מי שגרם נזק שישלם!

"כי אני הכבדתי את ליבו למען שיתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים"

קושיא: 

האם זה מן הצדק להתעלל במצרים כדי שיהיה לנו מה לספר לבנינו אחרינו?

משל למה הדבר דומה:

עשיר גדול שכר מינקת שתניק את בנו יחידו.

לאחר 3 חודשים חלה הילד במחלה ממארת בקיבתו, לאחר טיפולים ממושכים הרופאים נואשו. 

עד שנמצא רופא מומחה שאמר שיש בידו תרופה אך היא מרה מאוד, והילד לא ישתה אותה לבדו, אלא אם המינקת תשתה ודרך החלב שלה הוא יקבל את התרופה.

אך המינקת התנגדה בטענה: "וכי אני ילדתי אותו?! אני נתתי לו חלב, לא באתי כדי לשתות תרופות?!" 

בתביעה לביהמ"ש לא ניתן היה לחייב את המינקת.

מה עשה העשיר, שכר עורך דין טוב וטען בביהמ"ש:

"והלא הילד הזה עד היום שתה מהחלב של המינקת, אם כך המינקת הזו היא שגרמה למחלה, לכן חייבת היא לשתות את התרופה, כי אשמת המחלה בראשה. 

היא הביאה אותה והיא צריכה להסיר את המחלה, והכריחו אותה לשתות.

נמשל:

פרעה וכל מצרים הסיתו ופיתו את בני  ישראל ולכן  בדין הוא שיקבלו 10 מכות שידעו ויבינו שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו. 

מצרים גרמו להסיתם ולהדיחם מאחרי ה' – צריכים הם לקבל מכות נוראות כדי לעלות ארוכה ומרפא לעם ישראל….