הלכות ודיני נטילת ארבעת המינים

ובץ הלכות נטילת ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: הידור וזמן מצוות נטילת ארבעת המינים, האם צריכים ליטול ארבעת המינים דווקא ליד הכותל המערבי?, האם נוטלין ארבעת המינים בשבת?, כיצד יש לאגוד את הלולב?, האם צריך לאגוד את ארבעת המינים קודם לחג?, האם מותר לטלטל את ארבעת המינים בחג? ומה הדין בשבת?, מה מברכים על ארבעת המינים? ומתי צריך לברך שהחיינו?, סדר הניענועים וקריאת ההלל, סדר ההקפות ומה הדין אם שכח לברך, האם עושים הקפות בשבת?, האם נשים חייבות בארבעת המינים? והאם חייבות לברך?, האם נשים חייבות בניענועים?

מִדִּינֵי נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים

שׁוֹמֵר מִצְוָה
אַחַר שֶׁזָּכָה לִקְנוֹת אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְהֻדָּרִים, יָשִׂים לֵב לְשָׁמְרָם הֵיטֵב שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לַחִים וְרַעֲנַנִּים. וְעַל כֵּן יַעֲטֹף אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה בְּמַגֶּבֶת לַחָה בְּנַרְתִּיק סָגוּר הֶרְמֶטִית, וּבָזֶה תִּשְׁתַּמֵּר לַחוּתָם הֵיטֵב. (ב ה. ד כו. שכב)


"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"
טוֹב וְנָכוֹן לָתֵת אֶת הָאֶתְרוֹג בְּתוֹךְ קֻפְסָה יָפָה וּמְהֻדֶּרֶת, וּמִי שֶׁבְּאֶפְשָׁרוּתוֹ, יִתֵּן אֶת הָאֶתְרוֹג בְּקֻפְסַת כֶּסֶף מְהֻדֶּרֶת, וְגַם אֶת הַלּוּלָב יִתֵּן בְּנַרְתִּיק מְיֻחָד, יָפֶה וּמְהֻדָּר, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת אַהֲבָתוֹ וְחִבָּתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְמִצְווֹתָיו. (תיט)


זְמַן הַמִּצְוָה
מִצְוַת לוּלָב וּמִינָיו בַּיּוֹם, וְלֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", וְכֵן נֶאֱמַר: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים", יָמִים וְלֹא לֵילוֹת. (שסט)


בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ נוֹטְלִים אֶת הַלּוּלָב בַּמִּקְדָּשׁ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם, שִׁבְעַת יָמִים", אֲבָל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת לֹא הָיוּ נוֹטְלִים אֶלָּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן".

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תִּקֵּן נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּבֵית דִּינוֹ, שֶׁיִּטְּלוּ לוּלָב בְּכָל מָקוֹם שִׁבְעַת יָמִים, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב מִן הַתּוֹרָה הִיא רַק בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג, אַךְ בִּשְׁאָר יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד הַמִּצְוָה הִיא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים. (שלג)


יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
יֵשׁ הַמְהַדְּרִים לִטֹּל לוּלָב בְּכָל יְמֵי חֹל הַמּוֹעֵד עַל יַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, כְּדֵי לָחוּשׁ לַדֵּעָה הָאוֹמֶרֶת, שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה נוֹהֶגֶת מִצְוַת לוּלָב מִן הַתּוֹרָה בַּזְּמַן הַזֶּה בְּכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים כְּמוֹ בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אוּלָם, מֵאַחַר וְרֹב כְּכָל הַפּוֹסְקִים חוֹלְקִים עַל דֵּעָה זוֹ, אֵין צֹרֶךְ לְהַחְמִיר בָּזֶה, וִיפַנֶּה אֶת זְמַנּוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מַעֲלָה טוֹבָה מִמֶּנָּה, וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כָּל מִצְווֹתֵיה שֶׁל תּוֹרָה, אֵינָן שָׁווֹת לְמִלָּה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה". (ירושלמי פאה פרק א הלכה א, שנות אליהו לגר"א. וכמבואר בהרחבה בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה"). (שלו)


שַׁבַּת קֹדֶשׁ
אֵין נוֹטְלִים לוּלָב בְּיוֹם שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ אִם חָל יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג בְּשַׁבָּת, שֶׁמִּצְוָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, אָסְרוּ חֲכָמִים לִטֹּל הַלּוּלָב, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִטְעֶה מִישֶׁהוּ וְיוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב אַרְבַּע אַמּוֹת [כִּ-2 מֶטֶר] בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיַעֲבֹר עַל אִסּוּר תּוֹרָה שֶׁל הוֹצָאָה בְּשַׁבָּת. (כמבואר בהרחבה בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" חלק ב'. שלד)


