הלכות ודיני הדס - ארבעת המינים

מקבץ הלכות הדס מארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות הדס של ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: הגדרה של ההדס, תבנית ההדס, הגדרה של הדס שוטה, מה הוא האורך של ההדס, מה המשמעות של ההידור: "עליו חופים את עצו"? מה הגודל של עלי ההדס?, מה הדין אם נקטם ראשו של ההדס?, מה הדין אם יש על ההדס ענבים קטנים?, מהו ההדס המהודר ביותר?, האם יש דין ערלה בהדס?

הַהֲדַס

"עֲנַף עֵץ עָבֹת"
מַה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה "עֲנַף עֵץ עָבֹת", הוּא הַהֲדַס שֶׁעָלָיו חוֹפִים [מְכַסִּים] אֶת עֵצוֹ.


תַּבְנִית הַהֲדַס
בַּהֲדַס יֶשְׁנָם: עֵץ, עָלִים, שֹׁרֶשׁ - עֹקֶץ. הָעֵץ, בּוֹ תְּלוּיִים הֶעָלִים הַיְרֻקִּים. וּמְקוֹם חִבּוּר הֶעָלִים בָּעֵץ, נִקְרָא עֹקֶץ אוֹ שֹׁרֶשׁ.


וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ
לְכָל אֹרֶךְ הַהֲדַס צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה עָלִים עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה עָלִים, אֲבָל אִם הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי עָלִים עַל גַּבֵּי שְׁנֵי עָלִים, הֲרֵי זֶה פָּסוּל. (שג)


בְּעִגּוּל אֶחָד
צָרִיךְ שֶׁשָּׁרְשֵׁי [עֻקְצֵי] שְׁלֹשֶׁת הֶעָלִים יִהְיוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה בְּשָׁוֶה בְּעִגּוּל אֶחָד, וְאוּלָם אֵין צָרִיךְ שֶׁיֵּצְאוּ הַשָּׁרָשִׁים בְּשָׁוֶה מַמָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה גָּבוֹהַּ מִזֶּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֶלָּא דַּי בָּזֶה שֶׁאֲפִלּוּ מִקְצָת מִשָּׁרְשֵׁיהֶם נִפְגָּשִׁים זֶה עִם זֶה בְּקַו שָׁוֶה. [חֲזוֹן אִישׁ, קְהִלּוֹת יַעֲקֹב קַנְיֵיבְסְקִי, הַגְּרַ"ח גְּרֵיינְמַן, הַגַּרְשַׁ"ז אוֹיֶרְבַּךְ, הַגְּרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב וְעוֹד] אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵי עָלִים סְמוּכִים וְאֶחָד לְמַעְלָה מֵהֶם אוֹ לְמַטָּה מֵהֶם, הֲרֵי זֶה הֲדַס שׁוֹטֶה, וּפָסוּל. (שג)


אֹרֶךְ הַהֲדַס
מִן הַדִּין דַּי בַּהֲדַס בְּאֹרֶךְ 20 ס"מ, שֶׁכֵּן פָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרנ ס"א), אוּלָם טוֹב לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה הַהֲדַס לְפָחוֹת 24 ס"מ. (שסב)
רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ
אִם בְּרֹב הַהֲדַס [11 ס"מ] הָיוּ שְׁלֹשָׁה עָלִים עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה עָלִים, אֲבָל בְּמִעוּטוֹ הָיוּ שְׁנֵי עָלִים, אוֹ עָלֶה אֶחָד, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לְגַמְרֵי, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. וְכֵן אִם בְּרֹב הַהֲדַס הָיוּ שָׁרְשֵׁי שְׁלֹשֶׁת הֶעָלִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, וּבְמִעוּטוֹ לֹא הָיוּ סְמוּכִים, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹב הַשִּׁלּוּשׁ יַחַד בְּקֶטַע רָצוּף, אֶלָּא גַּם אִם הֵם מְפֻזָּרִים, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. (ב כז. שי)

זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁדַּי בְּרוּבּוֹ מְשֻׁלָּשׁ כְּדֵי לְהַכְשִׁירוֹ, הוּא גַּם בְּאִם הָיָה הַהֲדַס אָרֹךְ בְּיוֹתֵר לְמָשָׁל: 40 ס"מ, שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹב אָרְכוֹ 21 ס"מ מְשֻׁלָּשׁ, אֶלָּא דַּי בְּרֹב הַשִּׁעוּר הַכָּשֵׁר בַּהֲדַס, שֶׁזֶּה 11 ס"מ. (שיא)

וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הֲדַס שֶׁכֻּלּוֹ מְשֻׁלָּשׁ, כִּי לְבַד מִן הַהִדּוּר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, יַרְוִיחַ שֶׁגַּם אִם יִשְּׁרוּ מְעַט מֵהֶעָלִים בֶּחָג, לֹא יִפָּסֵל לוֹ הַהֲדַס. (ב א)


עָלָיו חוֹפִים [מְכַסִּים] אֶת עֵצוֹ
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִטֹּל הֲדַס שֶׁרָאשֵׁי עָלָיו מַגִּיעִים לָעֹקֶץ שֶׁל הֶעָלִים שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם, וּבָזֶה נִמְצָא שֶׁעָלָיו מְכַסִּים אֶת כָּל עֵצוֹ, אוּלָם גַּם אִם אֵינָם מַגִּיעִים לָעֹקֶץ שֶׁל הֶעָלִים שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם, אֵינוֹ פָּסוּל, כִּי דַּי בָּזֶה שֶׁהֶעָלִים מְכַסִּים אֶת רֹב הָעֵץ. (שה)


גֹּדֶל הֶעָלִים
רָאוּי לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲלֵי הַהֲדַס רְחָבִים וּגְדוֹלִים הַרְבֵּה, כִּי יֵשׁ פּוֹסְלִים הֲדַס כָּזֶה, שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם גַּם זֶה נִקְרָא הֲדַס שׁוֹטֶה שֶׁפָּסוּל. עַל כֵּן עָדִיף שֶׁיִּהְיוּ כְּס"מ וָחֵצִי. (שז)


נִקְטַם רֹאשׁוֹ
אִם נִקְטַם הָעֵץ שֶׁבְּרֹאשׁ הַהֲדַס, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִטֹּל הֲדַס שָׁלֵם. 

וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם נִקְטַם רֹאשׁ הַלּוּלָב אוֹ הָעֲרָבָה הֲרֵי זֶה פָּסוּל, מִכָּל מָקוֹם בַּהֲדַס, כֵּיוָן שֶׁעָלָיו חוֹפִים [מְכַסִּים] אֶת רֹאשׁוֹ, אֵין קְטִימָתוֹ נִכֶּרֶת. נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁאִם נִקְטַם הָעֵץ עִם הֶעָלִים שֶׁסְּבִיבוֹ וְנִשְׁאָר מֵהָעֵץ וְנִכֶּרֶת קְטִימָתוֹ, יַחְתֹּךְ אֶת הַנִּשְׁאָר מֵהָעֵץ עַד הֶעָלִים שֶׁלְּמַטָּה, כְּדֵי שֶׁהֶעָלִים יְכַסּוּ אוֹתוֹ וְיִהְיֶה כָּשֵׁר. אַךְ לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן בַּיּוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְתַקֵּן. (משנ"ב סימן תרמו ס"ק כט. שעה"צ אות לב. שח)


פֹּארוֹת וְעִנְבֵי הַהֲדַס
פְּעָמִים וְיוֹצְאִים עָלִים וּפֹארוֹת קְטַנִּים מֵעֵץ הַהֲדַס, בֵּין שְׁלֹשָׁה עָלִים לִשְׁלֹשָׁה עָלִים, וְטוֹב לִקְטֹם אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּ בֵּין שִׁלּוּשֵׁי הֶעָלִים. (שיב)

הֲדַס שֶׁעָלוּ בּוֹ כְּמִין עֲנָבִים - אִם הֵם יְרֻקּוֹת, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. וְאִם הֵם אֲדֻמּוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת, וְהֵם הָרֹב יוֹתֵר מֵהֶעָלִים, הֲרֵיהוּ פָּסוּל. לָכֵן יִתְלֹשׁ אֶת הָעֲנָבִים וְיַחֲזֹר לְהֶכְשֵׁרוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְלֹשׁ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְתַקֵּן. (שיב)


מַהוּ הַהֲדַס הַמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר?
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּהְיֶה הַהֲדַס שָׁלֵם - שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ קָטוּם,  שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ מְשֻׁלָּשׁ וְשָׁרְשֵׁי הֶעָלִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, שֶׁיִּהְיוּ רָאשֵׁי הֶעָלִים מַגִּיעִים לָעֹקֶץ שֶׁל הֶעָלִים שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ הֶעָלִים קְרוֹבִים לָעֵץ וּמְכַסִּים אוֹתוֹ, וְשֶׁהֶעָלִים לֹא יִהְיוּ גְּדוֹלִים וּרְחָבִים הַרְבֵּה. (ב קמו. שה, שז, שח, שי)

עָרְלָה -  אֵין בַּהֲדַס דִּין עָרְלָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ פְּרִי. (שכ)





© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