השקפה ביהדות- סדר היום של היהודי

מה ההבדל בין יהודי לגוי? מדוע הצדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים... אבל הרשע אפילו בחייו חשוב כמת?! סדר היום של היהודי מגלה לנו את ההבדל התהומי בין היהודי לגוי... "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"...

סדר היום של היהודי

הצדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים... אבל הרשע אפילו בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך יוצר אור, שוקעת - ואינו מברך מעריב ערבים, אוכל ושותה - ואינו מברך עליה. אבל הצדיקים מברכים על כל דבר ודבר שאוכלים ושותים ושרואים וששומעים. (מדרש תנחומא פרשת וזאת הברכה סימן ז)


נתבונן ונראה, כי סדר יומו של היהודי שונה בתכלית מסדר יומו של הגוי. יתכן שהקווים הכלליים הם משותפים: קימה, התארגנות, אכילה, אחר כך יצא האדם לפעלו, וכו'. ובכל זאת - הבדל תהומי מבדיל בין זה לזה. הגוי שטוף במרוצתו - "כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה". רץ - ואינו יודע לאן הוא רץ. ואילו היהודי - כל פעולותיו מקודשות ומרוממות, עטופות בברכות ובמצוות, מחברות אותו אל אביו שבשמים, ומכַוונות אותו אל ייעודו ותכליתו.

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר". (משנה מכות ג טז)

קם היהודי בבוקר, ומיד כשפוקח את עיניו הוא משבח את יוצרו שהחזיר לו את נשמתו, באמירת "מודה אני...". נוטל את ידיו, ומברך: "אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו על נטילת ידיים". 
כשהוא מתארגן - עושה הכל לפי ההלכה, ולא שוכח לתת שבח והודיה גם על מה שנראה כמובן מאליו - "ברוך... אשר יצר את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים...". 
כשהוא מתלבש ונועל נעליים - שם לב להקדים את ימין [לבד מהטעם הפשטי שבזה המבואר להלן בשער ההלכה, ישנה משמעות רבה, וסודות נשגבים הרמוזים בתורת הקבלה]. 

לאחר מכן הוא "מתעטר בתפארה" של טלית ותפילין, ומתכנס בבית הכנסת להמליך עליו בקהל-עם את מי שאמר והיה העולם, ולקבל עול מלכות שמים באהבה. הוא אף נעמד בתפילה חרישית, לתת שבח והודיה לבוראו, ולהתפלל לפניו על צרכיו וצורכי עם ישראל. 

גם כשהוא יוצא לפעלו ולעבודתו - משאו ומתנו באמונה, כפי שמחייבת ההלכה. שִׂיגוֹ ושיחו וכל דיבוריו - מרוסנים ושקולים בפלס ההלכה, לבל יכשל בדיבורי לשון הרע, רכילות, שקר וחנופה. 

לקראת ערב שוב הוא מתכנס בבית הכנסת להתפלל לפני ה', וכך - בכל אשר הוא פונה, כל פעולותיו מרופדות בהלכות שונות, במצוות ובברכות, עד ברכת "המפיל חבלי שינה על עיני" שלפני השינה, בה הוא מפקיד שוב את נשמתו בידי בוראו.

אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו. אשרינו שיש לנו את האפשרות 'להחיות' את חיינו, ולמלא את יומן חיינו בתוכן אמיתי ונצחי. למלא את הדפים, יום אחר יום - לא לזרוק אותם לפח! [ואם בטעות חלילה זרקנו, דאג לנו אבינו אוהבנו גם ל"סל מיחזור" מיוחד - מתנת "התשובה"! וזהו נושא בפני עצמו].

מי יתן שנזכה להיות כאבות האומה - "באים בימים", לנצל כל יום ויום לעבודת ה' ולקיום מצוותיו, בלב שלם ובנפש חפצה, אמן ואמן.


בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ.
הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשִׂים בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
וְלֹא נִיגַע [נתייגע] לָרִיק, וְלֹא נֵלֵד [נוולד] לַבֶּהָלָה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (מתוך תפילת שחרית)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