אֲגֻדָּה אַחַת
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱגֹד אֶת הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת עִם הַלּוּלָב בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְיִתְלֹשׁ מְעַט מֵעֲלֵי הַלּוּלָב לְמַטָּה וְיִקְשֹׁר בָּהֶם. (יראים, מרדכי, אור זרוע. סימן תרנא ס"א. שמב)
כֵּיצַד אוֹגְדִים?
כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אֶבְלִי בְּחִבּוּרוֹ 'מָגֵן אַבְרָהָם': עַל פִּי הַקַּבָּלָה יֵשׁ לֶאֱגֹד כָּךְ: יַנִּיחַ אֶת הַלּוּלָב עַל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁהַשִּׁדְרָה מוּל פָּנָיו וְהַעָלִים לְמַטָּה. יַנִּיחַ הֲדַס אֶחָד מִצַּד יָמִין שֶׁל הַלּוּלָב, וַהֲדַס אֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהַהֲדַס הַשְּׁלִישִׁי יַנִּיחַ בֵּינֵיהֶם עַל הַלּוּלָב, וְיִהְיֶה נוֹטֶה יוֹתֵר לְצַד יָמִין. לְאַחַר מִכֵּן יִקַּח עֲרָבָה אַחַת וִינִיחֶהָ עַל הַהֲדַס הַיְמָנִי, וַעֲרָבָה שְׁנִיָּה עַל הַהֲדַס הַשְּׂמָאלִי, וְיִקְשֹׁר. ע"כ. וְכָתַב רַשִׁ"י, שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁהַהֲדַס יִהְיֶה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵהָעֲרָבָה, וְיֵרָאֶה יוֹתֵר. וְיִקְשֹׁר אֶת הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ עַנְפֵי הָעֲרָבָה לְכָאן וּלְכָאן. (מהרי"ו ורמ"א סימן תרנא. שמג)

כָּתַב הַחֲתַם סוֹפֵר: "מִכֵּיוָן שֶׁהָאֶגֶד בַּלּוּלָב הוּא מִשּׁוּם 'זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ' - הִתְנָאֵה לְפָנָיו בַּמִּצְווֹת, אֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְיַפָּה עָלֵינוּ וְלֹא מַה שֶּׁאָנוּ מַמְצִיאִים יִפּוּיִים וְהִדּוּרִים, וְלָכֵן עִקַּר 'וְאַנְוֵהוּ' - לֶאֱגֹד אֶת הַלּוּלָב בְּחוּטֵי הַלּוּלָב, וְלַעֲשׂוֹת שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל זֶה, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת כְּמִין טַבָּעוֹת שֶׁל עֲלֵי לוּלָב יָפֶה וּמְהֻדָּר, וְתוֹחֲבִים לְתוֹכוֹ הַלּוּלָב עִם הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה, שֶׁקּוֹרְאִים 'קוֹשִׁיקְלָאךְ', שֶׁאֵין זֶה 'וְאַנְוֵהוּ' שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה, אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לְיַפּוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְחִבּוּב מִצְוָה". עכ"ד. וְכֵן כָּתְבוּ בִּכּוּרֵי יַעֲקֹב, בֵּית דָּוִד וְעוֹד. וְכֵן נוֹהֵג הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן יְהוּדָה לֵייבּ שְׁטַיְינְמַן שְׁלִיטָ"א. וּמִכָּל מָקוֹם, מַה שֶּׁיֵּשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁתּוֹחֲבִים אֶת הַמִּינִים בְּ'קוֹשִׁיקְלָאךְ', יֵשׁ לָהֶם עַל מַה לִּסְמֹךְ. (פסקי תשובות תכ. שמג, שמו)

כְּשֶׁאוֹגֵד אֶת הַמִּינִים יַחַד, יָשִׂים לֵב לְאָגְדָם בְּאֹפֶן שֶׁשִּׁדְרַת הַלּוּלָב תֵּרָאֶה תָּמִיד לְמַעְלָה מֵהַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת לְפָחוֹת בְּשִׁעוּר טֶפַח [8 ס"מ], מִלְּבַד גֹּבַהּ הֶעָלִים שֶׁמִּן הַשִּׁדְרָה וּלְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת גְּבוֹהִים הַרְבֵּה, יַקְפִּיד בָּזֶה. (שנט)


זְמַן הָאִגּוּד
יֶאֱגֹד אֶת הַלּוּלָב עִם הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה בשְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה קֹדֶם הֶחָג. ואִם לֹא קָשַׁר קֹדֶם הֶחָג, לְכַתְּחִילָה לֹא יִקְשֹׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא קֶשֶׁר עֲנִיבָה, כֵּיוָן שֶׁאָסוּר לִקְשֹׁר קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא שֶׁעוֹמֵד לְשִׁבְעָה יָמִים. אֲבָל אִם יַתִּירוֹ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה יָמִים [כְּפִי שֶׁמָּצוּי שֶׁמַּחֲלִיפִים אֶת הָעֲרָבוֹת שֶׁמִּתְיַבְּשׁוֹת], מֻתָּר. וְיֵשׁ מְקִלִּים לִקְשֹׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים, מֵאַחַר וְזֶה קֶשֶׁר שֶׁל מִצְוָה. אֲבָל לְדַעַת הַמַּחְמִירִים כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה, לֹא נֶחְשַׁב כְּמִצְוָה גְּמוּרָה. (החיד"א, חמדת ימים, ערוך לנר, היעב"ץ, חתם סופר, ציץ אליעזר, פתחי שערים ועוד. שיז ס"א. שדמ. חזו"ע שבת ה סג)

