הלכות בניית הסוכה

יית הסוכה המובא ב- "שער ההלכה" בחוברת חג הסוכות בהלכה ובאגדה. בניית הסוכה על ידי תלמיד חכם, עדיפות בו יותר מבשלוחו, דין בניית הסוכה ע"י גוי, אישה וקטן, דין סוכה ישנה, דין בניית הסוכה בחול המועד ובערב שבת, מיקום הסוכה, בניית הסוכה בבית הכנסת וברחוב, דיני סוכה גזולה, תקנת השבים, החובה של בניית סוכה בכל בית למרות המאמץ הכרוך בזה...

בְּנִיַּת הַסֻּכָּה

מֵחַיִל אֶל חַיִל
מִצְוָה רַבָּה לְהַתְחִיל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, כְּדֵי לָצֵאת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד ח): "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל", וּזְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. (הרמ"א סימן תרכד. צט)


בְּנִיָּה עַל יְדֵי תַּלְמִיד חָכָם
אַף עַל פִּי שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה בִּפְנֵי אֲנָשִׁים זָרִים, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר וּבְנִיַּת הַסֻּכָּה הִיא בְּנִיָּה שֶׁל מִצְוָה - יִתְעַסְּקוּ בָּהּ, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדָם - לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹת ה' יִתְבָּרַךְ אַף בְּגָלוּי, וּמֵהֶם יִרְאוּ אֲחֵרִים וְכָךְ יַעֲשׂוּ. (שערי תשובה סימן תרכה. חזו"ע שבת א יז)


"מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ"
מִי שֶׁזָּקֵן וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ וְקָשֶׁה עָלָיו לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, יְמַנֶּה אָדָם אַחֵר לִהְיוֹת שְׁלוּחוֹ לִבְנוֹת לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְיֹאמַר לוֹ: 'שְׁלוּחִי אַתָּה לִבְנוֹת לִי אֶת הַסֻּכָּה'. וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדֵּל גַּם הוּא לְהִשְׁתַּתֵּף בִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּהַנָּחַת הַסְּכָךְ וְכַיּוֹצֵא, כִּי "מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ", וּ"לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא". דְּהַיְנוּ, כְּפִי הַצַּעַר וְהַמַּאֲמָץ שֶׁל הָאָדָם לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּךְ שְׂכָרוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב יוֹתֵר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (צט. חזו"ע שבת א יז)


בְּנִיָּה עַל יְדֵי גּוֹי
מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, מִן הַדִּין רַשַּׁאי לוֹמַר לְגוֹי שֶׁיִּבְנֶה לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה לְלֹא סָפֵק. [וְיִשְׁתַּדֵּל הוּא לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת מְעַט סְכָךְ, טֶפַח עַל טֶפַח (8 ס"מ)]. אַךְ טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְּמַנֶּה אָדָם יְהוּדִי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוּחוֹ לִבְנוֹת לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, כִּי מֵאַחַר וּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַסֻּכָּה חֲמוּרָה מְאֹד, לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה שֶׁתִּבָּנֶה עַל יְדֵי גּוֹי. (נו, סב)


סֻכָּה יְשָׁנָה
אִם בָּנָה אֶת הַסֻּכָּה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֶחָג [עַד י"ג בֶּאֱלוּל], וְלֹא אָמַר שֶׁבְּנִיָּתוֹ לְשֵׁם מִצְוָה, יִשְׁתַּדֵּל קֹדֶם הֶחָג לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת מְעַט סְכָךְ לְשֵׁם מִצְוָה. (סב)


בְּנִיָּה עַל יְדֵי אִשָּׁה
מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְאִשָּׁה לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁדַּוְקָא אִישׁ יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ. וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז עָדִיף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יִתֵּן הָאִישׁ אֶת הַסְּכָךְ. (סד)


בְּנִיָּה עַל יְדֵי קָטָן
מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְקָטָן לִבְנוֹת סֻכָּה, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁדַּוְקָא הַגָּדוֹל יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ. (סד)


בְּנִיָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת
אֵין לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר זְמַן 'מִנְחָה קְטַנָּה' [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה 15:00], כְּדִין כָּל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִזְּמַן זֶה. אוּלָם אִם הָיָה טָרוּד וְלֹא הִסְפִּיק לִבְנוֹתָהּ עַד עֶרֶב הֶחָג, רַשַּׁאי לִבְנוֹתָהּ עַד זְמַן כְּנִיסַת הֶחָג, מֵאַחַר וְעוֹסֵק בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ הֶחָג. (שלחן ערוך סימן רנא, בכורי יעקב ועוד. ק)


