מדוע סוכות הוא זמן שמחתנו?

"דבר תורה לסעודה בסוכה" שלשה טעמים לכך שסוכות הוא זמן שמחתנו. ומה הקשר בין שמחה למידת הענווה?! רעיון נפלא של האדמו"ר מאמשרוב על הפסוק: "והיית אך שמח" ורמז יפה שהביא הגאון מוילנא להשלמת הרעיון...

מדוע סוכות הוא זמן שמחתנו?

סוכות הוא זמן שמחתנו מהסיבות הבאות:

1.     נצטווינו: ושמחת בחגך והיית אך שמח  ואף שגם בשבועות מצינו "ושמחת לפני ה' אלוקיך" מכל מקום אין זה דומה מפני שפסוק זה עוסק בחג השבועות ומשמע ממנו שהמצווה לשמוח לפני ה'- שבית המקדש קיים דווקא.

 

2.    מעבר לשמחה בשבועות ובפסח יש לזכור בהם את מעלת הימים שבהם הם חלים. בפסח- זמן חרותינו, שבועות- זמן מתן תורתנו. לעומת זאת, סוכות חל בימים שאין בהם כל זכר לנס או למאורע קדום, ואת השמחה אנחנו גורמים כשאנו בונים את הסוכה - זכר לענני הכבוד. לכן דווקא סוכות מכונה זמן שמחתנו.

 

3.      בסוכות כבוד החג ניכר בין ביום ובין בלילה, בגלל מצוות ישיבה בסוכה שאנו חייבים בכל שעות היום והלילה לשבת- "כעין תדורו", ולכן הוא נקרא זמן שמחתנו. מה שאין כן בשאר החגים שאין בהנהגתם שינוי מבדיל בינם לבין שאר ימות השנה.



סוכות- כדי לשמוח צריך ענווה

 

"והיית אך שמח"- שמחה בחג, "ושמחת בחגך" מדברת דווקא על חג סוכות (כל מקום בתורה שנאמר חג ללא שם זהו חג הסוכות) איך אני יכול להיות שמח ועוד שיכריחו אותי לשמוח?!

מדוע בן אדם עצוב? כי הוא חושב שהכול מגיע לו - מתגאה. אדם שמבין שהוא כלום תמיד שמח.

 


האדמו"ר מאמשרוב מבאר בדרך צחות:

"והיית אך שמח"- אם תמעיט את עצמך (אך ורק באים למעט) ממילא תהיה שמח...

 


הגאון מוילנא: על הפסוק: "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו":

 

אם ניקח את האותיות שנמצאות לימין המילה 'לב': ל-כ, ב-א = אך, מי שממעיט עצמו חכם, תמיד בשמחה.


ואם ניקח את האותיות השמאליות למילה 'לב': ל-מ, ב-ג = גם (גם בא לרבות) מי שהוא מרבה את עצמו כסיל, תמיד שרוי הוא בעצבות...

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