הלכות חול המועד - סוכות

מועד לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: מהי ההנהגה הראויה בימי חול המועד?, שמחת החג ועבודת ה' במועדים, דיני הזכרת יעלה ויבוא בחול המועד, מלאכות המותרות והאסורות בחול המועד ודין "דבר האבד", עלייה לרגל ו"הקבלת פני רבו", "שמחת בית השואבה"...

מֵהִלְכוֹת חֹל הַמּוֹעֵד

הַהַנְהָגָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יו"ט הי"ז): "מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בַּמּוֹעֵד מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, לֹא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֶלָּא כָּךְ הִיא הַדָּת: בַּבֹּקֶר מַשְׁכִּימִים כָּל הָעָם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְלִים, וְחוֹזְרִים לְבָתֵּיהֶם וְאוֹכְלִים, וְהוֹלְכִים לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת קוֹרְאִים וְשׁוֹנִים עַד חֲצִי הַיּוֹם, וְאַחַר חֲצִי הַיּוֹם מִתְפַּלְלִים מִנְחָה וְחוֹזְרִים לְבָתֵּיהֶם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת שְׁאָר הַיּוֹם".

אָמְרוּ חֲזַ"ל (סנהדרין ז ע"א): תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא - עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְכָתַב הַפֶּלֶא יוֹעֵץ (מערכת חול המועד): יֵשׁ אָדָם שֶׁיָּבֹא בְּטַעֲנָה שֶׁהָיָה טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ, וְלָכֵן לֹא עָסַק בַּתּוֹרָה, אַךְ הַמּוֹעֵד יִסְתֹּר טַעֲנָתוֹ, שֶׁהֲרֵי בַּמוֹעֵד פָּנוּי הוּא מִמְּלָאכָה, וּמְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן בְּטִיּוּלים וְפִטְפּוּטִים, וְיִטְעֲנוּ בַּשָּׁמַיִם כְּנֶגְדּוֹ: הֲרֵי הָיָה לְךָ פְּנַאי לִלְמֹד תּוֹרָה, וְלָמָּה אִבַּדְתָּ זְמַנְּךָ?! אֲבָל הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה', וְקָבַע אֶת הַמּוֹעֵד לְלִמּוּד תּוֹרָה, אָז דָּנִים אוֹתוֹ לִזְכוּת, וּמַחֲשִׁיבִים לוֹ כְּאִלּוּ עָסַק בַּתּוֹרָה גַּם בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁהָיָה טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶך (תהלים עה ג): "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד - אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט", שֶׁעַל פִּי הִתְנַהֲגוּתוֹ בַּמּוֹעֵד, יִשְׁפְּטְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֵישָׁרִים.

וּמָה טוֹב וּמָה נָעִים מָה שֶׁנָּהֲגוּ בְּכַמָּה קְהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהִתְאַסֵּף בִּימֵי חֹל הַמּוֹעֵד כִּשְׁעָתַיִם בַּבֹּקֶר [11:00 עַד 1:00], בְּכָל יוֹם בְּבַיִת אַחֵר, וּמְבִיאִים חָכָם שֶׁיִּמְסֹר שִׁעוּר בְּהִלְכוֹת הֶחָג מְתֻבָּלִים בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, מְשָׁלִים וּמַעֲשִׂיּוֹת הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב. אַשְׁרֵי חֶלְקָם וּמָה נָעִים גּוֹרָלָם. וּבֶאֱמֶת, כַּמָּה יָקָר דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי ה', בִּפְרָט שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים נִשְׁאָרִים בְּיָמִים אֵלּוּ בְּבֵיתָם, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (כתובות נט ע"ב): "בַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם" [שִׁגָּעוֹן], וּבָאִים לִידֵי רִיב וּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ עַל יְדֵי שֶׁהוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְשִׁעוּר תּוֹרָה, רֵאשִׁית - מְקַיֵּם מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. שֵׁנִית - כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ, כֻּלּוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ שֶׁנִּצֵּל אֶת זְמַנּוֹ לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. וְאַשְׁרֵי בַּיִת שֶׁאֲבִיהֶם נוֹתֵן לָהֶם דֻּגְמָא אִישִׁית לְנִצּוּל הַזְּמַן, וְאַשְׁרֵי הָאִשָּׁה הַמְדַרְבֶּנֶת אֶת בַּעֲלָהּ בְּנֹעַם וּבְחִבָּה לִקְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ (משלי יד א) עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ", אַשְׁרֵי חֶלְקָהּ וּמָה נָעִים גּוֹרָלָהּ, וְתִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה'.

