הלכות ודיני האתרוג – ארבעת המינים

הָאֶתְרוֹג

תַּבְנִית הָאֶתְרוֹג

בָּאֶתְרוֹג יֶשְׁנָם: חֹטֶם, פִּטְמָה [דַּד], שׁוֹשַׁנָּה, עֹקֶץ. וְהַיְנוּ, כְּשֶׁנֹּאחַז אֶת הָאֶתְרוֹג יָשָׁר כְּלַפֵּי מַעְלָה כְּדֶרֶךְ גִּדּוּלוֹ בָּעֵץ, הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֶתְרוֹג שֶׁהוֹלֵךְ בְּשִׁפּוּעַ וְנַעֲשָׂה צַר כְּלַפֵּי מַעְלָה, נִקְרָא 'חֹטֶם'. בְּרֹאשׁ הַחֹטֶם לְמַעְלָה, יֶשְׁנָם אֶתְרוֹגִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֵץ קָטָן בּוֹלֵט, וְהוּא הַנִּקְרָא 'פִּטְמָה' אוֹ 'דַּד'. עַל הַפִּטְמָה יֶשְׁנוֹ פֶּרַח עָגֹל, וְהוּא הַנִּקְרָא 'שׁוֹשַׁנָּה'. [יֶשְׁנָם אֶתְרוֹגִים שֶׁאֵין לָהֶם פִּטְמָה כְּלָל, כְּדֶרֶךְ הָאֶתְרוֹגִים הַתֵּימָנִים.] בְּתַחְתִּית הָאֶתְרוֹג יֶשְׁנוֹ עֵץ קָטָן הַנִּקְרָא 'עֹקֶץ', שֶׁבּוֹ הוּא מְחֻבָּר לָאִילָן.

כְּמוֹ כֵן יֶשְׁנָם בָּאֶתְרוֹג: קְלִפָּה דַּקָּה, קְלִפָּה עָבָה, בְּשַׂר הָאֶתְרוֹג. וְהַיְנוּ, שֶׁבַּמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי שֶׁעַל הָאֶתְרוֹג יֶשְׁנוֹ קְרוּם דַּק מְאֹד שָׁקוּף כְּמוֹ נַיְלוֹן, וְהוּא הַנִּקְרָא 'קְלִפָּה דַּקָּה', [וּכְשֶׁקּוֹלְפִים אוֹתוֹ, נִשְׁאֶרֶת הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה אוֹ הַצְּהֻבָּה.] מִתַּחְתָּיו יֶשְׁנָהּ קְלִפָּה פְּנִימִית יוֹתֵר, יְרֻקָּה אוֹ צְהֻבָּה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת 'קְלִפָּה עָבָה'. מִתַּחְתֶּיהָ הוּא גּוּף הַפְּרִי שֶׁל הָאֶתְרוֹג, עַד הַגַּרְעִינִים, שֶׁהוּא בְּצֶבַע לָבָן, וְהוּא הַנִּקְרָא 'בְּשַׂר הָאֶתְרוֹג'.

גּוֹן הָאֶתְרוֹג

אֶתְרוֹג בְּגָוֶן צָהֹב אוֹ יָרֹק בָּהִיר, כָּשֵׁר לְכַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ יָרֹק מְאֹד, אִם הִתְחִיל לְהַצְהִיב מְעַט, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר וּמְבָרְכִים עָלָיו. (רנו)

יֶשְׁנָהּ עֵצָה לְהַצְהִיב אֶת הָאֶתְרוֹג הַיָּרֹק, עַל יְדֵי שֶׁיַּנִּיחַ תַּפּוּחִים צְהֻבִּים עַל יָדוֹ, וְהָאֶתְרוֹג בְּטִבְעוֹ שׁוֹאֵב מֵהֶם אֶת הַצֶּבַע וְנַעֲשֶׂה צָהֹב. אַךְ יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְכַסּוֹת אֶת עֹקֶץ הָאֶתְרוֹג, כִּי עָלוּל הוּא לִפֹּל, מִפְּאַת שֶׁנֶּחְלָשׁ חִבּוּרוֹ מֵרֵיחַ הַתַּפּוּחִים. (רנח)

