הלכות ערב חג סוכות

מקבץ הלכות לערב חג הסוכות. קובץ הלכות לערב חג הסוכות המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה: המצווה לשמוח ולשמח, מקווה טהרה בערב החג, דין האכילה בערב החג, הכנת נר והדלקת נרות, היכן מניחים את הנר בסוכה?, מה מברכים בהדלקת נרות בסוכה?, האם הנשים צריכות לברך שהחיינו בערב חג סוכות?,

עֶרֶב הֶחָג

לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יד-טו): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חַיָּב אָדָם בֶּחָג לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וּמִצְוָה שֶׁיְּשַׂמַּח לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כֵּיצַד? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן. ע"כ. (החינוך מצוה תפח)

וְהֵעִיד רַבִּי חַיִּים וִיטָאל עַל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל (שער המצוות לז ע"ב), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן מִדַּת הַנְּדִיבוּת וְהַוַּתְּרָנוּת רָאִיתִי לְמוֹרִי זַ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּעַצְמוֹ לְהִתְכַּבֵּד בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים יוֹתֵר מִדַּי, גַּם בְּמַאֲכָלוֹ הָיָה אוֹכֵל דָּבָר מוּעָט מְאֹד, אֲבָל בְּמַלְבּוּשֵׁי אִשְׁתּוֹ הָיָה זָהִיר מְאֹד לְכַבְּדָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ, וְהָיָה מֵפִיק כָּל רְצוֹנָהּ, אַף אִם לֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כָּל כָּךְ. עכ"ל. וּפָשׁוּט וּבָרוּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק אֶת רְצוֹן הָאִשָּׁה, הוּא בְּמַלְבּוּשִׁים צְנוּעִים הַהוֹלְמִים אֶת הַהֲלָכָה, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם בְּגָדִים צְמוּדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָם עוֹבֶרֶת עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה חָמוּרִים, וּמַכְשִׁילָה אֶת הָרַבִּים בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין.
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "וּכְשֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בֶּחָג, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ".

אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא "לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים". (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז) וְכָתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ (מצוה תפח): "הָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְהָעֲנִיִּים כְּפִי יְכָלְתּוֹ לְשֵׁם מִצְוַת הָרֶגֶל, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה".


אַשְׁרֵי מָשְׂכִּיל אֶל דַּל

סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר רְפָאֵל זַצַ"ל מִיַּזְד: כְּשֶׁעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרפ"ג, דַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ חָצֵר יַחַד עִם הָרַב אַבְרָהָם עַדֶּס זַצַ"ל, הָרַב הָיָה גָּר לְמַעְלָה - וַאֲנִי לְמַטָּה. פְּעָמִים הָיָה קוֹרֵא לִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזוֹ עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לִי שָׂכָר כִּפְלַיִם. וְהָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי הָרַב, זֶה יוֹתֵר מִדַּי, הַשָּׂכָר שֶׁנָּתַתָּ לִי. וְהָיָה מֵשִׁיב לִי: כָּתוּב בַּתּוֹרָה, "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר", וּמָה הַגֵּר שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ כָּל כָּךְ צָרִיךְ לְאוֹהֲבוֹ - אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַתָּה, שֶׁשַּׂמְתָּ נַפְשְׁךָ בְּכַפְּךָ וּבָאתָ מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְתָמִיד הָיָה מַמְצִיא לִי אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא שָׁוָה אֲפִלּוּ שְׁנֵי גְּרוּשׁ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ.