מֻתָּר לִתְלֹשׁ מֵעֲלֵי הַלּוּלָב בְּיוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל לֶאֱגֹד בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין אִסּוּר לִתְלֹשׁ מִדָּבָר תָּלוּשׁ. וְכָתַב מַהַרְשַׁ"ם, וּמִי שֶׁנָּהַג שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ הֲרֵי זֶה מִנְהָג בְּטָעוּת. (תוספתא, רש"י, שבולי הלקט, מהר"ם מרוטנבורג, הרמ"א, בית דוד, פרי מגדים ועוד. שדמ)


טִלְטוּל בְּיוֹם טוֹב
מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה בְּלֵיל יוֹם טוֹב כְּדֵי לְאָגְדָם יַחַד, וְאֵינָם נֶחְשָׁבִים מֻקְצֶה, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן מִצְוָתָם. (אור זרוע, פרי מגדים, בית מאיר, בכורי יעקב, דבר משה אמריליו, הרש"ג, נחלת בנימין, מחצית השקל, הגר"ח פלאג'י, מהרש"ם, דעת קדושים, מנחת שלמה, שבט הקהתי ועוד. שעב)


טִלְטוּל בְּשַׁבָּת
אָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם מֻקְצֶה [שֶׁהֵם כָּאֲבָנִים, שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם שֵׁם כְּלִי, וְאֵינָם עוֹמְדִים לְשִׁמּוּשׁ, וְאָסוּר לְטַלְטְלָם אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפָם אוֹ מְקוֹמָם]. אוּלָם הָאֶתְרוֹג אֵינוֹ מֻקְצֶה וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, כִּי רָאוּי לְהָרִיחַ בּוֹ. אַךְ לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת "הַנּוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת", בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת אִם לְבָרֵךְ עַל אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה אוֹ לֹא. וְלָכֵן יְבָרֵךְ עַל פְּרִי אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַ טוֹב, כְּגוֹן לִימוֹן וִיכַוֵּן עָלָיו. (שעה. ועיין בהרחבה בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" חלק ב')

וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲלֹא גַּם הַהַדַס רָאוּי לְהָרִיחַ בּוֹ, וְלָמָּה הוּא מֻקְצֶה? אֶלָּא מֵאַחַר וְדֶרֶךְ הָאָדָם לְהַקְצוֹת [לְהַרְחִיק] מִדַּעְתּוֹ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁרָגִיל בְּאוֹתוֹ חֵפֶץ, בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה. וְכֵיוָן שֶׁהַהַדַס עִקָּרוֹ לְרֵיחַ, נִמְצָא שֶׁמַּקְצֶה דַּעְתּוֹ מִלְּהָרִיחַ בּוֹ, אֲבָל הָאֶתְרוֹג שֶׁעִקָּרוֹ לַאֲכִילָה יוֹתֵר מֵהֲרָחָה, לָכֵן מַקְצֶה דַּעְתּוֹ מִלְּאָכְלוֹ וְלֹא מִלְּהָרִיחוֹ. (סוכה לז ע"ב)


זְהִירוּת
הַנּוֹתְנִים אֶת הַלּוּלָב בְּנַרְתִּיק יָפֶה, וְאֶת הָאֶתְרוֹג בְּקֻפְסָה יָפָה וּמְהֻדֶּרֶת, יָשִׂימוּ לֵב קֹדֶם לֶכְתָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּבֹּקֶר, שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים שֶׁלֹּא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה בִּלְקִיחָה זוֹ, מֵאַחַר וּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרנא ס"ז), שֶׁאִם לָקַח אֶת הַמִּינִים עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד וְהָדָר, יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה. (תיט)

חֲצִיצָה
בְּסִיּוּם חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, נוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. וְקֹדֶם שֶׁיִּקָּחֵם, יַקְפִּיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדוֹ לַלּוּלָב, וַאֲפִלּוּ טַבַּעַת, יֵשׁ לַהֲסִירָהּ קֹדֶם לָכֵן. וְאִם יֵשׁ לוֹ פְּלַסְטֶר עַל יָדוֹ וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לַהֲסִירוֹ, רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַהֲסִירוֹ. וְאִם יָכֹל, יִטֹּל הַלּוּלָב בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּשֶׁהַפְּלַסְטֵר לֹא מַגִּיעַ לְשָׁם. (שעז, תיז)