מֻתָּר לְהַנִּיחַ בַּשַּׁבָּת אֶת הַתַּפּוּחִים הַצְּהֻבִּים עַל יַד הָאֶתְרוֹג, וְאֵין בָּזֶה חֲשַׁשׁ צוֹבֵעַ, שֶׁהֲרֵי אַף בְּלֹא נְתִינַת הַתַּפּוּחִים הוּא עָתִיד לְהַצְהִיב מֵאֵלָיו, וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּמֵחִישׁ לְהַצְהִיבוֹ. וְגַם מִשּׁוּם שֶׁכְּלָל בְּיָדֵינוּ – 'אֵין צְבִיעָה בָּאֳכָלִים'. (רנח)

אִם רֹב הָאֶתְרוֹג הוּא בְּצֶבַע שָׁחֹר [אֲפִלּוּ שָׁחֹר בָּהִיר], אוֹ לָבָן, אוֹ אָדֹם חָזָק, אוֹ חוּם חָזָק, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מֵאַחַר וְאֵין זֶה הָדָר. (א נג. רנח)

אֶתְרוֹג הַמְנֻמָּר

אֶתְרוֹג הַמְנֻמָּר פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג, מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ הָדָר. וּמְנֻמָּר הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ מִמַּרְאוֹת הַפּוֹסְלִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּשָׁחֹר, לָבָן, אָדֹם חָזָק, חוּם חָזָק, כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ בּוֹ רַק שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת מְאֹד מִמַּרְאוֹת אֵלּוּ, הֲרֵיהוּ פָּסוּל, מֵאַחַר וְהֵם בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. אַךְ אִם כָּל הַמַּרְאֶה בְּמָקוֹם אֶחָד, אֵינוֹ פּוֹסֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּרֻבּוֹ. (רנח)

אֵין הַמַּרְאוֹת פּוֹסְלִים, אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁנִּרְאִים לָעַיִן תֵּכֶף וּמִיָּד, אֲבָל אִם צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם כְּדֵי לִרְאוֹתָם, אוֹ שֶׁאֵינָם נִרְאִים אֶלָּא בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, אֵינָם פּוֹסְלִים. (א נו. רס, ער)

כְּמוֹ כֵן, אֵין הַמַּרְאוֹת פּוֹסְלִים אֶלָּא כְּשֶׁמְּרֻחָקִים הֵם בְּאֹפֶן שֶׁנִּכָּר לָעַיִן שֶׁהֵם שְׁנֵי מַרְאוֹת, אֲבָל אִם הֵם קְרוֹבִים מְאֹד, וְרַק עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת נִכָּר שֶׁהֵם שְׁנַיִם, אֵינָם פּוֹסְלִים. (א נו)

אִם נִמְצָא מַרְאֶה פָּסוּל עַל הַחֹטֶם, אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת קְטַנָּה, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה נִכָּר לָעַיִן יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֶתְרוֹג. [וְדַוְקָא בְּמַרְאֶה שָׁחֹר, לָבָן, חוּם חָזָק. אֲבָל אָדֹם חָזָק יֵשׁ לְהָקֵל בִּנְקֻדָּה אַחַת בַּחֹטֶם, כִּי יֵשׁ סָפֵק סְפֵיקָא, שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים שֶׁאָדֹם חָזָק אֵינוֹ פּוֹסֵל, וְשֶׁמָּא אֵין זֶה מְקוֹם הַחֹטֶם, כִּי כַּמָּה שִׁיטוֹת בָּרִאשׁוֹנִים יֵשׁ, הֵיכָן מְקוֹם הַחֹטֶם.] (א קנט. רסו)

אִם נִמְצָא מַרְאֶה פָּסוּל עַל הַפִּטְמָה, הָאֶתְרוֹג כָּשֵׁר. שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם נָפְלָה הַפִּטְמָה לְגַמְרֵי, כָּשֵׁר. (מהרש"ם, מנחת פתים, חתם סופר ועוד. רסו)

יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְהָסִיר אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַפּוֹסְלוֹת עַל יְדֵי שַׁעֲוָה מְיֻחֶדֶת, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לַהֲסִירָן בַּעֲדִינוּת שֶׁלֹּא יִתְקַלֵּף מֵהָאֶתְרוֹג עַצְמוֹ, וְאָז יֻכְשַׁר הָאֶתְרוֹג לְכַתְּחִלָּה. (א ס)

אֶתְרוֹג שֶׁהִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מְנֻמָּר מֵחֲמַת שֶׁמִּשְׁמְשׁוּ בּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אוּלָם אִם הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ מֵחֲמַת שֶׁמִּשְׁמְשׁוּ בּוֹ הַרְבֵּה קֹדֶם הֶחָג, הֲרֵי זֶה פָּסוּל. (א נג, נז. רנט)

שִׁעוּר הָאֶתְרוֹג

גֹּדֶל הָאֶתְרוֹג צָרִיךְ לִהְיוֹת לֹא פָּחוֹת מִשִּׁעוּר 'כְּבֵיצָה' [54 גְּרָם], אַךְ בְּפָחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, הֲרֵיהוּ פָּסוּל, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִגְמָר עֲדַיִן בִּשּׁוּל הַפְּרִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ הָדָר. (א סא. ערה)

אֶתְרוֹג שֶׁהָיָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר 'כְּבֵיצָה', וְיָמִים מוּעָטִים קֹדֶם הֶחָג הִזְרִיקוּ בָּאִילָן חֳמָרִים מְסֻיָּמִים וְהִשְׁקוּהוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁגָּדֵל הָאֶתְרוֹג מַהֵר, וּבִזְמַן קָצָר נַעֲשָׂה כְּשִׁעוּר 'בֵּיצָה', הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר וְאֵין בּוֹ חֲשָׁשׁ. (א סח)

אֶתְרוֹג שֶׁהָיָה בּוֹ שִׁעוּר 'כְּבֵיצָה', אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הֶחָג הִצְטַמֵּק וְעַתָּה אֵין בּוֹ כְּבֵיצָה, כָּשֵׁר.

שֶׁהֲרֵי לְפִי הַטַּעַם שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ, הֲרֵי כָּאן נִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ הִצְטַמֵּק. וְלַטַּעַם שֶׁאֵינוֹ הָדָר, אֵינוֹ פָּסוּל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. וּבְלָאו הָכִי יֵשׁ סָפֵק סְפֵיקָא לְהָקֵל, שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים (ירושלמי, רב יהודאי גאון, רש"י בספר הפרדס, מחזור ויטרי, ראבי"ה, אור זרוע, הרוקח, ריא"ז ועוד) שֶׁאֶתְרוֹג כְּשִׁעוּר אֱגוֹז כָּשֵׁר, וְשֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים שֶׁאִם הָיָה כְּבֵיצָה וְהִצְטַמֵּק, כָּשֵׁר. (שואל ומשיב, בית השואבה, חזון איש. א עא. רעז)

הָאֶתְרוֹג הַבֵּינוֹנִי הוּא הַמֻּבְחָר בְּיוֹתֵר, שֶׁבּוֹ יוּכַל לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְהַנִּעְנוּעִים כַּדָּת עִם הַלּוּלָב [אֶתְרוֹג בֵּינַיִם – יָפֶה לָעֵינַיִם]. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם אִם הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה כְּגֹדֶל אֲבַטִּיחַ, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּחַג הַסֻּכּוֹת, וּמֵרֹב כָּבְדּוֹ שֶׁל אֶתְרוֹגוֹ, הִנִּיחוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנַס. (א עז)

צוּרַת הָאֶתְרוֹג

אֶתְרוֹג הֶעָגֹל לְגַמְרֵי מִכָּל צַד, כְּמוֹ כַּדּוּר, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּטְמָה וְעֹקֶץ, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ "הָדָר", אַךְ אִם אֵינוֹ עָגֹל לְגַמְרֵי אֶלָּא הוּא רָחָב לְמַעְלָה וְצַר לְמַטָּה, כָּשֵׁר. (היראים, מחזור ויטרי, המגיד משנה, ריבב"ן, מטה יהודה עייאש, פרי מגדים, ביכורי יעקב ועוד. א פב. רעט)

