סדר מוצאי יום הכיפורים

מקבץ "הלכות וסדר התפילה" למוצאי יום הכיפורים המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה לימים הנוראים: הכוונה בתפילה, השינויים בתפילת העמידה, הוספה מחול על קודש, סדר ההבדלה במוצאי יום הכיפורים, והליכות הנדרשות לאחר שנמחלו כל עוונותינו...

סדר מוצאי יום הכיפורים

תפלת ערבית בכוונה - מתפללים ערבית של מוצאי כיפור בנחת ובמתינות ובכוונה גדולה כראוי, ולא יתפללו בפזיזות ומהירות, כדי שלא תראה התפלה עליהם כמשא, ויתנו פתחון פה לשטן. ומכל מקום לא יאריך השליח צבור מדאי, שלא לצער את הציבור, שהרבה מהם חלשים ותשושים מחמת התענית. (שעו)

האל הקדוש - אם טעה בערבית במוצאי כיפור ואמר 'המלך הקדוש' או 'המלך המשפט', אם נזכר לאחר כדי דיבור, לא חוזר. ואולם הנכון שיחזור להתפלל בתנאי נדבה. ואם טעה ואמר זכרנו לחיים וכו' אינו חוזר. (הרשב"ץ, הרמ"ע מפאנו, מאמר מרדכי, תורת חיים סופר, שלמי ציבור, מעט מים ועוד. שעז)
ברכת הלבנה - יש נוהגים לברך ברכת הלבנה במוצאי כיפור, ולא קודם לכן, מפני שאז עדיין אנו תלויים ועומדים בדין, וברכת הלבנה צריכה להיות בשמחה. ויש נוהגים להקדים לברך ברכת הלבנה קודם יום הכיפורים, כדי להרבות זכויות, ואולי תבוא מצווה זו ותכריע את הכף לזכות. וכל מקום יעשו כפי מנהגם. (שצג)

מוסיפים מחול על הקודש - גם במוצאי כיפור, ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה מיד בצאת הכוכבים, אלא יש להמתין לפחות דקה אחת או שתיים. (שעח)

רבנו תם - ראוי לכל אדם להחמיר שלא לאכול במוצאי כיפור אלא עד שיגיע זמן צאת הצום כרבנו תם, שכן היא שיטת רוב ככל הראשונים ומרן השולחן ערוך והרמ"א, כמבואר בחוברת השבת בהלכה ובאגדה חלק א. וכתב הגאון החזון איש (אגרות ח"א סימן מא): "פשטה ההוראה להחמיר כרבנו תם בכל ישראל, והיא הוראה מקוימת כמפי סנהדרי גדולה בלשכת הגזית, ואין שום צד קולא בזה. ולא נמצא מי שאמר שלא לחוש לדעת רבנו תם, ואם איזה גאון כתב להמליץ על מי שמיקל, זו אינה הוראה לחקות בה את המקילים". עכ"ד. ואולם מעוברות ומניקות המצטערות מן התענית, רשאיות להקל לטעום קודם זמן זה. (שפח)

הבדלה - אסור לאכול קודם שיבדיל על הכוס, אבל מותר להתקלח ולסוך בשמן ולנעול נעלי עור קודם ההבדלה. ומי שצמא יכול להקל לשתות מים בלבד קודם ההבדלה, ואפילו קודם תפלת ערבית [לאחר צאת הצום]. ואשה שבעלה מתעכב בבית הכנסת, תבדיל על הכוס ותאכל. (שפז. ת"ה שמ)

בשמים - אין מברכים עליהם בהבדלה. וטוב לברך עליהם בגמר ההבדלה אחר שתיית היין, בין כשחל כיפור בחול, בין כשחל בשבת. (שפד)

נר - אין מברכים 'בורא מאורי האש' אלא על נר ששבת, דהיינו נר שהיה דלוק מערב כיפור או על נר שהודלק מנר שהיה דלוק מערב כיפור. ומכל מקום כשחל כיפור בשבת, רשאי לברך על כל נר, וטוב לברך על נר ששבת. (שעח, שפג)

נר שהיה דולק בבית הכנסת מערב כיפור, לא יברך עליו, שלא הדליקוהו להאיר אלא לכבוד, וטוב שידליק ממנו נר אחר, ויברך על שניהם כאחד. (הרמ"א תרכד ס"ה. שפד)

אם אין לו נר ששבת, יבדיל בלי נר, ולאחר הסעודה ישתדל לחפש נר ששבת. (שפז)

מחיל אל חיל - מצווה רבה להתחיל במוצאי יום הכיפורים בבניית הסוכה, כדי לצאת ממצווה אל מצווה, וכמו שנאמר (תהלים פד ח) 'ילכו מחיל אל חיל'. (ת"ה שמא)

לך אכול בשמחה לחמך - מצווה להרבות באכילה ושתייה מתוך שמחה במוצאי כיפור שהוא כמו יום טוב. ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת, (קהלת ט ז) לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. (ת"ה שמא)

בזאת תבחנו - מאחר וביום הכיפורים נמחלו כל עוונותינו, וכל אדם מקבל נשמה חדשה נקייה ומצוחצחת, יש ליתן את הדעת שלא ללכלכה חס ושלום כבר במוצאי כיפור, על כעס וכיוצא. ולכן אף אם בא לביתו ולא ראה את השלחן ערוך "כרצונו", לא יכעס ולא יקפיד כלל, אלא אדרבה יעזור לאשתו בשמחה בשובה ונחת, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. ויזכה לכל הברכות והישועות אמן.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