"שלום בית"

"סיפור על שלום בית" המבחן האמיתי של האדם - הוא דווקא בבית, כיצד נוהג הבעל עם אשתו, והאישה עם בעלה... סיפור על הרב הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל כיצד הצליח ל"הציל" זוג נשוי מפני גירושין מדוגמא אישית שנתן להם הלכה למעשה...

"שלום בית"

 

אהבה ואחווה, שלום ורעות, בין איש לאשתו, הם יסוד חשוב וגדול ביהדות. לעיתים יכול האדם לנהוג בצורה נפלאה כלפי כל הסובבים אותו, לחייך לכולם, לנהוג עימהם בסבלנות, לוותר ולעזור, אך המבחן האמיתי של האדם - הוא דווקא בבית, כיצד נוהג הבעל עם אשתו, והאישה עם בעלה.

 

ובגמרא אמרו (בבא מציעא נט ע"א):

לעולם יהיה אדם זהיר באונאת [צער] אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה - אונאתה קרובה [מגיעה בקלות ובמהירות לידי צער].

 

בימינו אלה, לשמחתנו, רבו בעלי תשובה השבים בכל לבם לתורה ולמצות ולמעשים טובים, אך יש כאלה שהקצינו מאד, מן הקצה אל הקצה, ומפני חוסר ידיעתם בתורה, והתנהגותם בקיצוניות רבה, גורמים להפרת השלום בבית.

 

ובפרט אלה שאין להם פנאי ללמוד הלכות כדת, ומתנהגים בחומרות יתרות. ולא זו הדרך ולא זו העיר. אשר על כן אנו אומרים בתפלה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", שרק על ידי לימוד התורה וההלכה, יוכלו לכלכל דבריהם במשפט, ויחיו בשלום ובמישור.

 

 

ומעשה באיש אחד שבא אחר ימי הפסח לגרש את אשתו, בבית דינו של הרב הקדוש  רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא.

 

שאל אותו הרב: "מה לך כי תרצה לגרש את אשתך?"

 

 

השיב הבעל: "האישה הזאת האכילה אותי בפסח מצה שרויה במים, בניגוד למסורת אבותי!"

 

ציווה הרב באותו מעמד לקרוא לאשתו הרבנית, וכשבאה, שאל אותה: "הגידי נא לי, אלו מצות הנחת לפני בליל הסדר?"

 

הרבנית החרישה, כי יראה לספר, אמר לה הרב: "אל תיראי, הגידי לי את האמת".

 

ענתה הרבנית: "שמתי לפניך מצות פשוטות, בלתי שמורות, ומעשה שהיה כך היה: את המצה השמורה שנאפתה בערב פסח לשם מצווה, הנחתי במפה מיוחדת בארון שבחדר, ובהיותי טרודה בהכנת הסדר, בא איש עני אחד ואמר לי שאין לו מצה שמורה לליל הסדר, אחד מבני הבית שלא ידע שהמצה הזאת הוכנה לרבנו לליל הסדר, נטל את המצה ונתן אותה לעני, ובבואי לקחת את המצה, נדהמתי בראותי שנלקחה מן הארון, ולא ידעתי מה לעשות, ויראתי לספר לבעלי הקדוש.

נמלכתי ולקחתי מצה פשוטה והנחתיה בתוך המפה, ועשיתי עצמי כלא יודעת דבר מכל הנעשה, והרב הקדוש ערך את הסדר על מצה פשוטה זו".

 

פנה הרב הקדוש לזה שבא לגרש את אשתו ואמר: "ראה בני, אני אכלתי מצה פשוטה בליל הסדר, ועשיתי את עצמי כלא יודע ולא מרגיש, למען לא אבוא לידי כעס והקפדה, והכל למען השלום, ואתה בא לגרש את אשתך בשביל מנהג של מצה שרויה, הרי אין זה מן הדין כלל!"

 

עשה הרב ביניהם שלום, ונתפייסו, והלכו לביתם בשלום.

 

(בהלכה ובאגדה בשם ענף עץ אבות)



רוצה לדעת איך למנוע מריבה בין בני זוג?>>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