פַּעַם, בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, לֹא הָיְתָה לִי פְּרוּטָה בַּכִּיס אֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת יָרָק, וְהָיִיתִי עוֹמֵד בָּרְחוֹבוֹת נָע וָנָד, זֶה קוֹנֶה וְזֶה מוֹכֵר, וְזָלְגוּ עֵינַי דְּמָעוֹת בַּסֵּתֶר. הָרַב עָבַר בַּדֶּרֶךְ וְקָרָא אוֹתִי: "מֵאִיר, מֵאִיר, בֹּא". נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְאָמַר לִי: "בֹּא לְבֵיתִי וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה כֶּסֶף אֲנִי חַיָּב לְךָ". הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי הָרַב, אֵין לִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יַעַן מַה שֶּׁעָבַדְתִּי לְךָ שִׁלַּמְתָּ לִי כִּפְלַיִם!" אָמַר לִי: "לֹא, יֵשׁ לָנוּ חֶשְׁבּוֹן, בֹּא אֵלַי לַבַּיִת". הָלַכְתִּי אִתּוֹ וְנָתַן לִי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ, וְאָמַר לִי: "לֵךְ תַּעֲשֶׂה הוֹצָאוֹת יוֹם טוֹב הַקָּדוֹשׁ". אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, מַדּוּעַ תִּתֵּן לִי? הֲלֹא אֵינְךָ חַיָּב לִי כְּלוּם!" הֵשִׁיב לִי: "לֵךְ תִּקְנֶה מִצְרָכִים לִכְבוֹד יוֹם טוֹב!"

אָז הִרְגַּשְׁתִּי בְּוַדַּאי שֶׁהָרַב יֵשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ בְּעֵינַי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ אֵלּוּ כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת [פִּי מֵאָה], וְשָׂמַחְתִּי כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב. (מעיין המועד שכא)


בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה... וְהַלֵּוִי"], מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּבִזְמַנֵּנוּ, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאַבְרֵכִים שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מנחות קי ע"א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (בנין שלמה מוילנא. חזו"ע יו"ט צט)

וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ וּלְסַיֵּעַ אֶת הַזְּקוּקִים, וּבִפְרָט בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת אמור דף קג ע"ב), וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרָיו בְּתַרְגּוּם: וִישַׂמַּח אֶת הָעֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק הָאֻשְׁפִּיזִין [הָאוֹרְחִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם: אֲבוֹת הָעוֹלָם, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד, כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], שֶׁהָאָדָם מַזְמִין לְסֻכָּתוֹ, הוּא הַחֵלֶק שֶׁל הָעֲנִיִּים, וְאִם מַזְמִין אֶת הָאֻשְׁפִּיזִין וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶת חֶלְקָם לָעֲנִיִּים, הֵם קָמִים מִסֻּכָּתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו (משלי כג ו): "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו". כִּי שֻׁלְחָן זֶה אֵינוֹ שֻׁלְחָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא שֶׁל רַע עַיִן, וְאוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹרְחִים הָאֵלּוּ, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, עוֹזְבִים אֶת שֻׁלְחָנוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו דְּבָרִים חֲמוּרִים מְאֹד, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר, ה' יַצִּילֵנוּ.

אֲבָל הָאָדָם הַדּוֹאֵג לָעֲנִיִּים, וְנוֹתֵן לָהֶם, וְאַחַר כָּךְ לִבְנֵי בֵיתוֹ, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם שֶׁל הָעֲנִיִּים - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עִמּוֹ, וְכָל הָאֻשְׁפִּיזִין מְבָרְכִים אוֹתוֹ כְּדִלְהַלָּן: 
אַבְרָהָם אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיה נח יד): "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ".
יִצְחָק אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (תהלים קיב ב-ג): "גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
יַעֲקֹב אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיה נח ח-י): "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי, אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן. וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם". 
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק מְבָרְכִים אוֹתוֹ (ישעיה נח יא-יב): "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם, וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת". 
וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיהו נד יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי". אַשְׁרֵי חֶלְקָם וּמַה נָּעִים גּוֹרָלָם, שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁזּוֹכִים לְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ מִפִּי צַדִּיקֵי עוֹלָם, שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. עַד כָּאן מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַזְמִין אֶת הָעֲנִיִּים אֵלָיו לְבֵיתוֹ, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. אַךְ אִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁהֵם מִשְׁפָּחָה בְּרוּכַת יְלָדִים וְאֵין לוֹ מָקוֹם בְּסֻכָּתוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלָיו, אֲזַי יִשְׁלַח אֶת הַמַּאֲכָלִים לְבֵיתָם, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִכַּסְפּוֹ בְּעַיִן יָפָה וּנְדִיבָה עֲבוּר הוֹצָאוֹת הֶחָג. (פסקי תשובות שפז)

