לשמור על צדיקי הדור
ביום הכיפורים אנו קוראים בפרשת אחרי מות המדברת על יום הכיפורים וכך פותחת הפרשה:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ"
ונשאלת השאלה:
מדוע ראתה התורה לפתוח את הפרשה המדברת על יום הכיפורים במיתתם של שני בני אהרון?!
רש"י מבאר וכמוהו מדרש רבה ומדרש תנחומא:
"אמר ר' חיא בר אבא: באחד בניסן (ביום הקמת המשכן) מתו בניו של אהרון, ולמה מזכיר מיתתם ביום הכיפורים?
אלא מלמד שכשם שיום הכיפורים מכפר, כך מיתת צדיקים מכפרת.
ומנין שיום הכיפורים מכפר?
שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם.." (ויקרא טז,ל).
שואל בספר: "מקדש הלוי":
רק ביום הכיפורים מציין הקב"ה שהוא רק אחת בשנה: "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה…"
והירושלמי ביומא כח' מבאר: "וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה – אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה"
מדוע מייחד הקב"ה את יום הכיפורים כ"אחת" בשנה? הרי כל החגים הם אחת בשנה?! סוכות יש רק אחד ושבועות אחד וכן חג הפסח?!…
והוא מסביר על פי דברי ספר ה"חינוך" (מצווה קפה):
"שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להן יום אחד בשנה לכפרה על החטאים עם התשובה שישובו, שאילו יתקבצו עוונות הבריות שנה שנה, תתמלא סאתם לסוף שנתיים או שלוש או יותר ויתחייב העולם כליה. על כן ראה בחוכמתו הקב"ה לקיום העולם, לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים לשבים, ומתחילת הבריאה ייעדוֹ וקידשוֹ לכך…".
אם כך מחדד "מקדש הלוי": הקב"ה מתחנן לפנינו "אנא עשו שיום הכיפורים יהיה אחת בשנה…" כדי שהוא לא יצטרך לעשות עוד יום כיפור אחד חלילה… ואיך יתכן שיהיה עוד יום בשנה שיכפר עלינו?
והתשובה היא פשוטה, כפי שפתחנו בדברי המדרש: שכשם שיום הכיפורים מכפר, כך מיתת צדיקים מכפרת.
אם הקב"ה רואה שנדרשת כפרה הוא לוקח את הצדיקים שבדור…
יוצא מכאן,
שאם חלילה נפטר צדיק במהלך השנה עלינו להסיק שיום הכיפורים שלנו לא היה כדבעי…
לכן כל אחד יתחזק בתחנונים לא רק כהגנה על עצמו ומשפחתו אלא גם כדי "לשמור על צדיקי הדור"…