לא לשכוח את מי שנתן לך!

התורה מזהירה את האדם שמרוב עושר יישכח את הקב"ה:

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו?ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. וְרָם לְבָבֶךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

מובא במדרש ילקוט שמעוני רות תר"א סיפור שממחיש זאת:

מעשה בחסיד אחד שקיבל על עצמו שלא יקבל שום מתנה מכל אדם, והיה לו

בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה היה צועק ובוכה ומתחנן לבורא עולם שיעזור לו.

פעם אחת נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בדמות ערבי, ועמד מולו ואמר לו:

רצונך שאלווה לך שני מטבעות כסף, ובהם תהיה נושא ונותן בסחורה וממנה תחיה?

הסכים וקיבל ממנו, וקנה בהם חפצים והרוויה בהם, וכן ליום שני וליום שלישי,

ולא יצאה השנה עד נהיה לעשיר גדול, ושכח זמן חסידותו ותפילותיו…

אמר הקב"ה לאליהו: "חסיד אחד היה לי בעולמי והרחקת אותו ממני!"

הלך אליהו ומצא את החסיד עסוק בעסקיו, אמר לו: "אני הוא שנתתי לך שני מטבעות כסף, הגיעה העת שאני צריך אותם".

חיפש החסיד אחריהם ונתנם לו. לאחר מכן ירד החסיד מנכסיו וכל ממונו ירד

לטמיון, ישב ובכה כבתחילה.

חזר אליו אליהו זכור לטוב ואמר לו: "מה אתה עושה?!"

אמר החסיד לאליהו הנביא: "אוי לו לאותו האיש שנהפך עליו הגלגל וירד מנכסיו…"

שאל אותו אליהו: "נשבע אתה אם מחזירים אותם אליך, שתשמור זמן חסידותיך ותפילתך?"

קיבל החסיד על עצמו את דברי אליהו ונתן לו שני המטבעות ועשה בהם מסחר והעשיר שוב…