הלכות ודיני השינה בסוכה

מקבץ הלכות ודיני השינה בסוכה בחג הסוכות. קובץ הלכות לימי חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: חיוב השינה בסוכה, שנת עראי והנרדם חוץ לסוכה, דין סוכה קטנה והמתהפך בשנתו בסוכה, דין המצטער בסוכה, מה הדין אם האישה קשה לה כשבעלה ישן בסוכה ולא ישן בבית?...

הַשֵּׁנָה בַּסֻּכָּה


חִיּוּב הַשֵּׁנָה בַּסֻּכָּה

חוֹבָה גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה לִישֹׁן בַּסֻּכָּה בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה, בָּרַמְבַּ"ם וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וּבְכָל הַפּוֹסְקִים. וְאָמְנָם, בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת, שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר לִישֹׁן שָׁם, הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִלִּישֹׁן בַּסֻּכָּה, אֲבָל בָּאַקְלִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא קַר כָּל כָּךְ וּבְקַלּוּת אֶפְשָׁר לִישֹׁן בַּסֻּכָּה, אֵין לְהִתְחַמֵּק מִלִּישֹׁן בַּסֻּכָּה, וְלַעֲבֹר עַל צִוּוּי הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם. (קצא)


אִם קַר לוֹ מְעַט, יִשְׁתַּדֵּל לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים חַמִּים, וְיִישַׁן בַּסֻּכָּה. וְיָשִׂים לֵב לִלְבֹּשׁ טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב כְּמִצְטַעֵר, שֶׁאָז אֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוָה כְּלָל בִּשְׁנָתוֹ בַּסֻּכָּה. אוּלָם, אִם אַף כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ טוֹב עֲדַיִן קַר לוֹ וּמִצְטַעֵר, יִישַׁן בְּבֵיתוֹ. (קנג, קצו)


בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים מְאֹד, מַה טּוֹב שֶׁיִּבְנֶה אֶת הַסֻּכָּה סְגוּרָה הֵיטֵב מֵאַרְבַּע דְּפָנוֹת, וִיסַכֵּךְ הֵיטֵב לְמַעְלָה, וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה טוֹב, וְיַכְנִיס לַסֻּכָּה תַּנּוּר חִמּוּם חַשְׁמַלִּי אוֹ הַסָּקָה, [כַּמוּבַן בְּאֹפֶן שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ סַכָּנָה] וְיִישַׁן בַּסֻּכָּה. (קצו) וְכֵן נָהַג הַגָּאוֹן הֶחָפֵץ חַיִּים לְהַכְנִיס תַּנּוּר חִמּוּם לַסֻּכָּה, מֵאַחַר וְהָיָה גָּר בְּרָאדִין, שֶׁקַּר שָׁם מְאֹד, וְכֵן נָהַג הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זַצַ"ל. (פסקי תשובות שסז)



שְׁנַת עֲרַאי

חִיּוּב הַשֵּׁנָה בַּסֻּכָּה חָמוּר יוֹתֵר מֵחִיּוּב הָאֲכִילָה בַּסֻּכָּה, שֶׁאֲכִילַת עֲרַאי [פָּחוֹת מֵ-54 גְּרָם פַּת] מֻתֶּרֶת חוּץ לַסֻּכָּה, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל, אֲבָל שְׁנַת עֲרַאי כָּלְשֶׁהִי אֲסוּרָה חוּץ לַסֻּכָּה. עַל כֵּן, הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְחָשׁ בַּעֲיֵפוּת, אָסוּר לוֹ אֲפִלּוּ לְהִתְנַמְנֵם חוּץ לַסֻּכָּה, אֶלָּא יִכָּנֵס לַסֻּכָּה וְיִישַׁן שָׁם. וְהַטַּעַם שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בְּשֵׁנָה יוֹתֵר, כִּי פְּעָמִים נִמְנוּם מְעַט מַסְפִּיק לוֹ לָאָדָם לְצֹרֶךְ שְׁנָתוֹ, וּמִתְרַעְנֵן כְּאִלּוּ יָשֵׁן הַרְבֵּה. (קצא)



נִרְדָּם חוּץ לַסֻּכָּה

הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁנִּרְדָּם חוּץ לַסֻּכָּה, טוֹב לַהֲעִירוֹ בְּנַחַת שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן בַּסֻּכָּה, אוּלָם אִם הָעֲיֵפוּת גּוֹבֶרֶת עָלָיו מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לָקוּם, יָנִיחַ אוֹתוֹ וְלֹא יְעִירֵהוּ. וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵין סֻכָּה בְּקִרְבַת מָקוֹם, שֶׁאֵין צָרִיךְ לַהֲעִירוֹ כְּלָל. (רא)


נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, שֶׁהָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּחַג הַסֻּכּוֹת נִרְדָּם בִּנְסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס וְכַיּוֹצֵא, אֵין צָרִיךְ לַהֲעִירוֹ, שֶׁמֵּאַחַר וְאֵין לוֹ שָׁם סֻכָּה, הֲרֵי הוּא בְּגֶדֶר מִצְטַעֵר שֶׁפָּטוּר מֵהַסֻּכָּה. (פסקי תשובות שסז)


בֵּן הָרוֹאֶה אֶת אָבִיו שֶׁנִּרְדָּם חוּץ לַסֻּכָּה, אֵין לוֹ לַהֲעִירוֹ, מֵאַחַר וּמִן הַדִּין אֵין חוֹבָה לְהָעִיר אֶת הַיָּשֵׁן חוּץ לַסֻּכָּה, אִם כֵּן, אֵינוֹ יָכוֹל לִגְזֹל אֶת שְׁנַת אָבִיו וּלְצַעֲרוֹ בִּשְׁבִיל חֻמְרָה שֶׁאֵינָהּ מִן הַדִּין. אוּלָם אִם הָאָב מְבַקֵּשׁ מִבְּנוֹ, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתוֹ נִרְדָּם יְעִירֵהוּ, אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ הַבֵּן שֶׁהָאָב חָפֵץ שֶׁיְּעִירוּהוּ אִם יֵרָדֵם חוּץ לַסֻּכָּה - מִצְוָה עַל הַבֵּן לַהֲעִירוֹ, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ. (ילקוט יוסף כיבוד אב ואם ח"א עמוד תקא. רד)



עַל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַ"ל מְסֻפָּר, שֶׁהָיָה כָּלוּא אֵיזֶה זְמַן בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא הָיְתָה לוֹ שָׁם סֻכָּה, וְעָשָׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת לְעוֹרֵר עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא תִּפֹּל שֵׁנָה עַל עֵינָיו. (פסקי תשובות שסז)



סֻכָּה קְטַנָּה

מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ קְטַנָּה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן שָׁם בְּפִשּׁוּט יָדָיו וְרַגְלָיו, אֵינוֹ בְּגֶדֶר מִצְטַעֵר שֶׁפָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, וְחַיָּב לִישֹׁן בַּסֻּכָּה בִּכְפִיפַת גּוּפוֹ וְרַגְלָיו. (הרמ"א סימן תרמ ס"ד. קצא)



מִתְהַפֵּךְ בַּשֵּׁנָה

מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ קְטַנָּה, וְרֹב רֹחַב מִטָּתוֹ נִשְׁאֶרֶת חוּץ לַסֻּכָּה - רַשַּׁאי לִישֹׁן בַּחֵלֶק הַקָּטָן שֶׁבְּתוֹךְ הַסֻּכָּה. וְאַף אִם הוּא רָגִיל לְהִתְהַפֵּךְ בִּשְׁנָתוֹ מִצַּד לְצַד, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ וְיִישַׁן חוּץ לַסֻּכָּה, מִכָּל מָקוֹם לֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים בָּזֶה, מֵאַחַר וּבִתְחִלַּת הַשֵּׁנָה יָשֵׁן כַּדִּין. (קצא, קצט)



מִצְטַעֵר

הַיָּשֵׁן בַּסֻּכָּה וְהֵחֵלּוּ גְּשָׁמִים לָרֶדֶת, הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה מִיָּד, מֵאַחַר וְיֵשׁ צַעַר אֲפִלּוּ בִּגְשָׁמִים מוּעָטִים, וְיִכָּנֵס לִישֹׁן בְּבֵיתוֹ. (רד)


יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ לִישֹׁן, וּלְאַחַר זְמַן פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר וְלִישֹׁן בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁכַב עֲדַיִן בְּמִטָּתוֹ - כָּל שֶׁלָּקַח עִמּוֹ אֶת כְּלֵי הַשֵּׁנָה וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ, אֵין מַטְרִיחִים אוֹתוֹ לַחֲזֹר וְלִישֹׁן בַּסֻּכָּה. (הריטב"א, הרמב"ם, שלחן ערוך, מאמר מרדכי, בגדי ישע, לחם יהודה עייאש ועוד. רה)


הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ לִישֹׁן מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים, וּלְאַחַר זְמַן הִתְעוֹרֵר וְרוֹאֶה שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר לִישֹׁן בַּסֻּכָּה. אוּלָם אִם הִגִּיעַ זְמַן עַמּוּד הַשַּׁחַר [בְּעֵרֶךְ: 4:30 בַּבֹּקֶר] וְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, מִן הַדִּין הָיָה צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִישֹׁן בַּסֻּכָּה, מֵאַחַר וְהִגִּיעַ הַיּוֹם, וְהַיּוֹם אֵינוֹ זְמַן שֵׁנָה. אוּלָם בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁרֹב הָעוֹלָם מַמְשִׁיכִים לִישֹׁן גַּם לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר, אֲפִלּוּ אִם הִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן, אֵין מַטְרִיחִים אוֹתוֹ לָלֶכֶת לִישֹׁן בַּסֻּכָּה, מֵאַחַר וְזָקוּק הוּא עֲדַיִן לַשֵּׁנָה. (רז)


הַיָּשֵׁן בַּיּוֹם בַּסֻּכָּה, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ לִישֹׁן מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים, וּלְאַחַר זְמַן הִתְעוֹרֵר וְרָאָה שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, צָרִיךְ לַחֲזֹר לַסֻּכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ חַיָּב לְמַנּוֹת מִישֶׁהוּ שֶׁיָּעִיר אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים. (רו)


הָרוֹצֶה לִישֹׁן בַּסֻּכָּה, אַךְ אוֹרְחִים רַבִּים נִמְצָאִים שָׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לָצֵאת מִן הַסֻּכָּה, הֲרֵיהוּ בְּגֶדֶר מִצְטַעֵר שֶׁפָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, וְרַשַּׁאי לִישֹׁן בְּבֵיתוֹ. (הליכות שלמה אוירבך קע. פסקי תשובות שפ)


מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְלָדִים קְטַנִּים הָרְגִילִים לְהִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה וְלִבְכּוֹת, וְצָרִיךְ לְטַפֵּל בָּהֶם, וְרַעְיָתוֹ חַלָּשָׁה וְאֵין בִּיכָלְתָּהּ לְטַפֵּל בָּהֶם, וְאִם יִישַׁן בַּסֻּכָּה לֹא יִשְׁמַע אֶת בְּכִיָּתָם וְלֹא יֵדַע מָתַי לָקוּם אֲלֵיהֶם, רַשַּׁאי לִישֹׁן בַּבַּיִת לְצוֹרֵךְ הַטִּפּוּל בַּיְּלָדִים. (ר)


אִם הָאִשָּׁה מְפַחֶדֶת לִישֹׁן לְבַדָּהּ בַּבַּיִת, רַשַּׁאי הַבַּעַל לִישֹׁן בַּבַּיִת. (קצו)


טוֹב שֶׁגַּם הָאִשָּׁה תִּישַׁן בַּסֻּכָּה, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה הַסֻּכָּה מְיֻחֶדֶת לָהֶם בִּלְבַד, וְאָז מִצְוָה גַּם לְקַיֵּם עוֹנָה בַּסֻּכָּה, וְאֵין בָּזֶה חֲשַׁשׁ בִּזְיוֹן הַסֻּכָּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְאַדְּרַבָּה, הוּא בִּכְלַל צִוּוּי הַתּוֹרָה "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ" - כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם דָּר בְּבֵיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה עִם אִשְׁתּוֹ, כָּךְ יָדוּר בְּסֻכָּתוֹ. 


וְאִם יֶשְׁנָם פְּסוּקִים הַתְּלוּיִים לְקִשּׁוּט בַּסֻּכָּה, אֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹתָם. וּמִכָּל מָקוֹם, הֶתֵּר זֶה הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם סֻכָּה פְּרָטִית שֶׁיְּשֵׁנִים בָּהּ הֵם בִּלְבַד, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּשֶׁקֶט וּבְצִנְעָה מִבְּלִי שֶׁיָּחוּשׁוּ בָּהֶם, [וּבִפְרָט יֵשׁ לְהִזָּהֵר בָּזֶה בְּסֻכָּה הַנִּמְצֵאת בְּסָמוּךְ לְסֻכַּת הַשְּׁכֵנִים]. אַךְ אִם אֵין אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִישֹׁן בַּסֻּכָּה כְּלָל. (קל, קצד, קלא)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