"בעל המעה הוא בעל הדעה!"
"ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"
מובא בהגדה של פסח 'אדיר במלוכה' של הרב שלום מאיר ולך סיפור נפלא:
יום אחד שאל אחד המשכילים את רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל שחצרו לא הייתה מביישת עשירים גדולים, "אמור לי כבוד הרב" פתח האיש, הרי חז"ל אומרים את הדרך לקניין של תורה: "פת במלח תאכל ועל הארץ תישן…"
כיצד מתיישבים יחדיו עשירות וצדיקות גם יחד?!
השיב הרבי תוך שהוא מביא ראיה מפרשת השבוע, כתוב: "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"
ונשאלת השאלה:
מדוע היה נצרך לאברהם אבינו כל כך הרבה כסף וזהב?
והרב תירץ:
מעניין לראות שמיד אחרי כן כתוב: "וילך למסעיו" – להפיץ את אמונת ה' בעולם.
אך מסתבר שישנם כאלו שכשבא אליהם אדם שאינו עשיר ובעל רכוש רב, יכולת ההשפעה שלו עליהם כמעט אפסית – הם אינם מוכנים לשמוע אליו ולהתייחס לדבריו בכבוד הראוי למעמדו…
לצערנו, הסביר הרב ישנם כאלו המתפעלים רק מכך שהרב מגיע עם מסוק או רכב שעלותו היא מחיר דירת 5 חדרים… או מבית מפואר ויוקרתי…
אם כן, מוכרח היה אברהם להראות את עוצמת עושרו על מנת לסחוף אחריו אנשים המאמינים באלילים לעבוד את הקב"ה ולהפיץ את האמונה בקרב העמים במלך מלכי המלכים הקב"ה.
סיים ר' ישראל את דבריו תוך שהוא מצוטט את דבריו של דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהלים קיט', עב') ומבארם בדרך צחות: אנשים אוהבים לשמוע ולקבל דווקא מאדם שיש לו אלפי זהב וכסף…
לא בכדי אמרו: "בעל המעה הוא בעל הדעה" זה שהוא "בעל המעה" – סוג מטבע שהיה נפוץ בתקופתם "הוא בעל הדעה" זהו האדם שהחברה מחזיקה ממנו לחכם… וכולם מכופפים עצמם לדעתו…