וְטוֹב שֶׁיְּחַלֵּק אֶת כֶּסֶף הַצְּדָקָה לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, וְיֹאמַר בְּפִיו: 'זֶה לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל חֵלֶק אַבְרָהָם אֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא, וְזֶה בִּשְׁבִיל חֵלֶק יִצְחָק אֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא', וְכֵן הָלְאָה. וְכָל חֵלֶק יִהְיֶה סְכוּם יָפֶה וְנִכְבָּד, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו. (הגר"ח פלאג'י, פלא יועץ. פסקי תשובות שפז)


מִקְוֵה טָהֳרָה
מִנְהָג חָשׁוּב לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה בְּעֶרֶב הֶחָג. וּמִי שֶׁיָּכוֹל גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה לִטְבֹּל בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, וְזוֹכֶה בָּזֶה לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו. (חזו"ע יו"ט קב)


חַג הַסֻּכּוֹת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּחוּץ לָאָרֶץ
מֵאַחַר וּבְחוּץ לָאָרֶץ עוֹשִׂים "יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת", לְכָךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּחוּל אֶצְלָם הַיּוֹם טוֹב הַשֵּׁנִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, וְהַיּוֹם טוֹב הַשֵּׁנִי שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וּצְרִיכִים לְהַנִּיחַ בְּעֶרֶב הֶחָג [יוֹם רְבִיעִי] קֹדֶם הַשְּׁקִיעָה 'עֵרוּב תַּבְשִׁילִין', כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לְבַשֵּׁל מִיּוֹם טוֹב [יוֹם שִׁשִּׁי] לְשַׁבָּת. כְּמוֹ כֵן, אֶפְשָׁר שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ יָחוּל הַיּוֹם טוֹב הַשֵּׁנִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְיֵשׁ כַּמָּה פְּרָטֵי דִּינִים בְּכָל אֵלּוּ, כַּמְבֹאָר בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא בְּחוֹבֶרֶת 'חַג הַשָּׁבוּעוֹת בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה', קָחֶנּוּ מִשָּׁם.


אֲכִילָה בְּעֶרֶב הֶחָג
לֹא יֹאכַל לֶחֶם אוֹ עוּגָה בְּעֶרֶב הֶחָג מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית שֶׁל הַיּוֹם [בְּעֵרֶךְ: 14:30], מֵאַחַר וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת כְּזַיִת הַלֶּחֶם בַּסֻּכָּה בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן. וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ יֵשׁ לְהָקֵל לֶאֱכֹל עַד 50 גְּרָם וְלֹא יוֹתֵר. וְאָמְנָם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, בָּשָׂר, דָּגִים וְכַדּוֹמֶה, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן. (קכא)


הֲכָנַת נֵר דָּלוּק
אָסְרוּ חֲכָמִים לְהַדְלִיק אֵשׁ חֲדָשָׁה בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ מִקֻּפְסַת גַּפְרוּרִים אוֹ מִמַּצִּית וְכַדּוֹמֶה, וְהִתִּירוּ לְהַדְלִיק מֵאֵשׁ הַדְּלוּקָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אִי לְכָךְ, יֵשׁ לָשִׂים לֵב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב קֹדֶם כְּנִיסַת הֶחָג לְהָכִין 'נֵר נְשָׁמָה' הַדּוֹלֵק 24 שָׁעוֹת, כְּדֵי שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ לְבַשֵּׁל וּלְהַדְלִיק אֶת הַגַּז בְּיוֹם טוֹב, יִהְיֶה לוֹ מֵהֵיכָן לָקַחַת אֶת הָאֵשׁ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא 'הַדְלָקָה מֵאֵשׁ לְאֵשׁ', דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַדְלִיק מֵאֵשׁ שֶׁהָיְתָה דְּלוּקָה מִלִּפְנֵי יוֹם טוֹב, לְאֵשׁ שֶׁעַכְשָׁו מִתְחַדֶּשֶׁת. וְאָמְנָם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַגַּפְרוּר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מַעֲבִיר אֶת הָאֵשׁ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא יַנִּיחַ אוֹתוֹ שֶׁיִּכְבֶּה לְבַד.


