"מלך מוחל וסולח"

ביום הכיפורים בתפילת העמידה אנו חותמים "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים".

המגיד מדובנא כדרכו הביא את המשל הבא: 

בעיר אחת חי רופא שנתפרסם במדינה כולה כמומחה בעל שם לריפוי כל המחלות, ולא זו בלבד אלא שהתרופות שהיה נותן היו קלות וערבות. 

לאחר שריפא חולה נוהג היה לשבת עימו ולהסביר לו ממה עליו להינזר ולהישמר מעתה, כדי שלא ישוב ויחלה, והכול סרים למשמעתו, עושים דברו ונרפאים. 

לימים הגיע אליו בנו היחיד של אחד מעשירי העיר, הלה היה מפונק ביותר ולא הורגל לשמוע לדברי אחרים. כשראה אותו הרופא, אמר לאביו כי אינו יכול לטפל בבנו, משום שאיזו תועלת תצמח מרפואתו אם לא ישמע לאזהרותיו לאחר טיפולו, הרי המחלה תשוב מהרה כפי שהייתה בתחילה?. מה אעשה? שאל האב, וכי כיצד אוכל לראות בסבלו של בני?!. 

הציע לו הרופא: קח את בנך לרופא אחר מר ואכזר הנותן תרופות מרות כלענה, כי אז יטעם הבן ויבין כי כדאי לו לחזור אלי ולשמוע להוראותיי. 

עשה האב כדברי הרופא, ואכן טעם הבן מתרופותיו המרות של הרופא האכזר ומיד נחפז לחזור אל אותו הרופא הרחמן ולשמוע לדבריו, וכך גם נרפא ממחלתו. 

והנמשל ברור, 

הקב"ה הוא הרופא הרחמן שהכין עבור בניו רפואה שלימה ונעימה לכל תחלואיהם, והתקין להם את היום הקדוש והגדול – את יום מחילת העוונות, הרי הוא יום הכיפורים. 

אבל זה בתנאי שישובו וישמעו בקולו, אך, עם ישראל לא שומע לדבריו. לכן, שולח אותנו ה' לרופא אכזר ואלו הייסורים המרים והקשים!

לאחר שטעמו ישראל את הגלות והשלימו את סאת הייסורים, הרי הם חפצים לשוב בכל לב לה' ולכן, הם מתאספים בכל שנה ושנה ביום הכיפורים מערב עד ערב ומבקשים סליחה ומחילה, והקב"ה ברחמיו מוחל וסולח לכל עוונם…