אֶתְרוֹג שֶׁהוּא עָקֹם וְכָפוּף – כָּשֵׁר, אַף שֶׁאֵין הָעֹקֶץ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַפִּטְמָה, וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה הָעֹקֶץ כְּנֶגֶד הַפִּטְמָה. (א פז. רעט)

חִסָּרוֹן וְנֶקֶב בְּאֶתְרוֹג

אֶתְרוֹג שֶׁנֶּחְסַר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כָּלְשֶׁהוּ, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה תַּמָּה, שְׁלֵמָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא חָסֵר, אֵינוֹ שָׁלֵם. אֲבָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים, אֲפִלּוּ נִקְּבוּהוּ עַכְבָּרִים, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. (א קי. רסח)

אִם נִקְלְפָה קְלִפָּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הַדַּקָּה, אֵינוֹ נֶחְשָׁב חָסֵר וּכְדִלְהַלָּן, אֲבָל אִם נִקְלְפָה קְלִפָּתוֹ הֶעָבָה, אַף שֶׁלֹּא נֶחְסַר מִבְּשַׂר הָאֶתְרוֹג הַלָּבָן כְּלוּם, הֲרֵי זֶה חָסֵר וּפָסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. (הרמב"ם, הר"ן, הרא"ה, הריטב"א, שלחן ערוך סימן תרמח ס"ו ומשנ"ב שם. א קנד)

נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בִּרְאִיַּת הָעַיִן לְבַד, אֶלָּא בְּהִתְבּוֹנְנוּת הֵיטֵב, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵינוֹ נִכָּר אֶלָּא עַל יְדֵי זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, אֵינוֹ נֶחְשָׁב נֶקֶב וְאֵינוֹ פּוֹסֵל. (א קיט. ער)

אֶתְרוֹג שֶׁיֵּשׁ עָלָיו סָפֵק אִם הוּא חָסֵר אוֹ לֹא, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר וּמְבָרֵךְ עָלָיו, מִטַּעַם סָפֵק סְפֵיקָא, שֶׁמָּא כְּהָרַאְבָ"ד שֶׁחָסֵר אֵינוֹ פּוֹסֵל, וְשֶׁמָּא אֵינוֹ חָסֵר. (ט"ז, חיי אדם, שואל ונשאל, בית השואבה, בית כהונה, אשל אברהם, כף החיים. א קיח. רסח)

חֲזָזִית בְּאֶתְרוֹג

חֲזָזִית הִיא כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת שֶׁלָּקָה הָאֶתְרוֹג מֵחֲמַת שֶׁהִתְעַפֵּשׁ, וְהוּא גָּבוֹהַּ מִשְּׁאָר הָאֶתְרוֹג וְנִכָּר בְּמִשּׁוּשׁ, וּמַרְאֵהוּ שׁוֹנֶה מִכָּל הָאֶתְרוֹג. אִם עָלְתָה חֲזָזִית עַל רֹב הָאֶתְרוֹג, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּמִעוּטוֹ כָּשֵׁר, וּכְדִין מְנֻמָּר לְעֵיל. (א קכה. רס)

אִם עָלוּ שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חֲזָזִית, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבִתְנַאי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹתָן, אֶלָּא נִרְאוֹת הֵן לָעַיִן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְכֵן מְרֻחָקוֹת הֵן מְעַט אַחַת מֵהַשְּׁנִיָּה וְנִכָּר שֶׁהֵן שְׁתַּיִם, וּכְדִין מְנֻמָּר לְעֵיל. (א קלב. רס)

אִם עָלְתָה חֲזָזִית עַל הַחֹטֶם, אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת קְטַנָּה, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה נִכָּר לָעַיִן יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֶתְרוֹג, וּכְדִין מְנֻמָּר לְעֵיל. (א קנט. רס)

