אֵצֶל ה' הַכֹּל מְדֻיָּק! 

"…וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה… וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה"

משה מוכיח את בני ישראל שהיה להם להקשיב לו, לא ייתכן שימרו את פי ה' ולא יקבלו עונש.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ – הֶחָכָם מִכָּל אָדָם – אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כא') "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב"

כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה חַיָּבִים לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אֶחָד מֵעִקָּרִים אֵלּוּ הוּא: "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים". בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: הָעוֹלָם לֹא הֶפְקֵר, יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. מִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָה – מְקַבֵּל שָׂכָר, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה – נֶעֱנַשׁ.

וְאִם יִשְׁאַל הָאָדָם:

אֲבָל הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים עֲבֵרוֹת וְלֹא נֶעֱנָשִׁים?

הַתְּשׁוּבָה הִיא מְאֹד פְּשׁוּטָה, וְנָבִין אוֹתָהּ מִדֻּגְמָא אַחֶרֶת:

אַבָּא אֶחָד אָמַר לִבְנוֹ: "יוֹסִי, אַל תֹּאכַל מַמְתַּקִּים כִּי יִהְיוּ לְךָ חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם", יוֹסִי הֵרִים גַּבָּה וְשָׁאַל: "אֲבָל אֶתְמוֹל חָבֵר שֶׁלִּי אָכַל וְאֵין לוֹ שׁוּם חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם?!"

מָה הַהֶסְבֵּר?

בְּוַדַּאי שֶׁמַּמְתָּקִים עוֹשִׂים חוֹרִים בַּשִּׁנַּיִם אֶלָּא שֶׁזֶּה שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן. לֹא כָּל דָּבָר קוֹרֶה מִיָּד, יֵשׁ תַּהֲלִיכִים שֶׁלּוֹקְחִים זְמַן, אֲבָל בְּוַדַּאי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קוֹרֶה.

ְגַם בְּיַחַס לְמִצְווֹת וַעֲבֵרוֹת זֶה כָּךְ. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה – מְקַבֵּל שָׂכָר, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה – נֶעֱנַשׁ. זֶה לֹא קוֹרֶה מִיָּד אֲבָל בַּטְּוַח הָאָרֹךְ אֵלּוּ יִהְיוּ הַתּוֹצָאוֹת. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה – הָרָעָה רוֹדֶפֶת אַחַר הַחוֹטְאִים וּבַסּוֹף תַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב – וְהַתַּשְׁלוּם הַטּוֹב בְּוַדַּאי יַגִּיעַ לַצַּדִּיק.

וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין יֶלֶד קָטָן לִמְבֻגָּר:

הַיֶּלֶד הַקָּטָן תּוֹפֵס רַק אֶת הָרֶגַע הַנּוֹכְחִי, הוּא לֹא חוֹשֵׁב קָדִימָה עַל הֶעָתִיד. וְלָכֵן, הוּא כּוֹעֵס מַהֵר, מִתְפַּיֵּס מַהֵר, בּוֹכֶה מַהֵר וְכוּ', כִּי הוּא חָי רַק אֶת הָרֶגַע.

וְאִלּוּ הָאָדָם הַמְּבֻגָּר צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה יוֹתֵר רְחָבָה וַאֲרֻכַּת טְוַח. מִי שֶׁמִּתְבַּגֵּר בֶּאֱמֶת (וְלֹא רַק בַּגִּיל..) חַיָּיו מִשְׁתַּנִּים בְּכָל מִינֵי תְּחוּמִים. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בְעִנְיַן הָאֱמוּנָה! הוּא לֹא שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת לָמָּה זֶה כָּךְ וְלָמָּה זֶה כָּךְ? כִּי הוּא מֵבִין שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת נַעֲשִׂים עַל פְּנֵי שָׁנִים וַאֲפִילוּ מֵאוֹת שָׁנִים.

נְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ אֶת זֶה:

פַּעַם, שָׁלַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת תַּלְמִידוֹ וְצִוָּה אוֹתוֹ: "לֵךְ, לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, שָׁם יֵשׁ עֵץ גָּבוֹהַּ וּלְיָדוֹ מַעֲיָן שֶׁל מַיִם. טַפֵּס עַל הָעֵץ וְהַמְתֵּן שָׁם שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת",

הַתַּלְמִיד הָלַךְ וְהִמְתִּין עַל הָעֵץ. לְפֶתַע הִגִּיעַ פָּרָשׁ עַל סוּס וְעָצַר לְיַד הָעֵץ, הוּא שָׁתָה מֵהַמַּעֲיָן וְיָשַׁב מְעַט. אַחַר כָּךְ קָם עָלָה עַל הַסּוּס וְהָלַךְ מִבְּלִי שֶׁשָּׂם לֵב שֶׁהָאַרְנָק נָפַל מִכִּיסוֹ.

אַחֲרָיו הִגִּיעַ אָדָם שֵׁנִי וּמָצָא אֶת הָאַרְנָק, הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לָקַח אוֹתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

אַחֲרָיו הִגִּיעַ אָדָם שְׁלִישִׁי עָנִי, שָׁתָה מֵהַמַּעֲיָן וְשָׁכַב לָנוּחַ תַּחַת הָעֵץ.

וְהִנֵּה, הַפָּרָשׁ חָזַר בִּדְהִירָה וְרָאָה אֶת הֶעָנִי שׁוֹכֵב, הוּא הֵעִיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "תֵּן לִי אֶת הָאַרְנָק שֶׁהָיָה כָּאן", וְהֶעָנִי אָמַר: "אֲנִי? אַרְנָק? לֹא רָאִיתִי כְּלוּם"

הַפָּרָשׁ כָּעַס: "אַתָּה מְשַׁקֵּר!" וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת הֶעָנִי מַכּוֹת נִמְרָצוֹת, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, הוּא חִפֵּשׂ בְּכִיסָיו וְלֹא מָצָא כְּלוּם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

כְּשֶׁחָזַר הַתַּלְמִיד לַבַּעַל שֵׁם טוֹב, חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר לוֹ: "שֵׁב, וְאַסְבִּיר לְךָ מָה הָיָה שָׁם. לִפְנֵי כַּמָּה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁאֶחָד גָּנַב מֵהַשֵּׁנִי כֶּסֶף. כְּשֶׁהָלְכוּ לְבֵית הַדִּין יָשַׁב שָׁם דַּיָּן שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט מְעוּוָת וְהוֹצִיא אֶת הַגַּנָּב לַחוֹפְשִׁי. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה אֶלָּא לְהוֹרִיד אוֹתָם שׁוּב לָעוֹלָם.

הַפָּרָשׁ שֶׁאִבֵּד אֶת הָאַרְנָק הָיָה אוֹתוֹ שֻׁתָּף גַּנָּב, הַשֵּׁנִי שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ הָיָה הַשֻּׁתָּף שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא גָנַב, וְהֶעָנִי שֶׁקִּבֵּל מַכּוֹת הָיָה הַדַּיָּן שֶׁעִוֵּת אֶת הַדִּין. וְעוֹד דָּבָר, בָּאַרְנָק הָיָה כַּמּוּבָן אוֹתוֹ סְכוּם כֶּסֶף שֶׁאוֹתוֹ הוּא לָקַח"…

זֶהוּ, יְהוּדִי מַאֲמִין יוֹדֵעַ שֶׁאֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם אֵין פִסְפוּסִים, הַכֹּל מְדֻיָּק!…