הַבְּרָכָה
יִקַּח אֶת הַלּוּלָב עִם הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת הָאֲגוּדִים בּוֹ, וְיֹאחֵז אֶת הַלּוּלָב בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, כְּשֶׁהַשִּׁדְרָה מוּל פָּנָיו, וְיַעֲמֹד בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וִיכַוֵּן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁל נְטִילַת לוּלָב, וִיבָרֵךְ: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב". "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ, לַזְּמַן הַזֶּה". וּלְאַחַר מִכֵּן יִקַּח אֶת הָאֶתְרוֹג בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְיַצְמִידוֹ לַלּוּלָב וִינַעְנְעֵם יַחַד, כְּדִלְהַלָּן. וְלֹא כְּאוֹתָם הַלּוֹקְחִים אֶת הָאֶתְרוֹג קֹדֶם בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. (שו"ע סימן תרנא ס"ה. פסקי תשובות תכד. שנב, שנח, שעז, תטז)

אֵין מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' אֶלָּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג. וְאָמְנָם, אִם חָל הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת, מֵאַחַר וְאֵין נוֹטְלִים לוּלָב בְּשַׁבָּת, מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה אָנוּס וְלֹא נָטַל לוּלָב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, יְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. (שעז, תלו)


סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם
בְּכָל הַנִּעְנוּעִים וּקְרִיאַת הַהַלֵּל, יַקְפִּיד לְהַצְמִיד אֶת הָאֶתְרוֹג לַלּוּלָב, וְלֹא יַפְרִידֵם כְּלָל.

וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף (סימן תרנא) בְּשֵׁם רַבֵּנוּ מְנַחֵם רִיקַנָטִי: וְסוֹד זֶה נִגְלָה אֵלַי בַּחֲלוֹם בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, בְּהִתְאַכְסֵן אֶצְלִי חָסִיד אֶחָד אַשְׁכְּנַזִּי, שְׁמוֹ הָרַב רַבִּי יִצְחָק, רָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁהָיָה כּוֹתֵב שֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְהָיָה מַרְחִיק אוֹת ה' אַחֲרוֹנָה מִשְּׁלֹשׁ הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם ה', וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'מַה זֶּה עָשִׂיתָ?' וְהֵשִׁיב לִי: 'כָּךְ נוֹהֲגִים בִּמְקוֹמֵנוּ'. וַאֲנִי מָחִיתִי בּוֹ, וְכָתַבְתִּי אוֹתוֹ שָׁלֵם. וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, בְּאֵין מֵבִין פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם. וְהִנֵּה בַּבֹּקֶר, בְּעֵת נְטִילַת הַלּוּלָב וְנִעְנוּעוֹ, רָאִיתִי שֶׁהָיָה מַרְחִיק יַד שְׂמֹאלוֹ שֶׁבָּהּ הָאֶתְרוֹג, מִיַּד יְמִינוֹ שֶׁבָּהּ הַלּוּלָב וּמִינָיו, וְאָז הֵבַנְתִּי פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁכָּךְ רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וּפִתְרוֹנוֹ כִּי שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא רָמוּז בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְחַבֵּר אֶת הַמִּינִים יַחַד, וְחָזַר בּוֹ. כִּי אָמְרוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ: 'פְּרִי עֵץ הָדָר' - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו'. 'כַּפֹּת תְּמָרִים' - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח'. 'וַעֲנַף עֵץ עָבֹת' - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים'. 'וְעַרְבֵי נָחַל' - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת'. הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁכָּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים רוֹמְזִים לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לְהַפְרִידָם. ע"כ. (שנב)
כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָם
יַקְפִּיד לִטֹּל אֶת הַמִּינִים כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָם בָּעֵץ, עִקְּרֵיהֶם לְמַטָּה וְרָאשֵׁיהֶם לְמַעְלָה, [וְלָכֵן יִקַּח אֶת הָאֶתְרוֹג כְּשֶׁהַחֹטֶם לְמַעְלָה]. וְאִם הֲפָכָם, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּמְּצִיאוּת, כְּשֶׁהָאֶתְרוֹג תָּלוּי בָּאִילָן, הָעֹקֶץ לְמַעְלָה וְהַחֹטֶם לְמַטָּה, מִכָּל מָקוֹם בִּתְחִלַּת גִּדּוּלוֹ הַחֹטֶם לְמַעְלָה וְהָעֹקֶץ לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן, וְרַק לְבַסּוֹף מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ נֶהֱפָךְ חָטְמוֹ לְמַטָּה, וְכֵן הַדֶּרֶךְ בְּכָל הַפֵּרוֹת הַכְּבֵדִים. (הרי"ץ גאות, המנהיג. שמ)


אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁל אָמֶרִיקָה
כָּתַב בְּסֵפֶר בִּכּוּרֵי יַעֲקֹב: הִסְתַּפַּקְתִּי בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁגָּדְלוּ בְּאָמֶרִיקָה, שֶׁיּוֹשְׁבִים תַּחְתֵּינוּ, וְאַנְשֵׁי הַטֶּבַע אוֹמְרִים שֶׁרַגְלֵיהֶם נֶגֶד רַגְלֵינוּ, וּמַה שֶּׁאֵינָם נוֹפְלִים לַאֲוִיר הַשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן ה' יִתְבָּרַךְ כֹּחַ מְשִׁיכָה בָּאָרֶץ. וְאִם כֵּן, הַמִּינִים שֶׁגָּדְלוּ שָׁם, כְּשֶׁנִּטָּלִים אֶצְלֵנוּ בְּיָדֵינוּ, הוּא הֶפֶךְ גְּדִילָתָם. אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַגָּדֵל הַסָּמוּךְ לָאָרֶץ לְמַטָּה, נֶחְשָׁב דֶּרֶךְ גְּדִילָתָם. וְכֵן מִסְתַּבֵּר. ע"כ. (שמא)