שִׂמְחַת הֶחָג - כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "וּכְשֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בַּמּוֹעֵד, לֹא יִמָּשֵׁךְ בְּיַיִן וּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְיֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹסִיף בָּזֶה, יַרְבֶּה בְּמִצְוַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק הַרַבֵּה וְקַלּוּת הָרֹאשׁ, אֵינָם שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב", הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָעֲבוֹדָה בְּשִׂמְחָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת ה' לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת".

גַּם יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד, צָרִיךְ לְכַבְּדָם בִּבְגָדִים נָאִים וּבְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה מְיֻחָדִים. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות פ"ג מי"א): הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י, הַמְבַזֶּה, שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג חֹל בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

כָּתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ (מצוה תפח): "מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ שֶׁל שִׂמְחַת הֶחָג, לְפִי שֶׁטֶּבַע הָאָדָם לִשְׂמֹחַ לִפְרָקִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶל הַמָּזוֹן, וְאֶל הַמְּנוּחָה, וְאֶל הַשֵּׁנָה. וְרָצָה הָאֵל לְזַכּוֹתֵנוּ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַשִּׂמְחָה לִשְׁמוֹ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְפָנָיו בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ. וְהִנֵּה קָבַע לָנוּ זְמַנִּים בַּשָּׁנָה לַמּוֹעֲדִים, לִזְכֹּר בָּהֶם הַנִּסִּים וְהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר גְּמַלָנוּ, וְאָז בְּעִתִּים הָהֵם צִוָּנוּ לְכַלְכֵּל הַחֹמֶר בִּדְבַר הַשִּׂמְחָה הַצְּרִיכָה אֵלָיו. וְיִמָּצֵא לָנוּ תְּרוּפָה גְּדוֹלָה, בִּהְיוֹת שֹׂבַע הַשְּׂמַחוֹת לִשְׁמוֹ וּלְזִכְרוֹ, כִּי הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת תִּהְיֶה לָנוּ גָּדֵר, לְבַל נֵצֵא מִדֶּרֶךְ הַיֹּשֶׁר יוֹתֵר מִדַּאי". ע"כ.


עֲבוֹדַת ה' הָאֲמִתִּית בַּמּוֹעֲדִים
"וְדָבָר יָדוּעַ הוּא, שֶׁהָעֲבוֹדָה הַשְּׁלֵמָה הִיא עֲבוֹדַת הַנֶּפֶשׁ עִם עֲבוֹדַת הַגּוּף. וַעֲבוֹדַת הַגּוּף הִיא לְהִתְעַנֵּג בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּמִצְוַת הַמּוֹעֲדִים: 'וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם'. וַעֲבוֹדַת הַנֶּפֶשׁ הִיא לְהוֹדוֹת, לְשַׁבֵּחַ וְלִזְכֹּר נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו. וּבִשְׁנֵיהֶם יַחַד תִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (פסחים סח ע"ב): חַלְּקֵהוּ חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲפִלּוּ הַדְּבָרִים הַגּוּפָנִיִּים, שֶׁהֵם הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְהַתַּעֲנוּגִים הָאֲחֵרִים, כֻּלָּם נַעֲשִׂים רוּחָנִיִּים, וְהֵם עֲבוֹדַת ה'. אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִתְכַּוֵּן לַהֲנָאַת גּוּפוֹ, וְאֵינוֹ עוֹבֵד לַה' יִתְעַלֶּה הָעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה, אֵינָם מוֹעֲדִים וּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל: 'אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי' - בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים הַמִּצְווֹת וּמְקַדְּשִׁים הַמּוֹעֲדוֹת בַּאֲסֵפַת הָעָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּמְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים לַה' וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אָז 'אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי', וְאִם לָאו - אֵינָם מוֹעֲדַי אֶלָּא מוֹעֲדֵיכֶם. וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב רַבִּי עֲקִיבָא לְאוֹתוֹ מִין שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ, לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים עַתָּה מוֹעֲדִים, וַהֲלֹא כְּתִיב (ישעיה א יד) 'חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח'? אָמַר לוֹ: 'חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם' כְּתִיב. בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם מְכַוְּנִים לַהֲנָאַת גּוּפְכֶם בִּלְבַד, הֵם שְׂנוּאִים, אֲבָל אִם אַתֶּם מְכַוְּנִים לַעֲבוֹדָתִי, אֵינָם שְׂנוּאִים וְאֵינָם עָלַי לָטֹרַח, אֶלָּא אֲהוּבִים וַחֲבִיבִים הֵם לְפָנַי". (דרשות רבי יהושע אבן שועיב)


