שכר רק על היגיעה!

"כי תקנה עבד עברי ובשביעית יצא לחופשי חינם. אם בגפו יבוא בגפו יצא אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עימו אם אדוניו ייתן לו אשה וילדה לו בנים ובנות האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו"

כותב נועם הלכות (שהרב ש"ך העיד עליו שכל יראת השמים שלו באה מהרב הזה שאצלו למד פרשת שבוע מדי שבוע) והוא כותב: 

"כי תקנה עבד עברי" = הנשמה לא רוצה לרדת למטה, והקב"ה אומר לה כדאי לך, תוכלי לקיים מצוות. 

אבל אני לא יכולה וגם טוב לי כאן? היא משיבה.

הקב"ה אומר לה תכנסי בתוף גוף ושם למטה הגוף ישמש אותך => הגוף הוא עבד לנשמה. היא מסכימה, הקב"ה נתן לנשמה את העבד: 

"שש שנים יעבוד" = 60 שנה (="ימי שנותינו בהם" ימי בגימטריא = 60. 'שנותינו' נורמלי 60 שנה ובהם 70, ואם בגבורות 80 שנה)

ואז "ובשביעית" שמגיע לגיל 70 "יצא לחופשי חינם" = הגוף יוצא לחפשי.

"אם בגפו יבוא בגפו יצא" = מה ביאתך לעולם בלא חטא, כך יציאתך בלא חטא. איך נצא ללא חטא? תעשה תשובה וממילא תצא ללא חטא – שוב יום אחד לפני מיתתך…

"אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עימו" התורה נקראת אישה – "אשת חיל מי ימצא". 'חיל' בגימטריא = 48, התורה נקנית ב48 קניינים. 

מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה = טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף… ושלל לא יחסר – כסף לא יהיה חסר לך… (ואם חסר! זה לא מהלימוד, יש הרבה שחסר להם.., עשירים יש מעט בעולם). 

אם הוא מצא אישה = תורה בעולם הזה, "ויצאה אשתו עימו", התורה תלווה אותו לעולם הבא, אבל זה תנאי שהוא היה עמל בשבילה.., 

אבל "אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה לו בנים ובנות" – אם הוא גאון והוא לא יהיה עמל בתורה ובקלות הוא כותב חידושים = "וילדה לו בנים או בנות", 

"האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו" – זה לא יחשב לו בעולם הבא זה נשאר לקב"ה = "תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו" – ללא שכר על זה, כיוון שה' מחפש יגיעה בתורה… 

ולכן אסור לאדם להתייאש ולומר קשה לי, ממילא אני לא אבין… כיוון שהשכר הוא לא על כמות אלא על יגיעה ו"לפום צערא אגרא"  = כגודל הצער כך גודל שכר הלימוד. 

לכן דווקא פותחת התורה בעניין זה שלא תחשוב שידיעה מקנה שכר – חייבים לדעת – כדי לדעת מה לעשות, אבל היגיעה היא השכר…