תוכחת משה על המרגלים
"וייטב בעיני הדבר" – תוכחת משה על המרגלים
שואל רש"י:
אם בעיני משה רבינו הוטב הדבר לשלוח מרגלים מדוע אם כן מוכיח משה את בני ישראל על חטא זה?
אלא – מתרץ רש"י במשל:
אדם אחד ביקש מחברו שימכור לו את חמורו. הסכים בעל החמור. האם תסכים? – שאל הקונה – לתת לי את
חמורך לניסיון? הן! ענה בעל החמור.
האם תסכים הוסיף הקונה ושאל- שאנסה אותו גם בהרים וגבעות? גם לזאת אני מסכים ענה בעל החמור. לכל דבר מסכים הוא – חשב הקונה בליבו – וודאי החמור טוב מאין כמוהו ואין בו כל מום. מיד נתן הקונה מעות לבעל החמור
ואמר: תן לי את חמורך, אין אני מנסהו כלל!
כן הוא גם הנמשל:
אשר רצו בני ישראל לשלוח מרגלים הסכים משה רבינו כי חשב בליבו: כאשר יראו בני ישראל שאיני מסרב לשלוח מרגלים יבינו כי טובה הארץ ואין חשש שהמרגלים ימצאו בה פסול.
אולם בני ישראל לא חזרו בהם ועמדו על כך שילכו וירגלו את הארץ. משום כך הוכיחם משה… (וקראת לשבת עונג).