תולדות- איך אפשר לאהוב את עשו?!

"דבר תורה לפרשת השבוע פרשת תולדות" יצחק אוהב את עשיו. האם יצחק אבינו ידע בדיוק "עם מי יש לו עסק"?!... האם לא ראה שעשיו כל היום בשדה ואילו בנו יעקב רכון על לימודיו בבית?!. מה ראה יצחק שלא ראתה רבקה?! ביאורים נפלאים בהבדל שבין יצחק לרבקה. והאם יתכן כי אהבת יצחק לעשיו הייתה "אסטרטגיה של יצחק אבינו" לעתיד לבוא...

איך אפשר לאהוב את עשו?!

 

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"

 

נשאלת השאלה:

האם באמת הצליח עשיו לשטות באביו יצחק ולהציג עצמו כצדיק בפני אביו?! ומהו ההבדל בין יצחק לרבקה?

 

הביאור הפשוט:

ההבדל בין יצחק לרבקה הוא התמימות והחשיפה לאומות העולם.

אהבת יצחק לעשיו היא בחינת "צדיק בן צדיק". אהבת רבקה ליעקב היא בחינת "צדיק בן רשע" כהגדרת רש"י.

 

יצחק אהב את עשיו כיוון שהיה מובדל ומופרש, לא יצא אף פעם את הארץ, בנם של קדושים. והנה בא בנו ושואל שאלות הלכתיות כפי שמבאר המדרש: "איך מעשרים את המלח?" וכד'. אכן, יצחק חשב שעשיו באמת צדיק.

 

אבל רבקה שבאה ממקום של רמאים ידעה בדיוק מי עשיו ומכיוון שבחלה בשיטתו של אביה (לבן הארמי = הרמאי) לכן בחרה באמת הצרופה - אהבה את יעקב (תיתן אמת ליעקב). 

 

יש המבארים:

שיצחק אבינו ידע בדיוק "עם מי יש לו עסק"... הרי הוא ראה שעשיו כל היום בשדה ואילו בנו יעקב רכון על לימודיו בבית. ודווקא בשל כך "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו"

האהבה לעשיו באה ממקום של התפעלותו של  יצחק מבנו עשיו. הוא רואה שהוא שקוע בעולם הזה כל היום צד ציד - כל כולו נתון כביכול בעולם הזה אך בכל זאת מצא מקום רוחני להחיות את נפשו והראייה: שהוא שואל על המלח...

 

וכך גם התלהב מהמעשה של יעקב כאשר לקח מעשיו את הברכות בערמה. כשהוא מכריז ואומר "גם ברוך יהיה" - מתפעל יצחק על בנו יעקב כאומר: למרות שיודע לרמות - יושב ועוסק בתורה גם ברוך יהיה לה'!...

 

ביאור נוסף:

אהבת יצחק לעשיו הייתה "אסטרטגיה של יצחק אבינו" לעתיד לבוא

 

ומסבירים זאת על פי הגמרא (במסכת שבת פט:).

"לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי.

אמר לפניו: ריבונו של עולם - ימחו על קדושת שמך.

 

אמר הקב"ה למלאך: אמור לו ליעקב שהיה לו צער גידול בנים, אולי יסכים לבקש עליהם רחמים. אמר לו: בניך חטאו. - אמר יעקב לפניו: ריבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. יאמר הקב"ה: לא בזקנים טעם, ולא בצעירים עצה

 

אמר לו הקב"ה ליצחק: בניך חטאו לי. - אמר לפניו: ריבונו של עולם, בני ולא בניך?! בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך?! ועוד, כמה חטאו?!

 

הבה נחשב:

כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. הורד עשרים שאתה לא מעניש עליהם - בי"ד של מעלה לא עונשים על עבירות שנעשו לפני גיל עשרים – נשארו חמישים. הורד עשרים וחמש שנים מתוך החמישים שהם לילה – נשארו עשרים וחמש. הורד שלוש עשרה וחצי שנים של תפילה, אכילה ובית הכיסא – נשארו שלוש עשרה וחצי. אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לא – חציים עלי וחציים עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי - הרי הקרבתי את נפשי לפניך... 

פתחו ואמרו: כי אתה אבינו.

 

יוצא איפה, יצחק ידע מי הוא עשיו ומי הוא יעקב ואהבתו לעשיו הייתה "כי ציד בפיו" רצה יצחק שלעתיד לבוא כשבני ישראל יחטאו תהיה לו טענה להקב"ה - אהוב אותם כפי שאהבתי את עשיו למרות שהיה רשע...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