יַעֲלֶה וְיָבוֹא
מַזְכִּירִים 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא' בְּשַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית. וְאִם טָעָה וְלֹא אָמַר - אִם נִזְכַּר כְּשֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'' כְּדֵי לוֹמַר 'הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן', יְסַיֵּם 'לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ', וְיַחֲזֹר לוֹמַר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא'. אַךְ אִם כְּבָר אָמַר 'הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן', יֹאמַר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא' לִפְנֵי 'מוֹדִים'. וְאִם הִתְחִיל אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת 'מוֹדִים' וְנִזְכַּר, חוֹזֵר לִתְחִלַּת בִּרְכַּת 'רְצֵה'. וְהוּא הַדִּין כְּשֶׁנִּזְכַּר בְּהֶמְשֵׁךְ הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁבָּא לַעֲקֹר רַגְלָיו, אֲבָל אִם נִזְכַּר כְּשֶׁבָּא לַעֲקֹר רַגְלָיו, חוֹזֵר לִתְחִלַּת הָעֲמִידָה. וְדִין זֶה אֲפִלּוּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית, [וְלֹא כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁבְּעַרְבִית לֹא חוֹזֵר.] (סימן תצ סעיף ב. חזו"ע חנוכה רסה)

קְרִיאַת הַתּוֹרָה - שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד, וְקָרָא קְרִיאָה שֶׁל יוֹם אַחֵר שֶׁל סֻכּוֹת - אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁעָלוּ כָּל אַרְבַּעַת הָעוֹלִים, דַּי שֶׁיִּקְרָא לִשְׁאָר הַקּוֹרְאִים אֶת קְרִיאַת הַיּוֹם. אַךְ אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁעָלוּ כָּל הָעוֹלִים, יַחֲזֹר לִקְרֹא לְעוֹד עוֹלֶה אֶחָד אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, וִיבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. (פסקי תשובות תמו)

אוֹמֵר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא' בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאִם טָעָה וְלֹא אָמַר - אִם נִזְכַּר אַחַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם', אוֹמֵר [בְּלִי שֵׁם ה'] בְּלָשוֹן זוֹ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן מוֹעֲדִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה". (סימן קפח סעיף ז)


מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד
מַטְּרַת חֹל הַמּוֹעֵד - אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מָמָל: אִלּוּ הָיָה מִי שֶׁיִּצְטָרֵף עִמִּי, הָיִיתִי מַתִּיר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כִּי כָּל מָה שֶׁאָסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲבָל הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים. וּמִכָּאן נִרְאֶה, שֶׁאִסּוּר שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בַּמּוֹעֵד, חָמוּר יוֹתֵר מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁכָּל מַטְּרַת הַתּוֹרָה בַּמּוֹעֲדוֹת לְהִדָּבֵק בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ. (חזו"ע יו"ט קעב)

