עוד מאמין אחד

הובא בשם הרב הגאון עובדיה יוסף זצ"ל מהי מעלתה של קירוב לבבות:

מסופר במדרש, פעם אחת אירח אברהם אבינו עובר אורח זקן בן תשעים שנה, ולאחר שאכל ושתה עמו סעודת מלכים, אמר לו אברהם: "עליך להודות לבורא עולם על האכילה…".

הזקן לקח את הפסל שהיה בכיסו ונישקו בחיבה, החל אברהם לשכנעו במתק פיו ולהוכיח לו בהרחבה, שיש בורא לעולם ותיבל דבריו בסיפורים ומשלים משכנעים במשך שש שעות רצופות, ולבסוף שוב לקח הזקן את הפסל ונשקו.

מה עשה אברהם אמר לו לזקן שילך לו לדרכו לשלום, וכך נפרדו השנים.

מיד נגלה אליו הקב"ה במראה הנבואה ואמר לו: "אברהם אוהבי, תשעים שנה תמימות היה לי סבלנות לחכות לזקן זה, אולי ישנה את דרכו לטובה, ואתה אין לך סבלנות ליותר משש שעות?!…"

מיד רץ אברהם לקראת הזקן ואמר לו לסור לביתו, כי עתה עת ערב ויש חיות טרף מסביב, וכך אירח אותו באדיבות ללינה.

למחרת בבוקר לאחר שהאכילו והשקהו, שוב ניסה לפקוח את עיני שכלו של הזקן

ואכן לאחר כמה שעות של שכנוע, קם הזקן וזרק את הפסל לארץ וניפצו לרסיסים, וכך התווסף עוד מאמין בבורא העולם…

הוי אומר שעמל רב ומתמיד היה על שכמו של אברהם אבינו.

ולא בחינם אמרו חכמינו (תוספתא הוריות ב'-ז'):

"כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השכינה מעליו עליו כאילו יצרו ורקמו והביאו לעולם"….