עָלִים שֶׁעַל הָאֶתְרוֹג

פְּעָמִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָיוּ הֶעָלִים שֶׁבָּעֵץ מֻנָּחִים עַל הָאֶתְרוֹג, עִכְּבוּהוּ מִלְּהוֹצִיא אֶת מַרְאֵהוּ הַטִּבְעִי, וּמִמֵּילָא נִרְאֶה עַל הָאֶתְרוֹג בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים "עָלִים", שֶׁהֵם כְּמִין קְרוּם יָרֹק בָּהִיר מְאֹד – אֶתְרוֹג זֶה כָּשֵׁר אֲפִלּוּ לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ אִם הֶעָלִים שֶׁבּוֹ גְּבוֹהִים שֶׁאֶפְשָׁר לְמַשְּׁשָׁם, וַאֲפִלּוּ נִמְצָאִים הֵם עַל הַחֹטֶם. (בית יוסף בשם תרומת הדשן שהמנהג להקל, הרמ"א, הגר"ז, דגול מרבבה, חתם סופר, שואל ונשאל, ועוד. א קלו, קסו. רס)

יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְהָסִיר אֶת הֶ"עָלִים" הַנַּ"ל עַל יְדֵי שַׁעֲוָה מְיֻחֶדֶת, וְאָז יַהֲפֹךְ הָאֶתְרוֹג לִמְהֻדָּר, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לַהֲסִירָם בַּעֲדִינוּת שֶׁלֹּא יִתְקַלֵּף מֵהָאֶתְרוֹג עַצְמוֹ. (א קלז)

נִשְׁבְּרָה הַפִּטְמָה

אִם נֶחְתְּכָה הַשּׁוֹשַׁנָּה, אוֹ הַפִּטְמָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כָּלְשֶׁהוּ עַל פְּנֵי הָאֶתְרוֹג, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֲבָל אִם נֶחְתְּכָה הַפִּטְמָה עַד פְּנֵי הָאֶתְרוֹג בְּשָׁוֶה – נִפְסָל הָאֶתְרוֹג לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְכָשֵׁר לִשְׁאָר הַיָּמִים. מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה הָדָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִשּׁוּם שֶׁזֶּה חָסֵר. (א קלח. רסב)

אִם נִשְׁבְּרָה הַפִּטְמָה עַד פְּנֵי הָאֶתְרוֹג בְּשָׁוֶה, אַךְ עֲדַיִן אֲחוּזָה הִיא מְעַט בָּאֶתְרוֹג – כָּשֵׁר. שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים (רבנו יצחק הלוי הובא ברש"י, רבנו גרשום, והרי"ץ גאות) שֶׁאֲפִלּוּ נִשְׁבְּרָה הַפִּטְמָה לְגַמְרֵי כָּשֵׁר, וְשֶׁמָּא כַּמַּתִּירִים בָּאֲחוּזָה בָּאֶתְרוֹג, שֶׁאֵין זֶה נֶחְשָׁב חָסֵר. (שבות יעקב, קרבן נתנאל, עיקרי הד"ט. א קמד)

אִם נִשְׁבְּרָה הַפִּטְמָה עַד פְּנֵי הָאֶתְרוֹג בְּשָׁוֶה, וְחָזַר וְהִדְבִּיקָהּ יָפֶה בְּדֶבֶק וְכַיּוֹצֵא – כָּשֵׁר. שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים הַנַּ"ל שֶׁאֲפִלּוּ נִשְׁבְּרָה לְגַמְרֵי כָּשֵׁר, וְשֶׁמָּא כַּמַּתִּירִים כְּשֶׁחָזַר וְהִדְבִּיקָהּ יָפֶה. (מעשה רוקח, שאילת שלום, בית יעקב. א קמה)

