"ושמרתם ועשיתם" – הצורך בעשייה

אין מספיק לבוא לשיעור לשמוע וליהנות מהפרפראות של הרב,

יש הרבה ששומעים אבל מההלכה למעשה רחוקים הם כמטחווי קשת…

לא זו בלבד הם אף מנחמים את עצמם: "לא נורא – העיקר העיקרון…"

אבל הכתוב מדגיש: "ושמרתם ועשיתם"

פירש רש"י:

ושמרתם– זה הלימוד, ועשיתם– כמשמעו, לא די בשמיעה יש צורך בעשייה.

משל למה דומים אלו המשאירים את דברי הרב כרעיון בלבד?

לאדם ערירי שהתגורר בגפו, והיה מכין מידי יום את ארוחתו. יום אחד התאווה לדגים. פנה לחנות וקנה דג.

שאל את המוכר: "איך מכינים את הדג לאכילה?"

זה קרא לאשתו והיא רשמה לו את מתכון ההכנה – כיצד מולחים, האיך מדיחים, וכל תהליך הטיבול והבישול.

שמח האיש, קיפל את הדף והניחו בכיסו.

נטל את השקית עם הדג ופנה לביתו, "היום יאכל דגים!" – כך חשב.

כשהגיע לביתו, הניח את השקית על השולחן, ופנה להכין את התבלינים והכלים. בינתיים בשקט הגיח חתול מחלון המטבח וחטף את השקית עם הדג…

לשמע הרעש הסתובב האיש וראה את החתול בורח כשהדג נעוץ בין שיניו.

צחק לעברו ואמר: "מה יועיל לך הדג?, חביבי היקר… המתכון אצלי בכיס…"

כן הוא הנמשל:

מה יועיל לעדם לשמוע פרפראות ומשלים יפים אם אין הוא מוביל את עצמו לעשייה והתקדמות בדרך ה'?!…

נדע כולנו! טעמי המצוות הם כמתכון, כתבלינים המוסיפים טעם למצוות. אבל העיקר הן המצוות עצמן וקיומן!

ושמרתם ועשיתם…