הצורך בנוסח תפילה קבוע

"למה צריכים נוסח תפילה אחיד לכולם"?! מדוע שלא כל אחד יתפלל על מה שהוא צריך? וכמה זמן שהוא רוצה?! ומתי שבא לו?!... סיפור הממחיש יותר מכל שהאדם בתפילה (בנוסח שתיקנו חז"ל) לא מבקש רק על צורכי עצמו, ולא רק על התחום הספציפי שמעסיק אותו, אלא מתחבר ומתאחד עם שאיפותיו ובקשותיו של עם ישראל כולו.

הצורך בנוסח תפילה קבוע

מן התורה אין שיעור מסוים לאורכה של התפילה או לתוכנה, אלא שצריך לכלול בה שלושה מרכיבים עיקריים: שבח, בקשה והודיה. כל יהודי בלשונו צריך לפנות אל הקב"ה, לפתוח בשבח ובהכרה בגדלותו של בורא עולם, להמשיך בבקשה על מה שנצרך לו, ולסיים בהודיה לבורא עולם על החסדים אשר עושה עימו.
 
ואכן בעבר לא היה נוסח קבוע לתפילה, אלא כל אחד התפלל תפילה אישית בלשונו, יש שהאריכו ויש שקיצרו. כמובן שיש בכך מעלה, שכל אדם מתפלל בלשונו, תפילה אמיתית הבוקעת מעמקי ליבו. אולם בפועל - במשך הזמן נחלשו הדורות, וטרדות היום יום השוחקות הביאו את המוני העם להתפלל תפילות חפוזות וקלושות, וכך היה הציבור הולך ומתנתק מעבודת התפילה ומריבונו של עולם.
 
והנה, בתחילת ימי בית המקדש השני, ייסד עזרא הסופר בית דין גדול, שעליו נמנו מאה ועשרים זקנים, שנקראו: "אנשי כנסת הגדולה". היו אלה ענקי הרוח של הדור, חלקם היו מאחרוני הנביאים, וביניהם: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל עזריה, נחמיה, מרדכי היהודי, זרובבל, והאחרון שבהם הוא שמעון הצדיק.
 
ראו אנשי כנסת הגדולה את מצבו הרוחני הרופף של העם: למרות שזכו לדרגות כה מרוממות של השראת שכינה בבית המקדש הראשון, וכן זכו שהיו ביניהם נביאים, בכל זאת מנגד בין המוני העם התפשטו עבירות חמורות, כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גם נישואי תערובת פשו בעם. לפיכך כאשר זכו להקים מחדש את בית המקדש השני, נועדו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו תקנות שונות, גזרו גזירות [איסורים, המכונים איסורי דרבנן, כמו איסור מוקצה בשבת], ניסחו את התפילות והברכות, וקבעו להם סדרים, וכך יצרו לחיים היהודיים מסגרת שלימה שהביאה לידי ביטוי את ערכיה של התורה באופן מסודר וממוסד בתוך חיי היום יום. על ידי כך הרחיקו החכמים את העם מחטאים וקירבום לעבודת ה'.
 
וזהו שפותחת המשנה במסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה". 
ומפרש הרמב"ם: אלו הגזרות והתקנות, אשר ירחיקו את האדם מן העבירה, כמו שנאמר (ויקרא יח ל): "ושמרתם את משמרתי", דהיינו שתעשו משמרת [גדר וסייג] למשמרתי [לתורה].


סידור נוסח התפילה

אחד הדברים הבולטים שתיקנו אנשי כנסת הגדולה הוא כאמור - סידור נוסח התפילה. תחת תפילות קצרות ומשובשות, אשר היו רבים מן העם פוטרים בהם את עצמם, ייסדו אנשי כנסת הגדולה נוסחי תפילה קבועים, הנאמרים בזמנים קבועים. בנוסחים אלו כללו אנשי כנסת הגדולה את כל הבקשות הכלליות והפרטיות שראוי לאדם לבקש. וכך האדם לא מבקש רק על צורכי עצמו, ולא רק על התחום הספציפי שמעסיק אותו, אלא מתחבר ומתאחד עם שאיפותיו ובקשותיו של עם ישראל כולו. שמונה עשרה ברכות תיקנו בתפלת העמידה, המקיפות את כל מערכת השאיפות, החומריות והרוחניות, של כל עם ישראל...


אשרי העם שככה לו
סיפור שהובא בסדר היום בהלכה ובאגדה הממחיש זאת:

סיפר חיים ד. מרמת השרון: יום אחד הזדמנתי אל הכותל המערבי. היתה שעת אחר הצהריים, טרם ערב, והנה ניגש יהודי אחד, סתם יהודי שאיני מכירו, ופצח בקול מתרונן: "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה". בבת אחת, החלו להתקבץ סביבו עוד יהודים - זרים זה לזה, כביכול - וענו אחריו בקול: "אשרי העם שככה לו - אשרי העם שה' אלוקיו". מבלי לדעת למה ומדוע - הצטרפתי למניינם, בתהילות דוד המלך...

המשכנו בתפילה במילים הישנות נושנות, במילים שבהן שפכו את נפשם לפני ה' אבותינו ואבות אבותינו. לפתע התחוור לי שאיני היחיד, אלא אחד מרבים, כי בשעה קבועה זו עומדים ברחבי העולם רבבות יהודים ונושאים נפשם למרום, מבטאים במילים העתיקות של אבותיהם את רחשי ליבם...

עם תום התפילה, נשקתי לאבני הכותל - ונחרדתי. נחרדתי למחשבה שבעצם נוגעות שפתי בשפתיהם של דורות רבים של יהודים, הדובבות את געגועי ליבם של אלה שנפשם כמהה למקום הזה, אך לא זכו להגיע.

ומאז בהתפללי, מצטייר במוחי ובליבי, שהנה אני מתקשר לדורי דורות של אחי בני עמי, שעמדו ועומדים בשעה זו עצמה, להתייחד עם בוראם ולשאת תפילה באותן מילים עצמן. (מתוך דע את יהדותך. התפילה שער השמים ערכים 25)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