סוכות- דרך חיים מהנענועים בלולב

עת המינים והניענועים בלולב. ובנוסף סיפור על דרך חיים שהתווה ראש ישיבת "פורת יוסף" הרב יהודה צדקה זצ"ל לתלמיד שבא לשאול בעצתו מהניענועים בלולב...

דרך חיים מהנענועים בלולב  

מן התורה בעצם זה שנוטלים את ארבעת המינים ומגביהים אותם מקיימים את המצווה, שנאמר (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם". והטעם לכך: "מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים"

יש נוהגים לעמוד בעת הנענועים כלפי מזרח, ומתחילים לנענע לכיוון מזרח, ומשם פונים לכיוון ימין, ומנענעים לדרום, מערב וצפון, ואח"כ מנענעים למעלה ולמטה (שו"ע תרנא, י). ועל פי מנהג האר"י מנענעים תחילה לצד דרום, ואח"כ צפון, והשלישי למזרח, הרביעי למעלה, החמישי למטה, והשישי לצד מערב.

טעם נוסף אמרו לגבי מצוות הנענועים, שלאחר ימי הדין, בהם עמדנו לפני ה' בתפילה, אנו מתחילים את השנה בשמחה, ונושאים את ארבעת המינים כאותות ניצחון על הצלחת התשובה וההתחברות מחדש את ה' יתברך (מדרש תנחומא אמור כז). 

מנענעים ב"הודו" וב"אנא ה' הושיעה נא" משום שנאמר "אז ירננו עצי היער לפני ה"' וגו' וכתוב אח"כ: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ואמרו הושיענו" (דהי"א ט"ז), כלומר: ירננו בעצי יער כאשר יצאו מלפני ה' זכאים כשבא לשפוט את הארץ, ובמה ירננו? בהודו ואנא ה' הושיעה נא (תוס' סוכה שם ד"ה בהודו).

בחידושי רב"ש מובא: שמנענעים ב"אנא ה' הושיעה נא" ולא ב"אנא ה' הצליחה נא", מפני ששניהם בפסוק אחד, ואין מנענעים שתי פעמים בפסוק אחד.
 
מסופר שבחור מישיבת "פורת יוסף" ניגש אל ראש הישיבה הרב יהודה צדקה זצ"ל וביקש ממנו עצה. הוא מרגיש כי הוא רוצה להצליח יותר בלימוד התורה ולכן, חושב הוא כי כדאי לו לעבור ישיבה, כי כך אולי יתעלה הוא יותר במקום אחר. 

ענה לו הרב, כי אל לו לעבור ישיבה, אלא, עדיף שיתעלה וימשיך ויתמיד בישיבה זו, כי מצליח הוא בלימודו. ואילו לא היה מצליח בלימודו היה כדאי שיעבור לישיבה אחרת. 

ונתן לו ראייה לדבר מנטילת ארבעת המינים. כשקוראים את ההלל עם ארבעת המינים ומגיעים ל"אנא ה' הושיעה נא", מנענעים. ואילו ב"אנא ה' הצליחה נא", לא מנענעים, מדוע? 

כי כשצריך ישועה יש להשתדל ככל האפשר, ואף לנוע כל אחד ממקומו למקום אחר. אך, כשצריך הצלחה, אין לנוע כלל, אלא להמשיך במקום...


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