דָּבָר הָאָבֵד - אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲבָל 'דָּבָר הָאָבֵד' שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת אוֹתָהּ מְלָאכָה, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְהֶפְסֵד, מֻתָּר, וּכְדִלְהַלָּן. (קעג)

אֹכֶל נֶפֶשׁ - כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אָמָּן, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהּ טֹרַח גָּדוֹל. וְלָכֵן מֻתָּר לְתַקֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְקָרֵר חַשְׁמַלִּי, כִּירַיִם שֶׁל גַּז, תַּנּוּר אֲפִיָּה, בֶּרֶז מַיִם שֶׁבַּמִּטְבָּח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וּמֻתָּר לַפּוֹעֵל לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם עֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ זֹאת, אִם אֵין אָמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלָאכוֹת אֵלּוּ בְּחִנָּם. (קפו)
כְּבוּשִׁים - אָסוּר לִכְבֹּשׁ חֲמוּצִים, אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לֶאֱכֹל מֵהֶם בַּמּוֹעֵד. אֲבָל אִם לֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה בַּמּוֹעֵד, אָסוּר. וּמַאֲכָל שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָצוּי לְאַחַר הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ וּלְכָבְשׁוֹ. וְכֵן אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיַּתְלִיעַ אוֹ יִתְקַלְקֵל אִם לֹא יִכְבְּשֶׁנּוּ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְכָבְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי זֶה 'דָּבָר הָאָבֵד'. (קפו)


גִּלּוּחַ וְתִסְפֹּרֶת - אֲסוּרִים בַּמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס וְלֹא הִסְפִּיק בְּעֶרֶב הֶחָג, אוֹ שֶׁהוּא אֲבִי הַבֵּן אוֹ מוֹהֵל אוֹ סַנְדָּק, אָסוּר. אֲבָל לְסַדֵּר אֶת הַשָּׂפָם, מֻתָּר לְכָל אָדָם. (קצ)
אֲפִלּוּ הִתְגַּלַּח בְּעֶרֶב הֶחָג, אָסוּר לְהִתְגַּלֵּחַ בַּמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ רָגִיל לְהִתְגַּלֵּחַ בְּכָל יוֹם. (קצ)

הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַסֹּהַר בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר וּלְהִתְגַּלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב הֶחָג, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַצַּב רוּחַ לְהִסְתַּפֵּר בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. (קצב)

מֻתָּר לְסַפֵּר יֶלֶד קָטָן בַּמּוֹעֵד. עַל כֵּן, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת לְחֹל הַמּוֹעֵד אֶת שִׂמְחַת הַתִּסְפֹּרֶת [חֲלָקֶה] בִּמְלאוֹת לַיֶּלֶד 3 שָׁנִים, שֶׁאָז מְחַנְּכִים אוֹתוֹ בְּמִצְוַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ. (קצג)

אָבֵל עַל אָבִיו אוֹ עַל אִמּוֹ, שֶׁהִסְתַּיְּמוּ הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם בַּמּוֹעֵד, וְגָעֲרוּ בּוֹ שֶׁיִּסְתַּפֵּר, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר. וְרַשַּׁאי לוֹמַר לְאַחֵר שֶׁיִּגְעַר בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפֵּר. (קצג)


כִּבּוּס - אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדִים אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְאוּלָם, מַגְּבוֹת יָדַיִם וְרַחְצָה שֶׁמִּתְלַכְלְכִים תָּמִיד, מֻתָּר לְכַבֵּסָם. וְכֵן בִּגְדֵי יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁדַּרְכָּם לְהִתְלַכְלֵךְ תָּמִיד בֶּעָפָר, מֻתָּר לְכַבֵּסָם. וְאֵין לְצָרֵף עִמָהֶם בִּגְדֵי גְּדוֹלִים לִמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה. (קצח)