וּפָשׁוּט שֶׁכָּל דִּינִים אֵלּוּ דַּוְקָא בְּאֶתְרוֹגִים הַגְּדֵלִים עִם פִּטְמָה, אֲבָל אֶתְרוֹגִים הַגְּדֵלִים לְלֹא פִּטְמָה כְּלָל, כְּדֶרֶךְ הָאֶתְרוֹגִים הַתֵּימָנִיִּים, אֵין בָּהֶם שׁוּם חֲשָׁשׁ וּכְשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה, אַף שֶׁאֵין לָהֶם לֹא שׁוֹשַׁנָּה וְלֹא פִּטְמָה. (א קמא. רסב)

נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ

אִם נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ שֶׁבְּתַחְתִּית הָאֶתְרוֹג וְנַעֲשָׂה מְקוֹמוֹ כְּמוֹ גֻּמָּה, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּחְסַר מִמֶּנּוּ. אוּלָם אִם נִשְׁאָר מְעַט מֵהָעֹקֶץ וּמְכַסֶּה אֶת הַגֻּמָּה, כָּשֵׁר הָאֶתְרוֹג אֲפִלּוּ לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. (א קמו. רסז)

אִם נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ, אַךְ עֲדַיִן אָחוּז הוּא מְעַט בָּאֶתְרוֹג, יֵשׁ לְהָקֵל. שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים (רבנו יעקב בר יקר רבו של רש"י, רש"י, ריבב"ן) שֶׁאֲפִלּוּ נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ לְגַמְרֵי, כָּשֵׁר, וְשֶׁמָּא כַּמַּתִּירִים בָּאָחוּז עֲדַיִן בָּאֶתְרוֹג, שֶׁאֵין זֶה נֶחְשָׁב חָסֵר. (שבות יעקב, קרבן נתנאל, עיקרי הד"ט. א קמו)

אִם נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ לְגַמְרֵי, וְחָזַר וְהִדְבִּיקוֹ יָפֶה בְּדֶבֶק וְכַיּוֹצֵא, יֵשׁ לְהָקֵל. שֶׁמָּא כַּפּוֹסְקִים הַנַּ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ נִשְׁבַּר הָעֹקֶץ לְגַמְרֵי כָּשֵׁר, וְשֶׁמָּא כַּמַּתִּירִים כְּשֶׁהִדְבִּיקוֹ יָפֶה. (שיטה במאירי בשם התוספתא, בית יעקב, יד אהרון, לקט הקמח, בנין ציון ועוד. א קמו)

נִסְדַּק

אֶתְרוֹג שֶׁנִּסְדַּק בִּקְלִפָּתוֹ הֶעָבָה, מֵרֹאשׁוֹ עַד עֻקְצוֹ – אִם נִשְׁאָר מְעַט לְמַעְלָה וּמְעַט לְמַטָּה שֶׁלֹּא נִסְדַּק, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאָר, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. (א קנ)

וְהוּא הַדִּין כְּשֶׁנִּסְדַּק הָאֶתְרוֹג לְרָחְבּוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, וְנִשְׁאָר מַשֶּׁהוּ מֵהַקְּלִפָּה שָׁלֵם מִצַּד זֶה וּמַשֶּׁהוּ מִצַּד זֶה – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאָר מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. (א קנא)

נִקְלַף

אֶתְרוֹג שֶׁנִּקְלְפָה קְלִפָּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הַדַּקָּה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁכָּל שֶׁלֹּא נִקְלַף מִקְּלִפָּתוֹ הֶעָבָה, אֵין זֶה נֶחְשָׁב חָסֵר. אוּלָם אִם מֵחֲמַת הַקִּלּוּף הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ לְמַרְאֶה פָּסוּל, [שָׁחֹר, לָבָן, חוּם חָזָק, אָדֹם חָזָק], דִּינוֹ כְּאֶתְרוֹג הַמְנֻמָּר הַנִּזְכַּר לְעֵיל, שֶׁאִם יֶשְׁנָן שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּמָקוֹם אֶחָד אֵינוֹ פּוֹסֵל, אֶלָּא אִם הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ בְּרֻבּוֹ. (הראב"ד, מגן אברהם, מטה יהודה, זרע אמת, הגר"ז, חיי אדם, ערוך השלחן ועוד. א קנד, קנה)

