פדיון כפרות מיוחד!
מסופר
שפעם אחת בא חסיד אל הצדיק רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל וביקש להיכנס אל הקודש פנימה, כדי לראות מה מנהגו של הרבי בעת הכפרות וכיצד הם מעשיו.
אם ברצונך לראות מנהג כפרות – השיב לו הרבי – אסור מרכבתך וסע אל הכפר הסמוך שם תיגש אל ביתו של בעל האכסניה ותמצא את מבוקשך.
עשה החסיד כדברי רבו ושם פעמיו אל אכסניית הכפר. כשנכנס נתגלה לעיניו חדר גדול ופשוט ובו מספר מיטות ישנות ושולחנות עץ גסים שעליהם מסובים גויים בדרגות שונות של שכרות.
בעל האכסניה, יהודי פשוט למראה ומגושם, עמד במרכז החדר ושרת אותם: לזה הגיש קנקן יי"ש ולזה מעט לחם כפרי.
שכב החסיד בקרן זווית ועשה עצמו כישן.
לאחר חצות הליל בשעה שאחרון השיכורים עזב את המקום, נעל האכסנאי את דלת העץ הכבדה, התיישב לו ליד אחד השולחנות וביקש מאשתו שתגיש לו את ספר הזיכרונות.
משכה האישה והוציאה מתחת אחת המיטות פנקס ישן וקרוע. פתח הבעל את הפנקס והחל לקרוא דף אחר דף בקול רם.
היה זה פירוט של כל מיני עבירות בהם נכשל במשך השנה: ביום פלוני קיבל שלא כראוי פניו של עובר אורח, ביום אחר לא קיים כהלכה מצוות תפילין כיוון שהסיח דעתו מהם. ביום זה לא התפלל כראוי, וביום זה לא כיבד איש מישראל וכך הלאה… לאחר כל עבירה שקרא נאנח מעומק ליבו…
כשסיים לקרוא את כל הרשימה ביקש מאשתו שתביא לו את ספר החשבונות השני. זו מיהרה להגישו, פתח בו והחל קורא גם בו.
אולם, בפנקס זה היו רשומים כל מיני דאגות, צרות וייסורים שהיו מנת חלקו במשך השנה. גם את הפנקס הזה קרא עד תומו. כשסיים לקרוא, סגר האכסנאי את הפנקס בטפיחה ואמר:
"ריבונו של עולם! אינני מכחיש כי אני חייב לך חוב גדול על כל העבירות הרבות שעברתי במשך השנה אלא שבסאת הייסורים והצרות שעברתי שילמתי לך, ואיני יודע האם עדיין חייב אני, או שמא פרעתי לך את כל חובי די והותר… החשבון, רבש"ע, הוא קשה ומסובך ואני מתלבט בו קשות…
ובכן, – סיים האכסנאי – הבה נעשה "עסק"! לא אני חייב לך ולא אתה חייב לי! פנקס העבירות כנגד פנקס הצרות, זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי!…
בבוקרו של יום חזר החסיד לרבו וסיפר לו את כל שראו עיניו. אמר לו רבו: כך אומר דוד המלך בתהילים בפרק ל"ח: "ה' נגדך כל תאוותי ואנחתי ממך לא נסתרה"
אמת הדבר "נגדך כל תאוותי" גלוי וידוע לפניך כל העבירות והתאוות שלי אבל גם "אנחתי ממך לא נסתרה" – גם צרותיי ואנחותיי גלויות וידועות לפניך, אם כן – זה תמורת זה!
נו – סיים הרבי – עכשיו כבר אתה יודע כיצד עושים כפרות?…
לשנה טובה תכתבו ותחתמו