בְּנִיַּת סֻכָּה בְּחֹל הַמּוֹעֵד
אִם לֹא עָשָׂה סֻכָּה קֹדֶם הֶחָג, מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹתָהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וְרַשַּׁאי גַּם לְהָבִיא בְּעַל מִקְצוֹעַ יְהוּדִי שֶׁיִּבְנֶה לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְיִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, מֵאַחַר וְהוּא דְּבַר מִצְוָה. (מט)

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּתוֹ הַנַּ"ל בְּחֹל הַמּוֹעֵד, יְבָרֵךְ גַּם 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי מֵאַחַר וְגַם עַל עֶצֶם בְּנִיַּת הַסֻּכָּה הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' קֹדֶם הֶחָג, אֶלָּא שֶׁאָנוּ פּוֹטְרִים זֹאת בְּבִרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' שֶׁמְּבָרְכִים בַּקִּדּוּשׁ בְּלֵיל הֶחָג, אֲבָל כָּאן, שֶׁהַסֻּכָּה עֲדַיִן לֹא נִבְנְתָה בְּלֵיל הֶחָג, יְבָרֵךְ עַתָּה עַל בְּנִיָּתָהּ, אַף שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בְּסֻכָּה אַחֶרֶת. (עיין שו"ע ורמ"א סימן תרמא. הב"ח, משאת משה, רועי ישראל קצין. נא)


מִקּוּם הַסֻּכָּה
אֵין בּוֹנִים אֶת הַסֻּכָּה אֶלָּא תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, וְאִם בָּנָה אֶת הַסֻּכָּה תַּחַת גַּג הַמִּרְפֶּסֶת וְכַיּוֹצֵא - הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. וְכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה תַּחַת אִילָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. וּבִפְרָט יֵשׁ לְהַזְהִיר בָּזֶה אֶת בַּעֲלֵי הַמִּסְעָדוֹת הַבּוֹנִים סֻכָּה בָּרְחוֹב, וּמֵחֲמַת חֹסֶר מָקוֹם פְּעָמִים שֶׁנִּמְצֵאת סֻכָּתָם תַּחַת אִילָן, וְסֻכָּתָם פְּסוּלָה. (שו"ע סימן תרכו ס"א. יא)

אֵין לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם רֵיחַ לֹא טוֹב, כְּמוֹ בְּסָמוּךְ לְפַחֵי הָאַשְׁפָּה שֶׁבָּרְחוֹב וְכַיּוֹצֵא, כִּי שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לִישֵׁב שָׁם, וְיֵצֵא מִן הַסֻּכָּה. (שו"ע סימן תרמ ס"ד)

הַגָּר בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים שָׁם גּוֹיִים, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יַעֲשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה, יִפְרְצוּ גַּנָּבִים לְבֵיתוֹ - הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה. (קצו)


בְּנִיַּת סֻכָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
עַל גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הַיְקָרִים הַמְשָׁרְתִים אֶת הַצִּבּוּר בֶּאֱמוּנָה, לְהִשְׁתַּדֵּל בִּבְנִיַּת סֻכָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּאַת הַבָּאִים לִלְמֹד שָׁם, שֶׁפְּעָמִים אוֹכְלִים אֵיזוֹ עוּגָה וְכַיּוֹצֵא, וּצְרִיכִים סֻכָּה, וּבִפְרָט בְּלֵיל 'הוֹשַׁעְנָא רַבָּה' שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַלַּיְלָה, וּצְרִיכִים לֶאֱכֹל מִדֵּי פַּעַם כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בַּלִּמּוּד. וּמִכָּל מָקוֹם, אֶת הַתְּפִלּוֹת לֹא יִתְפַּלְלוּ בַּסֻּכָּה, אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. (קמז)


בְּנִיַּת סֻכָּה בָּרְחוֹב
מִי שֶׁאֵין לוֹ מִרְפֶּסֶת אוֹ חָצֵר לִבְנוֹת בָּהּ אֶת סֻכָּתוֹ, מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹתָהּ עַל יַד בֵּיתוֹ בָּרְחוֹב, רַק שֶׁיִּזָּהֵר כְּכָל הַיּוֹתֵר שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. (נב)

