וירא- גדולתה של פרשת העקידה

"משל ונמשל לשבת וירא" משל ונמשל נפלאים המבארים את גדולתה של פרשת העקידה: פרשת העקדה זו לא סתם מסירות נפש רגילה. אברהם היה מוכן להקריב את בנו כיוון שזה היה רצונו של המלך! ולכן פרשת העקידה מכפרת לנו בכל שנה...

גדולתה של פרשת העקידה

 

מהי הגדלות של אברהם שהלך לעקוד את בנו עד כדי כך שהקב"ה אומר: "תקעו לפני בשופר כדי שאזכור עקדתו של יצחק?" הרי רבים מסרו נפשם וילדיהם על קידוש ה' ללא ציווי ה' ועצם המעשה שאברהם עשה ע"פ ציווי ה' ומהי הגדולה שיש בו מאחרים?!

 

תירוץ יובן על פי דבריו של ר' אברהם חכם רבה של כרמן שבפרס.

 

משל למה הדבר דומה:

 

מעשה במלך שהקים מדינה לתפארת וכל אחד מהשרים רצה לתת למלך הנכבד, מתנה. ראש השרים ריכז את כולם והוחלט פה אחד לתת למלך כתר זהב משובץ יהלומים.

אמרו ועשו, ריקעו את הכתר שיבצוהו יהלומים כאשר את היהלום המרכזי בכתר החליט ראש השרים להביא בעצמו.

 

על מנת לגייס סכום עתק שכזה, מכר את ביתו וכל רכושו וחיפש יהלום מתאים אך לא מצא. נדד למדינות רחוקות ובדרך לא דרך מצא יהלום בגודל של ביצה נדיר ביופיו.

שילם השר את שוויו שלמעשה הוא היה כל רכושו וחזר לארמון.

 

הוא לא הצטער כלל אלא להפך- שמח שמחה גדולה להכיר למלך מקצת טובתו. משהגיע אל המלך וראה אותו יושב עם יתר השרים.

 

הוציא את האבן והכל התפעלו מיופייה הנדיר וגודלה המדהים.

 

אין זה יהלום! קבע המלך.

"יהלום צריך ללטש עם יהלום מהיכן הושג יהלום גדול מזה?!. אינני מאמין שזהו יהלום אמיתי" פסק נחרצות!.

 

המלך אף ביקש מהשר שלידו לנסות לשבור את היהלום ולראות אם זה באמת חזק ואם אכן מדובר ביהלום אמיתי.

השר נבהל ופחד לשבור יהלום כל כך יקר ועוד שהושקע בו ממון רב ואמור להתנוסס בכתר המלך והתחנן אל המלך לצוות על מישו אחר כיוון שאיננו מסוגל...

 

כך ביקש המלך מיתר השרים ואף אחד לא הסכים לנסות לשבור אותו ואז קרא המלך לראש השרים שמכר את כל רכושו על מנת לרוכשו וביקש ממנו: "נסה אתה!..." 

 

"בשמחה!" צעק ראש השרים וביקש פטיש. משהובא לפניו פטיש נתן מכה חזקה. היהלום לא נשבר והפטיש נבקע לשניים.

הכול נשמו לרווחה ופלטו פה אחד: "אתה ידעת מראש!" אמרו בהקלה

 

"לא ולא!!!" - הצהיר ראש השרים.

"אם כן - כיצד העזת לנסות?!" שאלו.

 

אמר להם: "שוטים שבעולם, לשם מה אתם חושבים הקרבתי את כל רכושי?! האם כדי להשיג אבן יקרה?! לא ולא! הקרבתי הכול לכבודו של המלך ומה הוא כבודו אם לא עשיית רצונו?! - גם כשהוא מצווה להכרית ולנתוץ!"... 

 

קם המלך מכיסאו, חיבקו והורה להכפיל את רכושו ומינהו למשנה המלך...

 

כן הוא הנמשל:

 

פרשת העקדה זו לא סתם מסירות נפש רגילה. אברהם היה מוכן להקריב את בנו כיוון שזה היה רצונו של המלך! ולכן פרשת העקידה מכפרת לנו בכל שנה...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