הבטחה של ה' זו הבטחה!
"דבר נא באוזני העם"
מבאר רש"י:
אין נא אלא לשון בקשה.
נשאלת השאלה:
לשם מה היה צורך להתחנן לעם?!
ועוד שלא יאמר אותו צדיק (=אברהם) "עבדום ועינו אותם" קיים בהם "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם"?!
המגיד מדובנא מביא משל למה הדבר דומה:
למלך שיקראו לו אמת ולעוזרו איתן.
יום אחד איתן אמר מילה שלא בכוונה והמלך היה חייב להענישו ואמר לו: "בנך יהיה עבד 4 שנים אבל לאחר מכן אתן לו פיצוי גדול מאד"…
לאחר שנתיים ניגש העבד וביקש להשתחרר והמלך הסכים.
משדרש את הפיצוי המובטח קרא המלך לשלושת יועציו משפט, יושר וצדק וכל אחד אמר את דברו:
משפט: המלך הבטיח לאחר 4 שנים פיצוי ולא היה 4 שנים, ולכן לא יקבל מאומה למרות ההבטחה לאבא איתן.
יושר: מגיע לו על שנתיים פיצויים באופן חלקי.
צדק: באמת מגיע חצי מהפיצויים כי הוא עבד שנתיים אבל את הפיצוי יש לתת רק בסוף ה- 4 שנים כפי שהמלך אמת אמר!
כולם הודו לצדק שכך יש לנהוג.
אמר המלך- צדק צודק אבל לי קוראים אמת ומכיוון שהבטחתי לאיתן אני לא יוכל לעמוד כנגדו.
לכן בנו יקבל את כל הפיצויים ועכשיו ומיד…
כן הוא הנמשל:
המלך = הקב"ה.
איתן = אברהם שאמר במה אדע (=איתן האזרחי)
הבן = בני ישראל.
ה' העניש את בני ישראל ידע תדע כי גר יהיה זרעך… ואח"כ יצאו ברכוש גדול…
ומכיוון שהקב"ה אמת דאג שיצאו ברכוש גדול ואפילו ביקש להתחנן לבני ישראל…
כי לא יוכל לעמוד לפני איתן = אברהם אם את ההבטחה הזו גם לא יקיים…