים מְרֻבִּים מֵהַסְּכָךְ – הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. (עב)

לְכַתְּחִלָּה יְסַכֵּךְ בְּאֹפֶן שֶׁיֵּרְאוּ הַכּוֹכָבִים דֶּרֶךְ הַסְּכָךְ. וּבְדִיעֲבַד שֶׁנָּתַן סְכָךְ הַרְבֵּה עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַגְּשָׁמִים אֵינָם יְכוֹלִים לָרֶדֶת לְתוֹכָהּ – כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. (לד)

שֶׁלֶג – אִם נָפַל שֶׁלֶג רַב עַל הַסְּכָךְ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִין תִּקְרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי בְּחוּץ לָאָרֶץ בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים – כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁלֶג עָתִיד לִהְיוֹת נָמֵס מֵאֵלָיו, הֲרֵי הוּא עַתָּה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. (לז)

נָפַל הַסְּכָךְ

אִם נָפַל הַסְּכָךְ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בַּשַּׁבָּת, וְנִשְׁאַר טֶפַח מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לְהַחֲזִיר אֶת הַסְּכָךְ, כְּדִין תּוֹסֶפֶת אֹהֶל שֶׁמֻּתָּר בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִם נָפַל כָּל הַסְּכָךְ, יֹאמַר לְגוֹי לְהַחֲזִירוֹ. וְאָמְנָם רַשַּׁאי לִמְתֹחַ שְׁנֵי חוּטִים בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים בֵּינֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם יִתֵּן סְכָךְ לְתוֹסֶפֶת אֹהֶל. כִּי בִּנְתִינַת הַחוּטִים אֵין אִסּוּר, שֶׁלֹּא עָשָׂה שׁוּם אֹהֶל, [שֶׁלֹּא אוֹמְרִים לָבוּד לְהַחְמִיר וּלְהַחֲשִׁיב זֹאת כְּאֹהֶל]. וּפְרִיסַת הַסְּכָךְ שֶׁאַחַר כָּךְ, הִיא רַק תּוֹסֶפֶת אֹהֶל. (מח. תוספות, הרא"ש, הרש"ל, יד אליהו מלובלין, מהרש"ם ושכן דעת הרמב"ם, יוקח נא, בנין ציון ועוד. חזו"ע שבת ה רצט, ש, שא)

מַשִּׁיב הָרוּחַ

אִם נָשְׁבוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת וְהִתְרוֹמֵם הַסְּכָךְ לַגֹּבַהּ וְנָפַל שׁוּב עַל הַסֻּכָּה – כְּשֵׁרָה. כִּי אַף אִם הִתְרוֹמֵם הַסְּכָךְ לְמַעְלָה מִגֹּבַהּ שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁבָּזֶה נִפְסֶלֶת הַסֻּכָּה מֵאַחַר וְהֻנַּח שׁוּב הַסְּכָךְ שֶׁלֹּא לְשֵׁם צֵל – מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶמִתְּחִלָּה נֶעֶשְׂתָה הַסֻּכָּה בְּהֶכְשֵׁר, שׁוּב אֵינָהּ נִפְסֶלֶת.