הלכות ודיני הלולב - ארבעת המינים

מקבץ הלכות לולב מארבעת המינים לחג הסוכות. קובץ הלכות לולב של ארבעת המינים לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: תבנית הלולב צורתו ואורכו, מה הדין אם נפתחו העלים של הלולב?, דין לולב שנקטם ראשו, לולב עקום מה דינו?, לולב עקום מה דינו?, מהו הלולב המהודר ביותר?, האם יש דין של ערלה בלולב?....

הַלּוּלָב

תַּבְנִית הַלּוּלָב
הַלּוּלָב, בְּעֵת צְמִיחָתוֹ, יוֹצֵא עִם הֶעָלִים שֶׁעָלָיו, וּלְאַחַר זְמַן נִפְתָּחִים הֶעָלִים מְעַט מְעַט וּמִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים כַּעֲנָפִים שֶׁמְּסַכְּכִים בָּהֶם.
בַּלּוּלָב יֶשְׁנָם: שִׁדְרָה [אֲחוֹרָיו], עָלִים [פָּנָיו], וּתְיֹמֶת. הַשִּׁדְרָה הִיא חֲלָקָה כְּמַקֵּל, וּמִצִּדֶּיהָ יוֹצְאִים הֶעָלִים, וְעוֹלִים לְכִוּוּן מַעְלָה. הֶעָלִים גְּדֵלִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּדְבוּקִים הֵם מִגַּבָּם, וְגַב זֶה נִקְרָא תְּיֹמֶת, מִלְּשׁוֹן תְּאוֹמִים. (ג ח, קנ. רצה)


לוּלָב כְּשַׁרְבִיט
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִטֹּל לוּלָב שֶׁהֶעָלִים שֶׁלּוֹ עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה כְּשַׁרְבִיט אֶחָד. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם אִם הָיוּ הֶעָלִים מְפֹרָדִים וְאֵינָם עוֹלִים יַחַד עִם הַשִּׁדְרָה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, אֶלָּא שֶׁטּוֹב לְקָשְׁרָם וּלְאָגְדָם יַחַד. אוּלָם אִם הֶעָלִים נִדַּלְדְּלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְלִים הֵם כְּלַפֵּי מַטָּה, הֲרֵי זֶה פָּסוּל. (רצד)


אֹרֶךְ הַלּוּלָב
מִן הַדִּין דַּי בְּלוּלָב בְּאֹרֶךְ 27 ס"מ, שֶׁכֵּן פָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרנ ס"א). אוּלָם טוֹב לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה הַלּוּלָב לְפָחוֹת 32 ס"מ, וְשִׁעוּר זֶה הוּא מִתְּחִלַּת הַלּוּלָב לְמַטָּה עַד סִיּוּם הַשִּׁדְרָה, וְאֵינוֹ כּוֹלֵל אֶת גֹּבַהּ הֶעָלִים הַיּוֹצְאִים מֵהַשִּׁדְרָה. (שסב)


נִפְתְּחוּ הֶעָלִים
לוּלָב שֶׁנֶּחְלְקָה הַתְּיֹמֶת בְּרֹב הֶעָלִים שֶׁבּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּפְתְּחוּ רֹב הֶעָלִים מִגַּבָּם - הֲרֵיהוּ פָּסוּל, וּבִלְבַד שֶׁנִּפְתְּחוּ הֶעָלִים לְרֹב אָרְכָּם, אֲבָל אִם נִפְתְּחוּ מִקְצָתָם, כָּשֵׁר. (ג קד)

אִם יֵשׁ עָלֶה אֶחָד אָרֹךְ בְּרֹאשׁ הַלּוּלָב, וְנֶחְלְקָה כָּל הַתְּיֹמֶת שֶׁלּוֹ עַד הַשִּׁדְרָה אוֹ רֹב הַתְּיֹמֶת - הֲרֵיהוּ פָּסוּל. וְכֵן אִם יֶשְׁנָם שְׁנֵי עָלִים בְּרֹאשׁ הַלּוּלָב וְנֶחְלְקָה הַתְּיֹמֶת שֶׁל שְׁנֵיהֶם - פָּסוּל. אַךְ אִם נֶחְלְקָה הַתְּיֹמֶת שֶׁל אֶחָד מֵהֶם - כָּשֵׁר. (רצו)


נִקְטַם רֹאשׁוֹ
לוּלָב שֶׁרֹב עָלָיו הָעֶלְיוֹנִים [הַגְּבוֹהִים מֵהַשִּׁדְרָה] נִקְטְמוּ בְּרֹב כָּל עָלֶה וְעָלֶה, הֲרֵיהוּ פָּסוּל. (סימן תרמה ס"ו. רצו)

יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ עַל הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּרֹאשׁ הַלּוּלָב שֶׁלֹּא יִתָּקֵל בְּמַשֶּׁהוּ וְיִקָּטֵם, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נִקְטַם מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כָּלְשֶׁהוּ, הֲרֵיהוּ פָּסוּל. אוּלָם מֵעִקַּר הַדִּין הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. (ש)


