עלינו להשלים את נשמתנו
משל למה הדבר דומה:
שני תאומים בבטן גדלים יחדיו במשך תשעה חודשים.
רגע הלידה הגיע ואחד נעלם… זה שנשאר בפנים חושב לעצמו: "מסכן ההוא הלך… דווקא היה עובר נחמד"…
בנתיים בחוץ כולם שמחים ואומרים: מזל טוב מזל טוב ובודקים דבר ראשון שהכול שלם.
כולם שמחים שמעובר הפך לתינוך חי ונושם בכוחות עצמו – הושבח
כן הוא הנמשל:
כך בעולם הבא. כאשר בן אדם נפטר יש כאלו שאומרים: "מסכן ההוא הלך… דווקא היה בן אדם נחמד"…
אבל אילו היה יודע שלמעלה מחכי וכולם שמחים לבואה של הנשמה – מחכים לראות במה השבחת את נשמתך ע"י מצוות .
יוצא איפה:
לידה – השלמת הגוף.
פטירה – השלמת הנפש.