אִם נִקְלַף הָאֶתְרוֹג וְהִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ מֵחֲמַת מִשְׁמוּשׁ הַיָּדַיִם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בֶּחָג, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. (א קנז. רנט)

"הָדָר"

בְּכָל הָאֳפָנִים שֶׁהִתְבָּאֲרוּ לְעֵיל, שֶׁהָאֶתְרוֹג פָּסוּל לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִטַּעַם שֶׁאֵינוֹ 'הָדָר', הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר לִשְׁאָר הַיָּמִים. (כן פסק מרן בשו"ע סימן תרמט ס"ה, וכדעת הירושלמי, הרמב"ם, הרי"ץ גיאות, תשובת הגאונים, המנהיג, רש"י, העיטור, רבנו יונה, הרב המגיד, הרז"ה, הרמב"ן, הריטב"א, המכתם ועוד. וכ"פ הרדב"ז, הט"ז, מאמר מרדכי, מטה יהודה. רפ) אוּלָם בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים בָּזֶה לִפְסֹל גַּם בִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג. (הרמ"א שם)

אֶתְרוֹג מֻרְכָּב

אֶתְרוֹג הַמֻּרְכָּב עִם עֵץ לִימוֹן, הֲרֵיהוּ פָּסוּל בֵּין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבֵין בִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, וְהַמְבָרֵךְ עָלָיו הֲרֵי הוּא נוֹשֵׂא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת מִצְוַת נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. עַל כֵּן יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לִקְנוֹת אֶתְרוֹג, עַד שֶׁנֵּדַע בְּבֵרוּר שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב, וְיֵשׁ לְהִתְיָעֵץ בָּזֶה עִם חָכָם שֶׁבָּקִי וְיוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, כִּי קָשֶׁה לִסְמֹךְ עַל כָּל הַהֶכְשֵׁרִים הַכּוֹתְבִים עַל קֻפְסְאוֹת הָאֶתְרוֹגִים: "בְּחֶזְקַת בִּלְתִּי מֻרְכָּבִים", מֵאַחַר וְחֵלֶק מֵהֶם הוּרְעָה חֶזְקָתָם, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים נִמְצָא בָּאֶתְרוֹגִים שֶׁלָּהֶם מִיץ, בְּדוֹמֶה לַלִּימוֹן. וּבִפְרָט הַיּוֹם, שֶׁהַחַקְלָאִים הַמֻּמְחִים לְהַרְכָּבָה הִתְחַכְּמוּ לְהַצְמִיחַ אֶתְרוֹגִים מֻרְכָּבִים שֶׁנִּרְאִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁאֵינָם מֻרְכָּבִים. (רכג, רמא)

אֲשֶׁר עַל כֵּן, יֵשׁ לָרַבָּנִים הַיְקָרִים, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, לְיַדֵּעַ אֶת הַקָּהָל הָרָחָב שֶׁלֹּא יִטְעוּ לִקְנוֹת מִכָּל הַבָּא לַיָּד, וּכְמוֹ שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם שֶׁתּוֹלִים מוֹדָעוֹת בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת מֵאִרְגּוּנִים שׁוֹנִים לִמְכִירַת סֶט אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְהַרְבֵּה אֶתְרוֹגִים מֵהֶם נִמְצְאוּ שֶׁהֵם מֻרְכָּבִים, וּמַכְשִׁילִים אֶת הַצִּבּוּר בִּבְרָכָה לְבַטָּלָה וְאִי קִיּוּם מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. (רכג)

אֶתְרוֹגִים הַבָּאִים מִמָּרוֹקוֹ, כְּבָר הֵעִידוּ עֲלֵיהֶם רַבָּנֵי וּגְאוֹנֵי מָרוֹקוֹ שֶׁאֵינָם מֻרְכָּבִים, וְגַם הֵם כְּשֵׁרִים וּמְהֻדָּרִים לִבְרָכָה, לְלֹא חֲשָׁשׁ וּפִקְפּוּק כְּלָל.