לוּלָב עָקֹם
לוּלָב שֶׁהִתְעַקְּמָה שִׁדְרָתוֹ מֵאֶמְצָעִית הַשִּׁדְרָה כְּלַפֵּי פָּנָיו [לְצַד הֶעָלִים], עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּגִבֵּן אוֹ כְּמַגָּל, הֲרֵיהוּ פָּסוּל. וְכֵן אִם נֶעֶקְמָה הַשִּׁדְרָה כָּל כָּךְ לְאַחַד הַצְּדָדִים, הֲרֵיהוּ פָּסוּל, מִטַּעַם שֶׁאֵינוֹ "הָדָר". וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִטַּעַם שֶׁזֶּה מוּם בַּלּוּלָב. אַךְ אִם נֶעֱקַם מְעַט, כָּשֵׁר. וְאִם נֶעֱקַם לַאֲחוֹרָיו [לְצַד הַשִּׁדְרָה] אֲפִלּוּ הַרְבֵּה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁכָּךְ הִיא בְּרִיָּתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יִקַּח לוּלָב שֶׁאֵינוֹ עָקֹם כְּלָל. (ג קנא. שא)


לוּלָב כָּפוּף
לוּלָב שֶׁרֹאשׁ שִׁדְרָתוֹ כָּפוּף לְגַמְרֵי - בֵּין לְפָנָיו, בֵּין לְאַחֲרָיו, בֵּין לִצְדָדָיו - הֲרֵיהוּ פָּסוּל. אֲבָל אִם הֶעָלִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ כְּפוּפִים מְעַט, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי בְּהַרְבֵּה לוּלָבִים, הֲרֵיהוּ כָּשֵׁר. [וְאֵין הַכָּפוּף דּוֹמֶה לֶעָקֹם, כִּי עָקֹם זֶה מִתְעַגֵּל כְּמַגָּל, אֲבָל כָּפוּף הוּא כְּעֵין שְׁבִירָה, שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ שֶׁנִּכְפְּפָה הַשִּׁדְרָה לִשְׁנַיִם.] (ג קלב, קנג. שא)


"מַהוּ הַלּוּלָב הַמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר?"
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִטֹּל לוּלָב שֶׁהֶעָלִים שֶׁלּוֹ עוֹלִים עִם הַשִּׁדְרָה יַחַד וְאֵינָם מְפֹרָדִים כְּלָל. וְשֶׁיִּהְיֶה הַלּוּלָב יָשָׁר כְּשַׁרְבִיט לְלֹא שׁוּם עַקְמוּמִית. וְשֶׁהֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן לֹא נֶחֱלַק בַּתְּיֹמֶת אֲפִלּוּ מִקְצָתוֹ, וְלֹא נִקְטַם רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶעָלֶה הָעֶלְיוֹן אֲפִלּוּ כָּלְשֶׁהוּ. (רצד, רצו, שא)


"יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ"
הֵן אֱמֶת שֶׁחָשׁוּב מְאֹד לִטֹּל לוּלָב מְהֻדָּר כַּנַּ"ל, אוּלָם יֵשׁ לִתֵּן אֶת הַדַּעַת עַל מַה שֶּׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁמֵּחֲמַת הִתְלַהֲבוּתָם לַמִּצְוָה, פְּעָמִים וּבְחִפּוּשָׂם אַחַר לוּלָב מְהֻדָּר, מְקַלְקְלִים הֵם לוּלָבִים אֲחֵרִים, עַל יְדֵי שֶׁפּוֹתְחִים אֶת הֶעָלִים הָעֶלְיוֹנִים לִרְאוֹת שֶׁהֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי לֹא נֶחְלְקָה הַתְּיֹמֶת שֶׁלּוֹ, וְחַיָּבִים הֵם לְשַׁלֵּם לְמוֹכֵר הַלּוּלָבִים, מֵאַחַר וְהִפְסִידוּהוּ. וּכְבָר כָּתַב לְהַזְהִיר עַל זֶה בְּסֵפֶר מַאֲמַר מָרְדְּכַי, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "כַּמָּה פְּעָמִים רָאִיתִי שֶׁמַּפְרִידִים אֶת הֶעָלִים הָעֶלְיוֹנִים זֶה מִזֶּה, כְּדֵי לִבְדֹּק אִם נֶחֱלַק הֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי, וְעַל יְדֵי בְּדִיקָתָם אַחַר הֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי אִם נֶחֱלַק גַּבּוֹ, הֵם מַפְרִידִים אֶת שְׁנֵי הֶעָלִים הָעֶלְיוֹנִים וּפוֹסְלִים אוֹתוֹ. לָכֵן לֹא יִבְדְּקוּ אֶלָּא בִּרְאִיָּה בִּלְבַד. וְכָל שֶׁרוֹאִים שֶׁהֵם דְּבוּקִים עַל יְדֵי דָּבָר אָדֹם [קוֹרַא], לֹא יִגְּעוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִידוּ אֶת הֶעָלִים הַדְּבוּקִים, שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא נֶחֱלַק הֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי. וּפָשׁוּט". עכ"ל. (רחצ)


עָרְלָה
עֵץ תָּמָר שֶׁנְּטָעוּהוּ כְּדֵי לִטֹּל הַלּוּלָבִים לְמִצְוָה, הַתְּמָרִים שֶׁבּוֹ חַיָּבִים בְּעָרְלָה, אֲבָל הַלּוּלָבִים אֵין בָּהֶם דִּין עָרְלָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָם פְּרִי. (שכ. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ" בהלכות ערלה)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