סִיּוּעַ לָזֶה אָנוּ מוֹצְאִים בַּנָּבִיא נְחֶמְיָה, שֶׁמְּסַפֵּר עַל אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁעָלוּ מִגָּלוּת בָּבֶל לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, וּבָנוּ אֶת סֻכּוֹתֵיהֶם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ח טו-יז): "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם: וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד". וְכֵן פָּסְקוּ הָאַלְיָה רַבָּה, מַאֲמַר מָרְדְּכַי, כַּפּוֹת תְּמָרִים, הַיַּעְבֵּ"ץ, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, בִּכּוּרֵי יַעֲקֹב, מהר"ח אַבּוּלְעַפְיָא, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, בֵּית מֵאִיר, תּוֹעֲפוֹת רְאֵם, מְאוֹרֵי אוֹר, מְקוֹר חַיִּים לַגָּאוֹן מִלִּיסָא, חַוּוֹת יָאִיר, בִּגְדֵי יֵשַׁע, וְעוֹד רַבִּים מֵהַפּוֹסְקִים. וְכָתַב בַּהֲלִיכוֹת שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ, שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, עוֹד בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַטֻּרְקִים, קִבְּלוּ רְשׁוּת מֵאֵת הַמּוֹשְׁלִים עַל בְּנִיַּת סֻכּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאַחַר כָּךְ קִבְּלוּ רְשׁוּת בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי, וְאַף הַיּוֹם יֵשׁ רְשׁוּת מֵרָאשֵׁי הָעִיר, רַק שֶׁיִּזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לְהִלּוּךְ הָרַבִּים. (נב)

לֹא תִגְנֹב
אָדָם שֶׁעָבַר וְגָזַל עֵצִים לְצֹרֶךְ בְּנִיַּת הַסֻּכָּה - אִם הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרַע וְהֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף לְבַעַל הָעֵצִים, אַף אִם עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלֵּם - סֻכָּתוֹ כְּשֵׁרָה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אַךְ אִם עֲדַיִן עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ וְאֵין בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם - אֵין לוֹ לְבָרֵךְ עַל סֻכָּה כָּזוֹ. (סימן תרלז ס"ג, משנ"ב ס"ק טו. נז)


"תַּקָּנַת הַשָּׁבִים"

יֵשׁ לְהַבְהִיר, כִּי מִן הַדִּין, הַגּוֹזֵל עֵצִים וּבָנָה בָּהֶם בַּיִת אוֹ סֻכָּה, אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַגַּנָּבִים הָרוֹצִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם יִהְיוּ חַיָּבִים לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם שֶׁגָּנְבוּ, קַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁיִּהְיוּ גַּנָּבִים שֶׁיִּתְחָרְטוּ מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יַחֲזִירוּ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִים הֵם לְפָרֵק אֶת מַה שֶּׁבָּנוּ מֵאוֹתָם עֵצִים כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם לַבְּעָלִים, וְלָכֵן דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לְבַעַל הָעֵצִים אֶת תְּמוּרָתָם. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בָּא לְשַׁלֵּם לְאַחַר הֶחָג, צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם, וְלֹא אֶת הַכֶּסֶף, הוֹאִיל וְלֹא שִׁנָּה כְּלוּם בָּעֵצִים וְלֹא בְּנָאָם מַמָּשׁ בְּבִנְיָן. (שו"ע חושן משפט סימן שס ס"א)

אָסוּר לָקַחַת עֵצִים מִיַּעֲרוֹת 'קֶרֶן קַיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל' אוֹ מֵעֵצִים הַנְּטוּעִים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, אֶלָּא אִם כֵּן קִבֵּל רְשׁוּת מְפֹרֶשֶׁת מֵהַמְמֻנִּים. (נז)

כַּאֲשֶׁר קוֹנִים סְכָךְ, יֵשׁ לְבָרֵר שֶׁהַסְּכָךְ שַׁיָּךְ לַמּוֹכֵר מַמָּשׁ, וְאֵינוֹ גָּזוּל חַס וְשָׁלוֹם מִקַּרְקָעוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים אוֹ חֲבָרוֹת מְסֻיָּמוֹת. (פסקי תשובות שנח. שיט)

הַגּוֹזֵל עֵצִים מֵחֲבֵרוֹ, אַף אִם דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִירָם לְאַחַר הֶחָג, לֹא יְבָרֵךְ עַל סֻכָּה כָּזוֹ. (נז)

וְיֵשׁ לְהָבִין, הֲרֵי לְעֵיל בֵּאַרְנוּ, שֶׁאִם בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הָעֵצִים, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא שִׁלֵּם - סֻכָּתוֹ כְּשֵׁרָה וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן, בְּמִקְרֶה זֶה, שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים לְאַחַר הֶחָג, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִיר, לָמָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ? וְצָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַנַּ"ל, כֵּיוָן שֶׁבְּדַעְתּוֹ עַכְשָׁו בֶּחָג לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף - כְּבָר עַתָּה מְתַקֵּן הוּא אֶת גְּזֵלָתוֹ, וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים מִפְּנֵי "תַּקָּנַת הַשָּׁבִים", וּמִמֵּילָא יְבָרֵךְ עַל הַסֻּכָּה. לֹא כֵן בְּמִקְרֶה זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים רַק לְאַחַר הֶחָג, נִמְצָא שֶׁעַתָּה בֶּחָג הוּא גַּזְלָן גָּמוּר, מֵאַחַר וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲזִיר עַתָּה בֶּחָג לֹא עֵצִים וְלֹא כֶּסֶף, וְדִינוֹ כְּגַזְלָן שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם כְּלָל, וּלְגַזְלָן כָּזֶה לֹא עָשׂוּ חֲכָמִים תַּקָּנָה שֶׁיִּהְיֶה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים כִּבְשֶׁלּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּה גְּזוּלָה, וְהֵיאַךְ יְבָרֵךְ עַל יְשִׁיבָתוֹ בָּהּ?!


אֵין פְּטוֹר

יֵשׁ לְיַדֵּעַ אֶת הַצִּבּוּר הָרָחָב, כִּי חוֹבָה בְּכָל בַּיִת לִבְנוֹת סֻכָּה לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וְלֹא יִתְעַצְּלוּ בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ, אֶלָּא יַאַזְרוּ עֹז וְיִבְנוּ אֶת הַסֻּכָּה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר. וּזְכוּת מִצְוָה זוֹ תָּגֵן עֲלֵיהֶם אֶלֶף הַמָּגֵן, וְיִזְכּוּ לְכָל מִלֵּי דְּמֵיטָב.

וְהֵא לְךָ מִדִּבְרֵי מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּבוֹאוֹ לְכַהֵן כְּאַב בֵּית דִּין בְּקָהִיר שֶׁבְּמִצְרַיִם: 

וְהִנֵּה בְּבוֹאִי לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ בָּעִיר קָהִיר, רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה בִּפְרֹס הֶחָג תִּשְׁרֵי תש"ט, כִּי רַק אֶחָד מֵאֶלֶף עוֹשֶׂה סֻכָּה כַּדָּת, וְאִלּוּ כָּל שְׁאָר הֲמוֹן הָעָם אֵינָם עוֹשִׂים סֻכָּה כְּלָל. וְתָמַהְתִּי מְאֹד עַד הֵיכָן מַגִּיעָה בּוּרוּתָם, כִּי לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה בַּאֲכִילַת פַּת בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּבְהִתְנַהֲגוּתָם מַרְאִים זִלְזוּל בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ. וְעוֹד, שֶׁבְּכָל יְמוֹת הֶחָג אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים חוּץ לַסֻּכָּה, וְלֹא יָשִׁיתוּ אֶל לִבָּם שֶׁזֶּהוּ נֶגֶד הַתּוֹרָה. וְדָרַשְׁתִּי בָּרַבִּים בִּישִׁיבַת 'אַהֲבָה וְאַחֲוָה', וּבִרְחוֹב הַיְּהוּדִים בְּ'מִדְרַשׁ רַשְׁבִּ"י', לְהוֹדִיעָם גֹּדֶל מִצְוַת סֻכָּה, וְשֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לוֹ וּלְבָנָיו בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, כִּי גֹּבַהּ הַבָּתִּים אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ קוֹמוֹת לְכָל הַיּוֹתֵר, וְהַגָּרִים בַּקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְלֹא מַרְגִּישִׁים טִרְחָה וַעֲיֵפוּת, וּמַדּוּעַ לֹא יַטְרִיחוּ עַצְמָם לַעֲלוֹת לְרֹאשׁ הַגַּג לְקַיֵּם מִצְוַת ה' יִתְבָּרַךְ?! וַאֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם עָשׂוּ כִּדְבָרַי וְזָכוּ בַּמִּצְוָה, אַךְ שְׁאָר הֲמוֹן הָעָם נִשְׁאֲרוּ בְּמִנְהָגָם הַקְּלוֹקֵל. וּמַכָּה יְשָׁנָה הִיא, שֶׁמָּצִינוּ לָרִיבַ"שׁ בִּתְשׁוּבָה (סימן שצד) שֶׁכָּתַב: חֵי נַפְשִׁי שֶׁרָאִיתִי בְּעִירֵנוּ זֹאת רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים סֻכָּה לֶחָג, וְכָל יְמוֹת הֶחָג אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּבֵיתָם חוּץ לַסֻּכָּה... רְאֵה עַתָּה אֵיךְ הֵם טוֹעִים בְּמִצְוָה מְפֻרְסֶמֶת כָּזֹאת, וְאֵין אֲנִי חָפֵץ לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עי"ש. 
וַאֲנִי בְּעָנְיִי בִּהְיוֹתִי בְּמִצְרַיִם עָשִׂיתִי סֻכָּה בְּגַג הַבַּיִת, וְהָיִיתִי עוֹלֶה לַגַּג לְקַיֵּם מִצְוַת הַסֻּכָּה כְּהִלְכָתָהּ, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי לֹא טֹרַח וְלֹא עָמָל, כִּי אֵין דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. ע"כ. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח.



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