כֵּן כָּתְבוּ הַגָּאוֹן הָראשל"צ רַבִּי חַיִּים דָּוִד חַזָּן, עֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן וְעוֹד. וּבְשׁוּ"ת מִנְחַת יִצְחָק וַיְיס, דָּחָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֶת דִּבְרֵי הַמְעַרְעֲרִים עַל אֶתְרוֹגֵי מָרוֹקוֹ, וְכָתַב שֶׁנְּשִׂיאֵי הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בִּקְּרוּ שָׁם, וְחָקְרוּ אֶת הַדָּבָר הֵיטֵב, וּלְאַחַר מִכֵּן פִּרְסְמוּ, שֶׁאֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ וּפִקְפּוּק בְּכַשְׁרוּתָם. וְכָתַב הַגָּאוֹן בִּכּוּרֵי יַעֲקֹב: "וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי אֶתְרוֹג מִמָּרוֹקוֹ יָפֶה וּמְהֻדָּר בְּכָל מִינֵי הִדּוּר, וּבְכָל סִימָנֵי הֶכְשֵׁר, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ". ע"כ. וּבֶאֱמֶת אֶתְרוֹגֵי מָרוֹקוֹ נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה מְאֹד, וְהַמְהַדְּרִים לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, תָּבֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה. (רלח)

מַהוּ הָאֶתְרוֹג הַמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר?

מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּהְיֶה הָאֶתְרוֹג בְּגָוֶן צָהֹב, עִם בְּלִיטוֹת וְלֹא חָלָק כְּמוֹ לִימוֹן. גֹּדֶל בֵּינוֹנִי, לֹא קָטָן מִדַּי וְלֹא גָּדוֹל מִדַּי. שֶׁיִּהְיֶה הָעֹקֶץ כְּנֶגֶד הַפִּטְמָה וְלֹא עָקֹם. שֶׁתַּחְתִּית הָאֶתְרוֹג תִּהְיֶה יוֹרֶדֶת מְעַט בְּשִׁפּוּעַ, וְתִהְיֶה בּוֹלֶטֶת סְבִיב הָעֹקֶץ הַבּוֹלֵט. שֶׁיִּהְיֶה הָעֹקֶץ נִכָּר קְצָת לְמַעְלָה. וּכְכָל שֶׁהוּא יוֹתֵר נָקִי, וְאֵין בּוֹ שׁוּם מַרְאֶה שׁוֹנֶה אֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה, וְאֵין בּוֹ עָלִים כְּלָל, הֲרֵי זֶה מְהֻדָּר בְּיוֹתֵר. (א לו)

רוּחַ רָעָה

אֶתְרוֹג שֶׁהֻנַּח תַּחַת הַמִּטָּה וְיָשְׁנוּ עָלֶיהָ, כָּשֵׁר הָאֶתְרוֹג לְמִצְוָה וּלְבָרֵךְ עָלָיו. וְהַטַּעַם בָּזֶה, מֵאַחַר וְאֹכֶל שֶׁיָּשְׁנוּ עָלָיו, בְּדִיעֲבַד מֻתָּר בַּאֲכִילָה. וְגַם יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָרוּחַ רָעָה רַק בְּקַרְקַע עוֹלָם, אֲבָל לֹא בִּמְרֻצֶּפֶת, וְשֹׁמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. (רעא)

אֶתְרוֹג שֶׁאֲחָזוֹ בְּיָדָיו קֹדֶם שֶׁנָּטַל יָדָיו בְּקוּמוֹ מִשְּׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר, כָּשֵׁר לְמִצְוָה וּלְבָרֵךְ עָלָיו. וְנָכוֹן שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו מַיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. (ערד)

עָרְלָה. טֶבֶל.

אֶתְרוֹג שֶׁל עָרְלָה אוֹ שֶׁל טֶבֶל שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, הֲרֵיהוּ פָּסוּל לְכָל יְמֵי הֶחָג. לָכֵן יַקְפִּיד לִקְנוֹת אֶתְרוֹג עִם הֶכְשֵׁר, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם.