הלכות ודיני מוצאי שמחת תורה

י מוצאי שמחת תורה המובאים ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מנהג "הקפות שניות", דין תושב חו"ל שנמצא בישראל בזמן שמחת תורה, ביעור האתרוג של שמיטה, סגולות מיוחדות עם ארבעת המינים לאחר החג...

מוֹצָאֵי הֶחָג

הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת
נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, וְטוֹב לְהָבִיא כְּלֵי נְגִינָה, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י לְהַקִּיף, וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְכֵן כָּתַב הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, וְכֵן מִנְהָגוֹ שֶׁל מָרָן הראש"ל שְׁלִיטָ"א. (תנה, תס)

מַה שֶּׁיֵּשׁ עָרִים שֶׁמְּאַרְגְּנִים בָּהֶן "הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת" בְּחוּצוֹת קִרְיָה מִטַּעַם הָעִירִיָּה, מֵאַחַר וּלְצַעֲרֵנוּ הָרַב, הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְרַבּוֹת נָשִׁים בָּאוֹת בִּפְרִיצוּת - אֵין סָפֵק שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַקָּפוֹת אֵלּוּ, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, אֶלָּא הַסִּטְרָא אַחָרָא, ה' יַצִּילֵנוּ. וְדַי לַמֵּבִין.

תּוֹשַׁב חוּץ לָאָרֶץ שֶׁנִּמְצָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמוֹצָאֵי חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, אַף שֶׁאֶצְלוֹ עֲדַיִן יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת, מֻתָּר לוֹ לְכַתְּחִלָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת "הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת" הַמִּתְקַיֶּמֶת עִם כְּלֵי נְגִינָה וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד עִמָּהֶם. (שבת ה רלט)


אִסְרוּ חַג
יוֹם שֶׁאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה נִקְרָא 'אִסְרוּ חַג', וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בּוֹ קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַיּוֹם. (הרמ"א סימן תכט סעיף ב)

כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: יִתְאַמֵּץ בְּיוֹם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְסִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה. (מועד לכל חי סימן כה אות מח)


שְׁיָרֵי מִצְוָה
לְאַחַר הֶחָג לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲצֵי הַסֻּכָּה שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן, וְלָכֵן לֹא יִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם בְּרַגְלָיו וְלֹא יַשְׁלִיכֵם לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ אוֹ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב, וְאַף שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן בָּאִים פּוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן וְזוֹרְקִים אוֹתָם לָאַשְׁפָּה, אֵין בָּזֶה אִסּוּר. (צד, תמט)

יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ בְּנֵר חֲנֻכָּה שֶׁכָּבָה בְּתוֹךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהַדְלָקָה, נֶאֱסַר שְׁאֵרִית הַשֶּׁמֶן לְכָל שִׁמּוּשׁ, וְאִלּוּ עֲצֵי הַסֻּכָּה אֵינָם נֶאֱסָרִים בְּשִׁמּוּשׁ לְאַחַר הֶחָג, וַהֲלֹא שְׁנֵיהֶם שְׁיָרֵי מִצְוָה? וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב, כִּי בְּנֵר חֲנֻכָּה, מֵאַחַר וְעָשׂוּי הַשֶּׁמֶן לְהִתְבַּעֵר לְגַמְרֵי, נִמְצָא שֶׁמִּתְּחִלָּה יִחֵד אוֹתוֹ לְמִצְוָה לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁיִּכָּבֶה הַנֵּר וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן, לָכֵן אִם נִשְׁאַר מֵהַשֶּׁמֶן, הֲרֵי הוּא אָסוּר. לֹא כֵן בַּעֲצֵי סֻכָּה, שֶׁאֵינוֹ מְיַחֵד אוֹתָם לְמִצְוָתָם לְגַמְרֵי אֶלָּא רַק לִימֵי הֶחָג בִּלְבַד, לְכָךְ לְאַחַר הֶחָג מֻתָּרִים הֵם בְּשִׁמּוּשׁ, רַק שֶׁמִּפְּנֵי כְּבוֹד הַמִּצְוָה לֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶם שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן.  (בית יוסף ס"ס תרעז)


בִּעוּר הָאֶתְרוֹג שֶׁל שְׁבִיעִית
אֶתְרוֹגִים הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְאַחַר הֶחָג שֶׁלֹּא לְזָרְקָם, וְטוֹב לְבַשְּׁלָם וְלַעֲשׂוֹתָם מִרְקַחַת [רִבָּה] וּלְאָכְלָם בִּקְדֻשָּׁה. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְאָכְלָם עַד ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, שֶׁזֶּה זְמַן בִּעוּרָם. וְאִם נִשְׁאַר לוֹ מֵהָאֶתְרוֹגִים, טוֹב שֶׁיַּפְקִירֵם. [וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְקִירָם, מֵאַחַר וְכָל הַשָּׁנָה יֵשׁ אֶתְרוֹג בָּעֵץ.] וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי אֶתְרוֹגִים, אֵינוֹ חַיָּב לְהַפְקִירָם, כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁעוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. וְכַמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה בְּחוֹבֶרֶת 'מִצְוַת הָאָרֶץ' הִלְכוֹת שְׁבִיעִית. (מנחת שלמה, משמרת השביעית)


