המשמעות של "דיינו"
"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו"!
שאלה:
מה דיינו בזה?! מה שווה ההתקרבות להר סיני ללא התורה?!
תירוץ 1 על פי חז"ל:
מספיקה האחדות שהייתה שם שנאמר "ויחן שם בני ישראל נגד ההר"…
תירוץ 2 על פי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב:
הקדמה:
על פי הפסוק: "עם נבל ולא חכם" אומר התרגום: "עם נבל" – "דקבילו אוריתא ולא חכימא"
\
שואל הגאון מוילנא:
איך יתכן לומר שעם נבל זה דקבילו אוריתא?!
והוא מתרץ:
שאצל האבות הם קיימו את התורה גם בלי לקבל אותה כיוון שהיו קדושים = חכמים ולמה יכולנו לעשות זאת? כיוון שאנחנו עם נבל ולכן היינו צריכים לתת לנו את התורה כי איננו מסוגלים לקדש את עצמנו כמו האבות הקדושים.
והתירוץ על פי זה:
שאבותינו הגיעו להר סיני – פסקה זוהמתן כך אומרים חכמינו זיכרונם לברכה ואם כך הקדושה שלהם הייתה מוחלטת ואם הקדושה מוחלטת ואנו בדרגת האבות – כבר אין צורך לקבל את התורה
ולכן: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו.." ולמה ה' באמת נתן לנו בסוף את התורה? – זה בשביל הדורת הבאים…
תירוץ 3 בשם ילקוט שימעוני
אין הכוונה בדיינו: שגם בלי זה היינו מסתדרים. אלא הפירוש הוא שאילו עשה בהם שפטים בלבד – דיינו= זה כבר היה מספיק בשביל לחייב אותנו להיות משועבדים אל ה' וזה שכבר הוא עשה לנו את כל זה אז על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו.
הקדמה:
יש ארבע דרכים להודות לה' וסימניך: "חיים" ח-בוש י-סורין י-ורדי ים מ-דבר. ולכן: "וכל החיים יודוך סלה" המילה דיינו היא הצורך בהודאה לה' והשיר מחולק ל-4 שחייבים להודות:
- אילו הוציאנו ממצרים – חבוש– צריכים להודות לו שאר הדברים לא עשה באלוהיהם זה קשור לחבוש
- אילו קרע לנו את הים – יורדי ים– צריכים להודות.
- אילו סיפק צרכינו במדבר – מדבריות– צריכים להודות
- אילו נתן לנו את התורה שכולם נתרפאו – יסורין– צריכים להודות
יוצא איפה, שכל 4 צריכים להודות ולנו היו את כולם…
"על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת"
כפולה=2 , ומכופלת = 4