לְאַחַר הַבְּרָכָה, שֶׁהַלּוּלָב בִּימִינוֹ וְהָאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאלוֹ צְמוּדִים יַחַד, יִסְתּוֹבֵב לְצַד דָּרוֹם וִינַעְנַע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹלִיךְ וְיָבִיא אֶת הַמִּינִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְכִווּן הֶחָזֶה. לְאַחַר מִכֵּן יִסְתּוֹבֵב לְצַד צָפוֹן, וִינַעְנַע כֵּן ג' פְּעָמִים. אַחַר כָּךְ יִסְתּוֹבֵב לְצַד מִזְרָח וִינַעְנַע כֵּן ג' פְּעָמִים. לְאַחַר מִכֵּן יַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו וִינַעְנַע שׁוּב ג' פְּעָמִים לְכִווּן מַעְלָה, וְיוֹלִיךְ וְיָבִיא לְכִווּן הֶחָזֶה. אַחַר כָּךְ יוֹרִיד אֶת יָדָיו וִינַעְנַע ג' פְּעָמִים לְכִווּן מַטָּה, וְיוֹלִיךְ וְיָבִיא לְכִווּן הֶחָזֶה. לְאַחַר מִכֵּן יִסְתּוֹבֵב לְצַד מַעֲרָב, וִינַעְנַע ג' פְּעָמִים לְכִווּן הֶחָזֶה. כֵּן פָּשַׁט הַמִּנְהָג כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל. (שנב, שנז)

כְּשֶׁמְּנַעְנֵעַ לְכִוּוּן מַטָּה, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ אֶת הַמִּינִים שֶׁרָאשֵׁיהֶם יִהְיוּ לְמַטָּה, אֶלָּא יַמְשִׁיךְ לְאָחֳזָם דֶּרֶךְ גְּדִילָתָם, וְרַק יוֹרִיד אֶת יָדָיו כְּלַפֵּי מַטָּה ג' פְּעָמִים לְכִווּן הֶחָזֶה. (שמ)

מֵאַחַר וְלֹא כָּל הַצִּבּוּר בְּקִיאִים הֵיכָן הֵם הַצְּדָדִים: מִזְרָח, מַעֲרָב, דָּרוֹם, צָפוֹן - לְכָךְ טוֹב שֶׁהָאַחֲרָאִים יְיַדְּעוּ אֶת הַצִּבּוּר בָּזֶה קֹדֶם הַנִּעְנוּעִים. וְיֵשׁ בָּתֵּי כְּנֶסֶת שֶׁתּוֹלִים שֶׁלֶט גָּדוֹל בְּכָל צַד, וְכוֹתְבִים עָלָיו בְּגָדוֹל: מִזְרָח, מַעֲרָב, דָּרוֹם, צָפוֹן.

מִנְהָגִים שׁוֹנִים יֵשׁ בְּסֵדֶר הַנִּעְנוּעִים, וְכָל מִנְהָג יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ. וְאַף אִם בְּבֵית כְּנֶסֶת אֶחָד, חֶלְקָם נוֹהֲגִים כָּךְ וְחֶלְקָם כָּךְ - אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם "לֹא תִתְגֹּדְדוּ", שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (יבמות יג ע"ב): "לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת". (הרמ"ה, רבנו ירוחם, מהרשד"ם, מהרש"ג, מהרש"ם ועוד. שנג)

מִנְהַג בְּנֵי סְפָרַד שֶׁלֹּא לְכַסְכֵּס אֶת הֶעָלִים בְּעֵת הַנִּעְנוּעִים, כִּי עֶצֶם זֶה שֶׁמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא - הוּא הַנִּעְנוּעַ, אוּלָם יֵשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁנָּהֲגוּ לְכַסְכֵּס אֶת הֶעָלִים וּלְנַעְנְעָם חָזָק. (רצט)


קְרִיאַת הַהַלֵּל
לְאַחַר הַנִּעְנוּעִים כַּסֵּדֶר הַנַּ"ל, קוֹרְאִים אֶת הַהַלֵּל כֻּלּוֹ עִם בְּרָכָה, בְּקוֹל רָם וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, וִיכַוֵּן לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו וְטוֹבוֹתָיו שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת, וְיֹאחֵז אֶת הַמִּינִים בְּכָל זְמַן קְרִיאַת הַהַלֵּל. (שעז)

