בין אדם לחברו- "ואהבת לרעך כמוך"

רבי עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורה! עד כמה נזהרו רבותינו בכבוד הבריות ניתן לבחון מדברי רבי חיים פלאג'י זיע"א... וחידושו הנפלא של ה"פלא יועץ": כל דיבור שמצער את זולתך - זהו בכלל "אונאת דברים" והדרך לדעת באלו דברים חברך מצטער...

"ואהבת לרעך כמוך!"

כאשר חלה רבי אליעזר הגדול, ושכב על ערש דווי, נכנסו תלמידיו לבקרו. בשהותם האחרונה עם רבם, טרם ייפרד מהם וילך לעולם שכולו טוב, בקשו ממנו התלמידים: "ילמדנו רבנו אורחות חיים, כדי שנזכה בהם לחיי העולם הבא!" אמר להם: "היזהרו בכבוד חבריכם"! (ברכות כח ע"ב)

אומר רבי חיים פלאג'י זיע"א: בא וראה עד כמה נזהרו רבותינו בכבוד הבריות, עד שנפסקה ההלכה שאדם הקורא קריאת שמע, ונכנס חברו ושאל בשלומו, יפסיק וישיב לו שלום. ואף על פי שהוא כעת מקיים מצווה מהתורה, ומדבר עם ה' יתברך, אף על פי כן יפסיק וישיב לו שלום מפני כבוד הבריות, כדי שלא יעלב חברו מכך שלא השיב לו שלום.

ובמסכת שבת (לא ע"א) מספרים חז"ל את הסיפור הידוע על אותו גוי שבא לפני הלל הזקן, וביקש ממנו להתגייר. אבל הוא מתנה תנאי קודם לכל, והתנאי הוא - שרוצה ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת! הלל נענה לאתגר ומשיב בחיוב: בבקשה תעמוד על רגל אחת וכבר אלמדך את כל התורה כולה. הגוי נעמד על רגלו האחת כחסידה באגם, והלל מלמדו: "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". עד כאן. אתה כבר יכול לעמוד על שני רגליך. סיימתי ללמדך את כל התורה. זוהי תמצית התורה.

על הפסוק (ויקרא יט יז): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. 

כותב הרמב"ן: לא תשנא את אחיך 'בלבבך' - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם, כמו שנאמר (משלי כו כד): בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה. [פירש המצודת דוד, בחלקלקות שפתיו יעשה השונא את עצמו כאילו הוא נכרי מן השנאה ואינה עִמדו, אבל בקרב לבו ישים המרמה ואינו עוזבה.] ויאמר הכתוב: אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אלא תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי? ולא תישא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל אליך, או ישוב ויתוודה על חטאו ויתכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו, וגם לא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור את החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו, ואחרי כן יצווה שיאהב לו כמוהו. עד כאן.

בבוקר לפני התפילה נוהגים לומר: הריני מקבל עלי מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי!". זהו דבר בסיסי החייב ללוות כל יהודי לפני הכל. רבי עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורה!

ואומר בספר "פלא יועץ", שאחת הסיבות שנכשלים בעוון אונאת דברים וצער החבר, כי לא יודעים מה מותר לדבר ומה אסור. לכן נקוט כלל זה בידך: כל דיבור שמצער את זולתך - זהו בכלל "אונאת דברים". וכיצד תדע באלו דברים חברך מצטער? חשוב תמיד "מה ששנוי עליך - לחברך אל תעשה"! ותאר לעצמך אילו חברך היה מדבר עליך או עושה לך דבר כזה, האם לא היית מרגיש צער וזלזול? נמצא שזו אמת המידה לדעת, האם הדבר מותר או אסור. "ואהבת לרעך כמוך" - כמוך ממש.
(מובא מחוברת בהלכה ובאגדה)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