מִרְקַחַת - רִבָּה
נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְאַחַר הֶחָג לְבַשֵּׁל אֶת הָאֶתְרוֹג עִם מַיִם וְסֻכָּר וְלַעֲשׂוֹתוֹ מִרְקַחַת [רִבָּה], וּלְאָכְלוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֹא יְבָרְכוּ עָלָיו 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. (כף החיים. תמט, תנ)


סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת
מַעֲלוֹת וּסְגֻלּוֹת רַבּוֹת יֶשְׁנָן בְּאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בְּכַוָּנָה. וּבָדוּק וּמְנֻסֶּה שֶׁמּוֹעִיל גַּם לְאִשָּׁה עֲקָרָה, שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ תִּזְכֶּה לִפְרִי בָטֶן. וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְאַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְקִבְּלוּ חֲתִיכָה מֵאֶתְרוֹגוֹ שֶׁל מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א, וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְקְדוּ בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, בָּרוּךְ ה'. (תמט)

סְגֻלָּה לְנָשִׁים מְעֻבָּרוֹת, שֶׁיִּנְשְׁכוּ אֶת הַפִּטָּם שֶׁל הָאֶתְרוֹג, וְיִתְּנוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְיִתְפַּלְלוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן הֵרָיוֹן קַל, וְשֶׁתֵּלַדְנָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצַעַר. וְלֹא יִנְשְׁכוּ אֶת הָאֶתְרוֹג אֶלָּא לְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, מֵאַחַר וְהָאֶתְרוֹג עֲדַיִן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. (תמט)

סְגֻלָּה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב לֵב, שֶׁיִּקַּח אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בֶּחָג, וִיבַשֵּׁל אוֹתוֹ עִם מְעַט כַּמּוֹן, וִיסַנֵּן אֶת הַמַּיִם וְיִשְׁתֶּה שֶׁבַע לְגִימוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וְיִהְיֶה לוֹ לֵב בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. (סגולות ישראל. לבוש יוסף)

לֹא יִזְרֹק אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְעֵצָה טוֹבָה לְהַנִּיחָם בְּסָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת לִשְׁמִירָה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל צָרָה. (יפה ללב, סדר היום. פסקי תשובות תנא. תמט)

הָעֲרָבוֹת שֶׁחוֹבְטִים בָּהֶן בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, לֹא יִזְרְקֵן בָּאַשְׁפָּה. וְטוֹב שֶׁיִּשְׁמְרֵן בְּבֵיתוֹ, כִּי יֵשׁ בָּהֶן סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְפַרְנָסָה, וּלְהִנָּצֵל מִפְּחָדִים. וְכֵן הַמְפַחֵד בַּלֵּילוֹת וּמֵחֲלוֹמוֹת רָעִים, יַנִּיחֵן תַּחַת הַכָּרִית שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ, וְיִרְוַח לוֹ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הָעֲרָבוֹת תַּחַת הַכָּרִית, אֶלָּא דַּי שֶׁיִּתֵּן עָלֶה אֶחָד בְּנַיְלוֹן נִצְמָד, וְשָׁכַב וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ. (יפה ללב, המדות, פסקי תשובות תנא)

סְגֻלָּה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, לְבַשֵּׁל אֶת הָעֲרָבוֹת בְּמַיִם וְלִשְׁתּוֹתָם. (פסקי תשובות תנא)


בִּזְכוּת הָעֲרָבוֹת
מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ מֵאִיר שִׂמְחָה הַכֹּהֵן זַצַ"ל [מְחַבֵּר סֵפֶר אוֹר שָׂמֵחַ], שֶׁנָּתַן עָלִים מֵהָעֲרָבָה שֶׁלּוֹ לְחַיָּלִים יְהוּדִים שֶׁגִּיְּסוּם לַצָּבָא בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְכָל אוֹתָם חַיָּלִים שֶׁנָּטְלוּ מֵעֲרָבוֹת אֵלּוּ, נִצְּלוּ בְּנִסִּים גְּלוּיִים, וְחָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם, בָּרוּךְ ה', בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. (לבוש יוסף)


שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית
בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר הֶחָג מַתְחִילִים שׁוּב אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ וְקוֹרְאִים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְטוֹב שֶׁקֹּדֶם הַקְּרִיאָה יָשִׁירוּ שִׁירִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמּוֹכְרִים אֶת הָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֶסֶף רַב, וְנוֹתְנִים אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר הַמָּאוֹר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. (רב האי גאון, מהר"י קולון)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