גַּרְבַּיִם וּלְבָנִים הַסְּמוּכִים לַבָּשָׂר שֶׁמַּחֲלִיפִים מִדֵּי יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְלַכְלְכִים תָּמִיד בְּזֵעָה - אִם אֵין לוֹ אֲחֵרִים לְהַחֲלִיף, מֻתָּר לְכַבְּסָם בִּמְכוֹנַת כְּבִיסָה. וּבֶּגֶד שֶׁהִתְלַכְלֵךְ בְּכֶתֶם, מֻתָּר לְנַקּוֹתוֹ בְּחָמְרֵי נִקּוּי, שֶׁאֵין זֶה בִּכְלָל כִּבּוּס שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים. (קצח, ר)

צִחְצוּחַ נַעֲלַיִם וּשְׁטִיפַת הָרִצְפָּה - מֻתָּרים בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵינָם בִּכְלַל כִּבּוּס. (קצד, קצה)

צִפָּרְנַיִם - מֻתָּר לִגְזֹז צִפָּרְנַיִם בַּמּוֹעֵד, וּמִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר בָּזֶה. (קצד)

מִשְׁקָפַיִם - שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְתַקְּנָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אָמָּן. (קצה)

תְּפִירָה. גִּהוּץ. צִלּוּם - אִם הֻצְרַךְ לִתְפֹּר בִּגְדּוֹ בַּמּוֹעֵד, וְאֵינוֹ אָמָּן בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, רַשַּׁאי לִתְפֹּר. וְמֻתָּר לְגַהֵץ בְּגָדִים. וְכֵן מֻתָּר לְצַלֵּם בְּמַצְלֵמָה בַּמּוֹעֵד. (קצז. רו)

רֶכֶב - אֵין לְתַקֵּן רֶכֶב בְּמַעֲשֶׂה אָמָּן, אֲפִלּוּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר בּוֹ מַאֲכָלים, כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אֲבָל תִּקּוּן שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אָמָּן, כְּגוֹן לְהַחֲלִיף גַּלְגַּל, מֻתָּר. (קעה)

צָרְכֵי רַבִּים - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָם בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אָמָּן בְּשָׂכָר, כָּל שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְלָכֵן רְכָבִים צִבּוּרִיּים כְּמוֹנִיוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים אוֹ מַשָּׁאִיוֹת הָעוֹמְדוֹת לְשֵׁרוּת הַצִּבּוּר לְהַעֲבִיר מַאֲכָלִים, מֻתָּר לְתַקְּנָם בַּמּוֹעֵד. וְאוּלָם לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא צָרְכֵי רַבִּים הַנִּצְרָכִים לְגוּף הָאָדָם, אֲבָל צָרְכֵי מִצְוָה אֲסוּרִים, וְלָכֵן אֵין לִבְנוֹת אוֹ לְסַיֵּד בֵּית הַכְּנֶסֶת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מֻתָּר לְהָכִין סַפְסָלִים כְּדֵי לִישֵׁב בָּהֶם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהֵם בִּכְלַל צָרְכֵי גּוּף הָאָדָם. (קעה)

פּוֹעֵל - שֶׁאִם יִתְחַמֵּק מִלַּעֲבֹד יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיְּפַטְּרוּהוּ, רַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד, כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל חֻפְשָׁה עַל חֶשְׁבּוֹן חֹפֶשׁ שְׁנָתִי הַמַּגִּיעַ לוֹ, שֶׁוַּדַּאי נֶחְשָׁב דָּבָר הָאָבֵד. (קפג)

בַּעַל עֵסֶק - הַמַּעֲבִיד פּוֹעֲלִים קְבוּעִים, וְאִם לֹא יַעֲסִיק אוֹתָם יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה - רַשַּׁאי לְהַעֲסִיק אוֹתָם. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲבֹד בְּצִנְעָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. (קפב)

חֲנוּת - בַּעֲלֵי מַכֹּלֶת וּמוֹכְרֵי יְרָקוֹת רַשָּׁאִים לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתָם, כֵּיוָן שֶׁיָּדוּעַ שֶׁקּוֹנִים לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי מוּצְרֵי הֶחָלָב וְהַיְרָקוֹת אֵינָם מִתְקַיְּמִים זְמַן רַב. אֲבָל מוֹכְרֵי פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, אֹרֶז וְכַדּוֹמֶה שֶׁמִּתְקַיְּמִים זְמַן רַב, יִמְכְּרוּ בְּצִנְעָה, שֶׁאִם הָיְתָה הַחֲנוּת פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים - פּוֹתֵחַ דֶּלֶת אַחַת וְנוֹעֵל אַחַת, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁמּוֹכֵר לַחֹל. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה מֻתָּר לִמְכֹּר בְּפַרְהֶסְיָא, מִפְּנֵי כְּבוֹד יוֹם טוֹב. (תקלט סעי' י, יא. קצ)
גּוֹי - מְלָאכָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד, אָסוּר גַּם לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָבַר וְאָמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ, לֹא אָסְרוּ חֲכָמִים לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בַּמּוֹעֵד. (ר)

כְּתִיבָה - רְגִילָה שֶׁלָּנוּ [שֶׁלֹּא מַקְפִּיד שֶׁתִּהְיֶה מְתֻקֶּנֶת וְיָפָה] או בְּמַחְשֵׁב - מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הִיא, וּמֻתֶּרֶת לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְכֵן מֻתָּר לָתֵת לִילָדִים קְטַנִּים לְצַיֵּר וְלִצְבֹּעַ. (מבקשי תורה תקכו)

מֻתָּר וּמִצְוָה לִכְתֹּב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בַּמּוֹעֵד, הֵן בִּכְתָב יָד וְהֵן בְּמַחְשֵׁב. (רד)

בְּשׁוּ"ת מִן הַשָּׁמַיִם (סימן לב) כָּתַב שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ עַל דִּין זֶה מִן הַשָּׁמַיִם כָּךְ: "אוֹהֵב ה' שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה, כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁים חִדּוּשׁ בַּהֲלָכָה וּמַעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בֵּרוּר, אוֹתָם שְׁעָרִים נֶאֱהָבִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, יוֹתֵר מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב הַמְקַיְּמִים בָּהֶם שְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְכָל מִי שֶׁמְּחַשֵּׁב מַחְשָׁבוֹת וְסוֹבֵר סְבָרוֹת, בַּהֲלָכוֹת הַחֲמוּרוֹת וּבִפְסָקִים הַחֲמוּרִים, נֶאֱהָב וְנֶחְמָד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְהַדְּבָרִים וְהַמַּחְשָׁבוֹת הָהֵם, הֵם כְּמַרְגָּלִיוֹת הַיְקָרוֹת בְּעֵינָיו. וְאִם עַל אֲבֵדַת מָמוֹנוֹ, הֻתַּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לָחוּס עַל אֲבֵדַת הַמַּרְגָּלִיוֹת הַיְקָרוֹת הָאֵלּוּ, לְכָתְבָם וּלְחָתְמָם לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ, וְהַכּוֹתֵב וְהַחוֹתֵם יְקַבֵּל שָׂכָר עֲלֵיהֶם". וְכָתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תקמה ס"ק מז): אֵין חִלּוּק בֵּין אִם שָׁמַע אֶת הַחִדּוּשׁ מֵאַחֵר אוֹ שֶׁחִדְּשׁוּ בְּעַצְמוֹ, כִּי מָצוּי שֶׁאָדָם שׁוֹכֵחַ גַּם מָה שֶׁחִידֵשׁ בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּלֹא טַעַם שִׁכְחָה, כֵּיוָן שֶׁבְּכָל רֶגַע מֻטָּל עַל הָאָדָם לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ כְּפִי יְכָלְתוֹ, אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיַּמְתִּין עַד אַחַר הַמּוֹעֵד לִכְתֹּב הַחִדּוּשׁ, כִּי בְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה עָלָיו חִיּוּב אַחֵר לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲחֵרִים. וְאִם יִתְעַכֵּב בִּכְתִיבַת הַחִדּוּשִׁים, יִצְטָרֵךְ לִלְמֹד שֵׁנִית מָה שֶׁלָּמַד כְּבָר, וּלְהַזְכִּיר מָה שֶׁחִדֵּשׁ מִכְּבָר, וְזֶה יְבַטְּלֶנוּ מִלִּמּוּד חִדּוּשִׁים אֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָאָבֵד גָּדוֹל מִזֶּה.

תַּלְמוּד תּוֹרָה - מֻתָּר לְשַׁפֵּץ הַחֲדָרִים וְלַעֲשׂוֹת סַפְסָלִים לַתַּלְמִידִים, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים מִיָּד לְאַחַר הֶחָג, וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּד תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְשַׁב כְּמִצְוָה עוֹבֶרֶת. (קעו. מבקשי תורה תעב)

בֵּית הַכְּנֶסֶת - אֵין בּוֹנִים בֵּית הַכְּנֶסֶת בַּמּוֹעֵד. אוּלָם אִם יֶשְׁנָם רְשָׁעִים שֶׁעֵינֵיהֶם צָרָה בַּבְּנִיָּה, מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָאָבֵד גָּדוֹל מִזֶּה. (קעה)


קַבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל
מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ בֶּחָג, וַאֲפִלּוּ אִם רַבּוֹ גָּר מִחוּץ לָעִיר, יִשְׁתַּדֵּל לִנְסֹעַ אֵלָיו לִרְאוֹתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ, מְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה. (ראש השנה טז ע"ב. סוכה י ע"ב, כו ע"א ועוד. רמב"ם פ"ה מהלכות תלמוד תורה ה"ז)


עֲלִיָּה לָרֶגֶל
הֵן אֱמֶת שֶׁעִקַּר מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל הָיְתָה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְבִיאִים הַקָּרְבָּנוֹת כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם, גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה מִצְוָה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתָן קַיֶּמֶת לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ט ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים". וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיר השירים רבה ב): מֵעוֹלָם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מִכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מבית הבחירה הט"ז), שֶׁקְּדֻשַּׁת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם לֹא בְּטֵלָה לְעוֹלָם. וּבְסֵפֶר חֲסִידִים (סימן תרל) מוּבָא, שֶׁרַבֵּנוּ הַאי גָּאוֹן הָיָה רָגִיל לַעֲלוֹת מִבָּבֶל לִירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַסֻּכּוֹת מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְהָיָה מַקִּיף אֶת הַר הַזֵּיתִים בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה שֶׁבַע פְּעָמִים. וּבְשׁוּ"ת הַתַּשְׁבֵּ"ץ (ח"ג סימן רא) כָּתַב: וְהֵעִידוּ מַגִּידֵי אֱמֶת, כִּי עֲדַיִן נִשְׁאָר מֵהַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם, כִּי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁצְּרִיכָה לִמְעַט אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַדָּרִים שָׁם, מִתְמַלֵּאת מִפֶּה לְפֶה בְּעֵת הִתְקַבֵּץ עוֹלֵי הָרֶגֶל הַחוֹגְגִים בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֻלָּם נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים רְוָחִים, כִּי עֲדַיִן הִיא בִּקְדֻשָּׁתָהּ. (יחוה דעת ח"א סימן כה)

אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה, אִם עָבְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַכֹּתֶל, עוֹמֵד וְאוֹמֵר אֶת הַפָּסוּק (ישעיה סד י): "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וְקוֹרֵעַ אֶת בִּגְדּוֹ עַד כְּנֶגֶד לִבּוֹ, מִכָּל מָקוֹם, אִם בָּא בֶּחָג, אֵינוֹ קוֹרֵעַ, מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת הֶחָג. וּבְכָל אֹפֶן, הַגָּר בִּירוּשָׁלַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ, אַף אִם לֹא רָאָה אֶת הַכֹּתֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם. (שו"ע סימן תקסא. חזו"ע ארבע תעניות תלח)

וְיֵשׁ לְהַזְכִּיר וּלְהַזְהִיר, שֶׁהַכְּנִיסָה לְשֶׁטַח הַר הַבַּיִת כַּיּוֹם אֲסוּרָה בְּהֶחְלֵט, מֵאַחַר וְכֻלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים, וְהַנִּכְנָס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא טְמֵא מֵת, חַיָּב כָּרֵת. וּבְעֶזְרַת ה' בְּקָרוֹב, שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְנִטָּהֵר כֻּלָּנוּ בְּאֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה, נִכָּנֵס בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיֵּרֵד בָּנוּי מִן הַשָּׁמַיִם מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל כֵּן, לֹא יִתְפַּתֶּה אַחַר אוֹתָם חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים, שֶׁבָּנוּ כְּנִיסָה מְיֻחֶדֶת לְהַר הַבַּיִת, וַעַמֵּי הָאֲרָצוֹת מִתְפַּתִּים לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וַה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד. (יחוה דעת ח"א סימן כה)


שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה
בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיוּ עוֹשִׂים בְּכָל לֵילֵי חֹל הַמּוֹעֵד "שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה", דְּהַיְנוּ, שִׂמְחָה עַל שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב מַיִם לְמִצְוַת נִסּוּךְ הַמַּיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת רַק בְּחַג הַסֻּכּוֹת, וּלְחִבּוּב מִצְוָה זוֹ הָיוּ שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹרְרִים לַה' יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (סוכה נא ע"א): "מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, וְאַרְבָּעָה סְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶם, וְהָיוּ מְטִילִים לְכָל סֵפֶל וְסֵפֶל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג שֶׁמֶן [כְּ-40 לִיטֶר שֶׁמֶן], וְלֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הֵאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים בִּפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת, וּבִנְבָלִים [קָנוֹן], וּבִמְצִלְתַּיִם, וּבַחֲצוֹצְרוֹת, וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר".

וְאָמְרוּ בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי, שֶׁמִּשִּׂמְחָה זוֹ הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג טו): "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'". וְיוֹנָה הַנָּבִיא זָכָה לִנְבוּאָה בִּזְכוּת שֶׁהָיָה מֵעוֹלֵי רְגָלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וּבְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה. (תוספות סוכה נ ע"ב)
מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּלֵילֵי חֹל הַמּוֹעֵד, וּלְהָבִיא כְּלֵי נְגִינָה, וְלָשִׁיר וְלִרְקֹד לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. וְאוֹתָם הָעוֹשִׂים זֹאת יַחַד עִם סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה, יֵשׁ לָהֶם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַיַּיִן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין הַשְּׂחוֹק וְהַקַּלּוּת רֹאשׁ - שִׂמְחָה, אֶלָּא הוֹלֵלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הוֹלֵלוּת וּשְׁטוּת, אֶלָּא עַל שִׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת הַיּוֹצֵר בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמִּתּוֹכָהּ נַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ, לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ. (רמב"ם ושו"ע סימן תקכט. רכ)

וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ
כָּתַב מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקכט סעיף ד): חַיָּבִים בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בַּחַגִּים, שֶׁיִּהְיוּ מְשׁוֹטְטִים וּמְחַפְּשִׂים בַּגִּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִים וְעַל הַנְּהָרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְקַבְּצוּ שָׁם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְיָבֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן יַזְהִירוּ בְּדָבָר זֶה לְכָל הָעָם, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּבָתֵּיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְלֹא יִמָּשְׁכוּ בְּיַיִן, שֶׁמָּא יָבֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה, אֶלָּא יִהְיוּ כֻּלָּם קְדוֹשִׁים. ע"כ. וְכָתַב הָרַב מִשְׁנָה בְּרוּרָה: וְדָבָר זֶה יֵשׁ חִיּוּב תָּמִיד לְהַזְהִיר עָלָיו וְלִמְחוֹת בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, אֶלָּא שֶׁבַּחַגִּים מָצוּי הַקִּלְקוּל בְּיוֹתֵר. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְפָּרֵץ קִלְקוּל זֶה בִּזְמַנֵּנוּ בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת גַּם בִּימוֹת הַחֹל, וְעָווֹן גָּדוֹל הוּא, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב לִמְחוֹת. עכ"ד.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