הַדְלָקַת נֵרוֹת הֶחָג
טוֹב שֶׁהַנָּשִׁים יַדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הֶחָג לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה כִּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת. וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגוֹת לְהַדְלִיק בְּלֵיל יוֹם טוֹב קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ. וּפָשׁוּט שֶׁיַּדְלִיקוּ מֵאֵשׁ שֶׁהָיְתָה דֵלוּקָה. (ח"ע סוכות רי)

טוב לְהַדְלִיק בַּסֻּכָּה ז' נֵרוֹת, לִכְבוֹד שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין הַבָּאִים לְסֻכָּתֵנוּ. (החיד"א. רי)


מְקוֹם הַהַדְלָקָה
אִם הַסֻּכָּה גְּדוֹלָה, טוֹב וְנָכוֹן לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הֶחָג בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, שֶׁשָּׁם הוּא מְקוֹם הָאֲכִילָה, אוּלָם אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ כָּלְשֶׁהוּ לִשְׂרֵפָה חַס וְשָׁלוֹם, יַדְלִיקֵם בַּבַּיִת. (עו, רז)


הַבְּרָכָה
קֹדֶם הַהַדְלָקָה תְּבָרֵךְ הָאִשָּׁה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל [בשבת: שַׁבָּת וְ] יוֹם טוֹב", וְאַחַר כָּךְ תַּדְלִיק.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת נוֹהֲגוֹת רֹב בְּנוֹת אַשְׁכְּנַז לְבָרֵךְ לְאַחַר שֶׁמַּדְלִיקוֹת אֶת הַנֵּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אַף הֵן יְבָרְכוּ עַל הַנֵּרוֹת וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיקוּ. מִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹהֲגוֹת הֵן לְהַדְלִיק וְאַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ, הוּא רַק מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמְּקַבְּלוֹת שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה, וְהֵיאַךְ יַדְלִיקוּ לְאַחַר מִכֵּן? אַךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁמֻּתָּר לְהַדְלִיק מֵאֵשׁ לְאֵשׁ, נִמְצָא שֶׁאַף לַשִּׁיטָה שֶׁמְּקַבְּלוֹת אֶת הֶחָג בַּבְּרָכָה, רַשָּׁאִיּוֹת לְהַדְלִיק, אַךְ יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר שֶׁבּוֹ הֵן מַדְלִיקוֹת. (משנ"ב רסג ס"ק כז. רט)


"שֶׁהֶחֱיָנוּ"
לֹא תְּבָרֵכְנָה הַנָּשִׁים בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּהַדְלָקָה, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרְכִים בְּרָכָה זוֹ לְאַחַר מִכֵּן בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל לֵיל יוֹם טוֹב. (אור זרוע בשם הירושלמי, תרומת הדשן ועוד) נִמְצָא שֶׁהַמְבָרְכוֹת נִכְנָסוֹת לַחֲשַׁשׁ הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לַהַדְלָקָה, וְלָכֵן טוֹב לְהָעִיר לָהֶן בְּנַחַת שֶׁיַּפְסִיקוּ מִמִּנְהָגָן. וְכָתְבוּ הַגָּאוֹן יַעְבֵּ"ץ, יָפֶה לַלֵּב, חֶסֶד לָאֲלָפִים וְעוֹד, שֶׁמִּנְהַג נָשִׁים זֶה אֵין לוֹ יְסוֹד בַּהֲלָכָה וּשְׁגָגָה הוּא.

נָשִׁים הַמְבָרְכוֹת שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּהַדְלָקָה, אֵין לָהֶן לַעֲנוֹת אָמֵן עַל בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁשּׁוֹמְעוֹת בַּקִּדּוּשׁ, מֵחֲשַׁשׁ הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת 'הַגֶּפֶן' לִטְעִימַת הַיַּיִן. וְאוּלָם, בְּנוֹת אַשְׁכְּנַז רַשָּׁאִיּוֹת לַעֲנוֹת אָמֵן בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל הֶחָג, אַךְ לֹא בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. (שבט הלוי. קנא, ריג. חזו"ע ימים נוראים סג)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