אָסוּר לְהַפְסִיק בְּדִבּוּר בְּאֶמְצַע הַהַלֵּל. וְאוּלָם, הַשּׁוֹמֵעַ בְּרָכָה מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ חֲמִשָּׁה אֲמֵנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַקַּדִּישׁ, אוֹ קְדֻשָּׁה, אוֹ 'בָּרְכוּ' בְּאֶמְצַע הַהַלֵּל, וַאֲפִלּוּ סָמוּךְ מַמָּשׁ לְבִרְכַּת 'יְהַלְלוּךָ' - יַעֲנֶה עִמָּהֶם. (חזו"ע פסח רלט. חנוכה רכד. שעז)


הַנִּעְנוּעִים בַּהַלֵּל
בִּקְרִיאַת הַהַלֵּל מְנַעְנְעִים עוֹד אַרְבַּע פְּעָמִים, כְּדִלְהַלָּן:

כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְפָסוּק "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", מְנַעְנְעִים לְאַרְבָּעָה צְדָדִים בַּדֶּרֶךְ הַמְבֹאֶרֶת לְעֵיל [מוֹלִיךְ וּמֵבִיא ג' פְּעָמִים לְכִווּן הֶחָזֶה], כַּסֵדֶר הָזֶה. כְּשֶׁאוֹמֵר: 'הוֹדוּ', יְנַעְנַע לַדָּרוֹם. 'לַה', לֹא יְנַעְנַע כְּלָל. 'כִּי', יְנַעְנַע לַצָּפוֹן. 'טוֹב', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לָאֶמְצַע. 'כִּי', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לְמַעְלָה. 'לְעוֹלָם', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לְמַטָּה. 'חַסְדּוֹ', יְנַעְנַע לַמַּעֲרָב.

וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְפָסוּק "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא", שׁוּב מְנַעְנְעִים כַּנַּ"ל כַּסֵדֶר הָזֶה. כְּשֶׁאוֹמֵר: 'אָ' שֶׁל 'אָנָּא', יְנַעְנַע לַדָּרוֹם. 'נָּא', יְנַעְנַע לַצָּפוֹן. ה', לֹא יְנַעְנַע כְּלָל. 'הוֹ', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לָאֶמְצַע. 'שִׁי', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לְמַעְלָה. 'עָה', יְנַעְנַע לַמִּזְרָח לְמַטָּה. 'נָּא', יְנַעְנַע לַמַּעֲרָב. וְיַחֲזֹר עַל פָּסוּק זֶה פַּעֲמַיִם, וִינַעְנַע בִּשְׁתֵּי הַפְּעָמִים כַּסֵּדֶר הָזֶה. (שנה)

כְּשֶׁמְּנַעְנֵעַ בְּתֵבָה אַחַת כַּמָּה פְּעָמִים כַּנַּ"ל, יָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בִּנְשִׁימָה בְּאֶמְצַע הַתֵּבָה, שֶׁאָז נִמְצָא שֶׁמְּחַלֵּק אֶת הַתֵּבָה לִשְׁנַיִם וּמְאַבֵּד אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ, אֶלָּא יַאֲרִיךְ לוֹמַר אֶת כָּל הַתֵּבָה בִּנְשִׁימָה אַחַת, וִינַעְנַע בָּהּ. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְהַאֲרִיךְ, יֹאמַר אֶת הַתֵּבָה כֻּלָּהּ, וְאַחַר כָּךְ יְנַעְנַע מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּתֵבָה זוֹ. (שנה)

לִקְרַאת סִיּוּם הַהַלֵּל, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְפָסוּק "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", מְנַעְנְעִים שׁוּב כַּנַּ"ל. וְאַף שֶׁכּוֹפְלִים אֶת הַפָּסוּק פַּעֲמַיִם, לֹא מְנַעְנְעִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת. (שנו, שעז)


סֵדֶר הַהַקָּפוֹת
אַחַר קְרִיאַת הַהַלֵּל פּוֹתְחִים אֶת הַהֵיכָל וְאוֹמְרִים "בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ", וּמוֹצִיאִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵהַהֵיכָל וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ עַל הַתֵּבָה. וּמִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר, יַעֲמֹד מִישֶׁהוּ עַל יַד הַסֵּפֶר, וְכָל הַקָּהָל מַקִּיפִים אֶת הַתֵּבָה עִם הַלּוּלָב וּמִינָיו, זֵכֶר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ עִם לוּלְבֵיהֶם. כֵּן רָאִינוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "חָזוֹן עוֹבַדְיָה", שֶׁתְּהִלוֹת לְאֵל יִתְבָּרַךְ זָכִינוּ לְהִתְפַּלֵּל עַמּוֹ כַּמָּה שָׁנִים שָׁם. וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הַסֵּפֶר בִּשְׁבִיל הַהַקָּפוֹת, וּמַחֲזִירִים אוֹתוֹ אַחַר הַהַקָּפוֹת, וְשׁוּב פּוֹתְחִים אֶת הַהֵיכָל וְאוֹמְרִים "בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ" וּמוֹצִיאִים הַסֵּפֶר. וּבְדֶרֶךְ זוֹ אָנוּ מַרְוִיחִים אֶת דַּעַת רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן, שֶׁאֵין לְהוֹצִיא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, מֵאַחַר וְאֵין קוֹרְאִים בּוֹ. (שפא)

גַּם בִּזְמַן הַהַקָּפָה יִשְׁתַּדֵּל לִתְפֹּס אֶת הַלּוּלָב בִּימִינוֹ וְהָאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאלוֹ צְמוּדִים, וְיִתְפֹּס אֶת הַסִּדּוּר בִּשְׁתֵּי יָדָיו. אוּלָם אִם לֹא נוֹחַ לוֹ בְּכָךְ, יֹאחֵז אֶת הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג בְּיַד יָמִין, וְהַסִּדּוּר בְּיַד שְׂמֹאל. וְכֵן נָהַג מָרָן הַחִידָ"א, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו בְּסֵפֶר לֶקֶט הַקָּצִיר, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "בִּהְיוֹתִי בְּעִיר לִיווֹרְנוֹ בִּשְׁנַת התקס"ה, רָאִיתִי אֶת מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, שֶׁהָיָה אוֹחֵז אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים כֻּלָּם בְּיָדוֹ הַיְמָנִית לְאַחַר קְרִיאַת הַהַלֵּל". ע"כ. וְכֵן רָאִינוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א לֶאֱחֹז אֶת הַמִּינִים בְּיַד יָמִין וְהַסִּדּוּר בְּיַד שְׂמֹאל בְּעֵת שֶׁמַּקִּיף אֶת הַתֵּבָה. (גינת ורדים, ירים משה, אבן ישראל פישר. שפא)

לְאַחַר הַהַקָּפוֹת אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר קַדִּישׁ 'תִּתְקַבַּל', וּמַגְבִּיהִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה בַּתֵּבָה לְהַרְאוֹתוֹ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וְקוֹרְאִים בַּתּוֹרָה. (שפא)


שָׁכַח לְבָרֵךְ
אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב בִּנְטִילָתוֹ - כָּל שֶׁלֹּא סִיֵּם לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁעָסוּק עֲדַיִן בַּמִּצְוָה, אֲבָל לְאַחַר הַהַקָּפָה לֹא יְבָרֵךְ. (שבולי הלקט, ריבב"ן, ערוך לנר, ערוך השלחן ועוד. שנ)
חוֹלֶה
חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יַנִּיחַ כִּסֵּא בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר בְּבֵיתוֹ, וְיִתֵּן עָלָיו סֵפֶר תַּנַ"ךְ, אוֹ חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְיַקִּיף עִם הַלּוּלָב וְיֹאמַר אֶת נֻסַּח הַהַקָּפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֶת הַהַקָּפוֹת, שֶׁמַּעֲלָתָן גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. (בן איש חי. שפח)

אָבֵל - שֶׁנִּפְטַר לוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה קְרוֹבִים בֶּחָג, לֹא יִמָּנַע מִלְּהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם הַלּוּלָב, כְּכָל הַצִּבּוּר. (בית יוסף, מהריק"ש, יעב"ץ, ערוך השלחן, כף החיים, הגרי"מ טוקצינסקי, מנחת יצחק ועוד. שפח)


שַׁבַּת קֹדֶשׁ
אֵין מַקִּיפִים אֶת הַתֵּבָה בְּשַׁבָּת, וְאֵין אוֹמְרִים אֶת נֻסַּח הַהַקָּפָה כְּלָל. (שצ)


"לָכֶם" - מִשֶּׁלָּכֶם
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל, "לָכֶם" - מִשֶּׁלָּכֶם. שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג, אֶלָּא בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁלּוֹ דַּוְקָא וְלֹא שֶׁל חֲבֵרוֹ. עַל כֵּן, אָדָם שֶׁקָּנָה אֶתְרוֹג וְנוֹדָע לוֹ בֶּחָג שֶׁהָאֶתְרוֹג מֻרְכָּב וּמִמֵּילָא הוּא פָּסוּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו, אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בְּאֶתְרוֹג שֶׁיִּשְׁאַל מֵחֲבֵרוֹ. (שצה)

אוּלָם רַשַּׁאי לָקַחַת מֵחֲבֵרוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג בְּאֹפֶן שֶׁל 'מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר', דְּהַיְנוּ שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, בִּתְנַאי שֶׁיַּחֲזִירֵהוּ לוֹ כְּשֶׁיִּגְמֹר לְנַעְנֵעַ. נִמְצָא שֶׁבְּמַתָּנָה זוֹ הָאֶתְרוֹג נַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי, וְיוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁבִּגְמַר הַמִּצְוָה יַחֲזִירֵהוּ לַחֲבֵרוֹ, וְאִם לֹא הֶחֱזִירוֹ, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה. (שצה)

כְּשֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג, צָרִיךְ לְהַגְבִּיהוֹ טֶפַח [8 ס"מ] כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בַּמַּתָּנָה. (שצה)

בִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָה בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁשָּׁאַל מֵחֲבֵרוֹ. (שצה)

אֵין לִטֹּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים גְּנוּבִים אוֹ גְּזוּלִים אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. (סימן תרמט סעיף א ובביאור הלכה)


נָשִׁים
הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, מֵאַחַר וּמִצְוָה זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ, וְכָל מִצְוָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ, הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת, וְכַמְבוֹאָר לְעֵיל.

נָשִׁים הָרוֹצוֹת לְהַדֵּר וְלִטֹּל אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, תָּבֹא עֲלֵיהֶן בְּרָכָה, אַךְ אִם הֵן מִבְּנוֹת סְפָרַד, אָסוּר לָהֶן לְבָרֵךְ 'עַל נְטִילַת לוּלָב', וְהַמְבָרְכוֹת הֲרֵי הֵן נוֹשְׂאוֹת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. כֵּן דַּעַת רַשִׁ"י, הָרַמְבַּ"ם, הָרַאְבָ"ד, הַסְּמָ"ג, אוֹר זָרוּעַ, רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם, רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה וְנֶכְדּוֹ הריא"ז, רַבֵּנוּ מָנוֹחַ, הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה, מַחֲזוֹר וִיטְרִי, מַהֲרִ"י קוֹלוֹן, הַתַּשְׁבֵּ"ץ, וּמָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְעוֹד רַבִּים מֵרַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים. (קמח, שלט)

יֵשׁ מִבְּנוֹת אַשְׁכְּנַז הַנּוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, אַךְ כַּמָּה פּוֹסְקִים מִגְּאוֹנֵי אַשְׁכְּנַז כָּתְבוּ, שֶׁהַנָּכוֹן יוֹתֵר שֶׁלֹּא תְּבָרֵכְנָה. (קמט)

הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי הָיָה מוֹרֶה לַנָּשִׁים הָאַשְׁכְּנַזִּיּוֹת שֶׁלֹּא תְּבָרֵכְנָה, וְאַף הָיָה מוֹחֶה בַּנָּשִׁים הַמְבָרְכוֹת. וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, שֶׁהַנָּכוֹן הוּא שֶׁהַנָּשִׁים לֹא תְּבָרֵכְנָה. וְכֵן הִנְהִיג לְמַעֲשֶׂה הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצָּאנְז, וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ"ץ, וְהַגָּאוֹן מַהַרְשַׁ"ג, וְאַף הָרָמָ"א בְּדַרְכֵי מֹשֶׁה כָּתַב (סימן תקפט), שֶׁמּוּטָב שֶׁהַנָּשִׁים לֹא תְּבָרֵכְנָה עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְכֵן כָּתַב הַטּוּר (סימן יז) שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ. וְהָרַדְבַּ"ז כָּתַב שֶׁאֵין לָהֶן לְבָרֵךְ, וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרִי חָדָשׁ, הָראשל"צ רַבֵּנוּ יַעֲקֹב אֶלְגָּאזִי, מַהֲרִי"ט אֶלְגָּאזִי, רַבֵּנוּ יוֹנָה נָבוֹן רַבּוֹ שֶׁל הַחִידָ"א, הָרַב שמ"ח גָאגִין, כַּפֵּי אַהֲרֹן עַזְרִיאֵל, הַגְּרִ"י פָּלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ יָפֶה לַלֵּב, בִּרְכַּת יוֹסֵף, מַעֲשֵׂה נִסִּים, שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ וְעוֹד. וּמֵאַחַר וְאַף הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּתְבוּ שֶׁהַנָּשִׁים מְבָרְכוֹת, אֵין דַּעְתָּם שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת לְבָרֵךְ, אֶלָּא רַק שֶׁרַשָּׁאִיּוֹת לְבָרֵךְ, אִם כֵּן, לָמָּה לָהּ לְהַכְנִיס אֶת עַצְמָהּ לְמַחֲלֹקֶת כֹּה גְּדוֹלָה, שֶׁלְּדַעַת רַבִּים מֵהַפּוֹסְקִים בִּרְכָתָהּ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְעוֹבֶרֶת עַל "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא", וְגַם הֲלֹא כְּלָל בְּיָדֵינוּ 'סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל', לְכָךְ יוֹתֵר נָכוֹן שֶׁתִּנְקֹט בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף, וְלֹא תְּבָרֵךְ. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּנוֹת סְפָרַד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אָסוּר לָהֶן מִן הַדִּין לְבָרֵךְ, וְלַשּׁוֹמְעוֹת יִנְעַם, וַעֲלֵיהֶן תָּבֹא בִּרְכַּת טוֹב. (קמט)

נָשִׁים הָרוֹצוֹת לְהַדֵּר וְלִטֹּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים, אֵינָן צְרִיכוֹת לְנַעְנֵעַ לְאַרְבָּעָה צְדָדִים כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אֶלָּא דַּי שֶׁיַּגְבִּיהוּ אֶת הַמִּינִים בִּלְבַד. כֵּן כָּתַב הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל בְּשׁוּ"ת רַב פְּעָלִים (ח"א סוד ישרים סימן יב), וְשֶׁכֵּן הִנְהִיג בְּבֵיתוֹ לִבְנוֹתָיו. (שנה)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