לקום בעוז מתוך משבר

ידוע סיפור חתונתו של עקיבא עם ביתו של של אחד מעשירי העולם – רחל ביתו של כלבא שבוע.

בואו לרגע ננסה להבין במושגים שלנו במה מדובר:

באה הבת של כלבא שבוע (אילון מאסק) ואומרת לו: אבא! אני מתחתנת!

האבא הביליונר מתלהב ושואל בהתרגשות: "עם מי?"

והיא עונה לו: "עם רועה הצאן שלנו – עקיבא, הוא בן 40 לא יודע קרוא וכתוב"…

נשאלת השאלה:

ברור שהאבא יתעלף (לא מתוך אושר כמובן… רק מהפדיחות…) לכאורה היו צריכים לאשפז אותה – מה היא מצאה בו?!

התשובה:

היה לו סטיקר על החמור: "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" שמשמעותו היא: "כל מה שה' עושה לטוב הוא עושה".

רחל ידעה שהעושר של אבא שלה הוא זמני… היא חיפשה מישהו שגם במצבים קשים ידע למצוא את הטוב שבה, וימשיך הלאה ולא יתייאש.

ואכן, תכונה זו הייתה במי שהפך לימים להיות גדול הדור – רבי עקיבא.

אותו איש שמתו לו 24 אלף תלמידים במשך 32 ימים, וביום ל"ג בעומר פסקו מלמות – הצליח להפנים שהכול לטובה!.

שואל הפרי מגדים:

מה זה פסקו מלמות?! הרי מתו כולם – לא נשארו תלמידים?!

על מה השמחה?!

והוא משיב:

אלא ר' עקיבא ידע לאסוף את עצמו גם כשכל הישיבה שלו חוסלה, לכאורה (אם אנחנו היינו במצב הזה חלילה, מצופה שרבי עקיבא) היה צריך לסגור את עצמו בחדר ולא לצאת משם.

אבל ר' עקיבא הבין שכל מה שהקב"ה עושה לטובה הוא עושה, והוא מפיץ תורה לרשב"י, רבי מאיר בעל הנס ועוד שלשה תלמידים.

זה מה שראתה בו רחל. הבת של איש העסקים ידעה לזהות מה חשוב בחיים איזו תכונת אופי תצליח להביא את האיש, לו היא צופה גדולות – להתמודד עם משברים!

יש ללמוד מזה, שכל מכה קשה שה' נותן, כל הייסורים שבאים הם הזדמנות להתקדם.

לכן אנו אומרים בברכות השחר: "ברוך… שעשה לי כל צרכי".

וחז"ל מבארים שזה על הנעליים (לכן יש נוהגים שבט' באב ויוה"כ לא לאמרה כי לא נועלים נעליים) והמסר מזה שגם אם אתה חושב שאין לך כרגע את כל צרכך- תברך, כי זה יקדם אותך (נעליים- הולכים הלאה)

רעיון נפלא לל"ג בעומר:

זו אחת הסיבות שביום ל"ג בעומר עושים מדורה – לומר לך:

כשעושים מדורה צריך לזכור שאמנם כדי להדליק את האש, 'מקריבים' גפרור קטן שנשרף אבל שים ליבך ותראה כיצד הוא יכול להצית מכאן מדורה גדולה…