הלכות מוצאי תשעה באב והעשירי באב

הלכות "מוצאי תשעה באב". דיני מוצאי תשעה באב, ברכת הלבנה ופתיחת הצום. "מה ההבדל בין ברכת הלבנה בצאת יום הכיפורים לבין צאת תשעה באב"?. המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א.

הלכות מוצאי תשעה באב והעשירי באב


פתיחת הצום
לאחר צאת הכוכבים מיד, מותר לאכול ולשתות. אבל בתשעה באב שחל במוצאי שבת, לא יאכל בצאת הצום עד שיבדיל על היין, וכמבואר לעיל.

 

ברכת הלבנה בשמחה
כתב בספר יסוד ושורש העבודה: ברכת הלבנה צריך לאומרה בשמחה גדולה ועצומה, שהרי זוכה עתה לקבל פני השכינה הקדושה, ואיך לא יכין לבו אל שמחה עצומה עד מאוד בכל עת הברכה. ויחשוב במחשבתו על גבורות ה' וחכמתו הנפלאה, אשר במאמר פיו ברא את השמים וכל צבאם. ויבין בלבו כי ברכה זו נתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה על פי סודות גדולים ונוראים מאוד.


וכתב מרן החיד"א: יאמר הברכה תיבה בתיבה בנחת רוח ושפה ברורה, כי הרי הוא אומר שמקבל פני שכינה, ואיך ישלח דברו בחיפזון ועראי כבלע את הקודש. (ילקו"י שבת ה שיט).

 

זמן ברכת הלבנה
מאחר וצריכים לברך ברכת הלבנה בשמחה, על כן נוהגים שלא לברכה קודם תשעה באב, כי בימים אלו ממעטים בשמחה, ונוהגים מנהגי אבלות ברחיצה, תספורת, כיבוס, אכילת בשר ועוד, לכך לא ראוי לברכה אלא במוצאי תשעה באב ששרויים כבר בשמחה.


גם יש עניין לברך במוצאי תשעה באב, כדי לבשר לשכינה ולעם ישראל, כי אף על פי שנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, הרי הקב"ה הבטיח לנו שהוא גואל אותנו, ובקרוב נגאל ונתחדש, כמו הלבנה שהבטיח לה הקב"ה שיחדש אותה, שנאמר (ישעיה ל כו): "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא". ועוד, כי בתשעה באב נולד המשיח, ושמחים אנו בזה. (ילקוט יוסף שם).


מאחר ושרויים הציבור בתענית ואין ראוי לברך כך, על כן הנכון כי בכל בתי הכנסת יביאו כיבוד בשפע, והקהל יפתחו את הצום, ולאחר מכן יברכו ברכת הלבנה בשמחה כיאות. (הרש"ש, אליה רבה, פרי חדש, פרי מגדים, שבות יעקב, חיי אדם, חסד לאלפים ועוד. תי. ת"ה).

בית הכנסת שלא הצליחו להתארגן בכיבוד לקהל, יש אומרים שעדיף לברך ברכת הלבנה עם הציבור משום ברוב עם הדרת מלך, ממה שימתין עד שיבוא לביתו ויאכל ויברך ביחידות. ואולם כל זה בתנאי שיודע שיברך עם הקהל כהוגן מילה במילה, אבל אם יודע שברכתו עם הקהל תהיה בחטף, ילך קודם לביתו ויאכל וישתה, וינעל נעלי עור, ולאחר מכן יברך לבדו ברכת הלבנה. 


כתב מרן החיד"א: בבואו לביתו יברך ברכת הלבנה ביחיד כהוגן, כי הציבור בצאתם מבית הכנסת ממהרים הרבה בברכתם, הרצים יצאו דחופים. (תי. עיין חזו"ע חנוכה שמח).

 


שאלה: יש לשאול, הלא גם במוצאי יום הכיפורים שרויים כל הציבור בתענית, והיאך מברכים ברכת הלבנה כך, ולא הצריכו לטעום משהו קודם לכן?


תשובה: כתב המשנה ברורה (סימן תכו סקי"א), שמתוך שמחה זו שאנחנו בטוחים בו יתברך שהוציאנו זכאים בדין, ומחל לנו על כל עוונותינו, וחתם אותנו לחיים טובים ולשלום, וקבלנו נשמה חדשה נקיה ומצוחצחת, לכך שמחים אנו בקידוש הלבנה אף קודם שטעמנו. 


וכמו שאמרו במדרש, שבמוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת (קהלת ט ז): "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ".

 


הבדלה
כשחל תשעה באב ביום ראשון, מבדילים על היין במוצאי תשעה באב ומברכים שתי ברכות בלבד, "הגפן" ו"המבדיל בין קודש לחול" בלי בשמים ונר, ורק לאחר מכן פותחים את הצום וכנזכר לעיל.

 

מאחר ובדרך כלל הבעל מתעכב בבית הכנסת במוצאי הצום כדי לברך ברכת הלבנה ואינו בא מיד בצאת הצום לבית, וכל שכן אם הוא מתפלל בבית הכנסת שמתחילים תפילת ערבית רק בצאת הכוכבים, בוודאי שאין האישה צריכה להצטער ולהמתין לבעלה כלל, אלא מיד לאחר צאת הכוכבים תבדיל לעצמה על מיץ ענבים ותפתח את הצום. 

ואם אינה יודעת להבדיל, רשאית לשתות מים, כמבואר בשלחן ערוך (סימן רצט ס"א) שמותר לשתות מים לפני ההבדלה. וכן רשאית לשתות תה וקפה שדינם כמו מים לענין זה.


ובמקום צורך, רשאית גם לאכול. כי לגבי נשים יש ספק ספיקא לפוטרן מהבדלה זו, שמא הן פטורות מהבדלה בכלל (סימן רצו ס"ח), ושמא אין חובת הבדלה כלל במוצאי תשעה באב, כמבואר בכמה מרבותינו הראשונים. (דיני תשעה באב שחל ביום א' עמוד פט(.

 

הבדלה וברכת הלבנה
תשעה באב שחל במוצאי שבת ומבדילים על היין במוצאי הצום, ישימו לב בבתי הכנסת להבדיל קודם ולפתוח את הצום, ואחר כך יברכו ברכת הלבנה בשמחה. ובפרט שכלל גדול בידינו, שמצווה תדירה [תמידית] קודמת למצווה שאינה תדירה, והרי מצות הבדלה היא תדירה בכל מוצאי שבת ויום טוב, וגם היא מצוה מן התורה, ולכן קודמת לברכת הלבנה שהיא רק שתים עשרה פעמים בשנה, על כן יבדילו קודם על הכוס, ואחר כך יברכו ברכת הלבנה. (עיין חזו"ע חנוכה שסו).

 

בזאת תבחנו
מכיון שהיה אסור עלינו ללמוד תורה המשמחת בתשעה באב, בזאת נבחן האדם, אם לאחר שפתח את הצום ונרגע, פותח ספר ולומד אפילו מעט, מראה בזה בעליל שחפצו ותאוותו ללמוד תורה, כי הנה עת אשר נגמר האיסור ללמוד, מיד לומד. ושכרו רב ועצום אצל הקב"ה שמראה את חיבתו לתורה ולהקב"ה.

 

ואמרו בזוהר הקדוש (ויקרא עג א) קודשא בריך הוא [הקדוש ברוך הוא] אורייתא [התורה] וישראל, חד הוא [הם אחד]. ומובטח לו שיראה ישועות גדולות, כי בשעה הזאת, הרבה אנשים עייפים וחלשים מהצום ואינם לומדים. וכל שכן אם מזכה גם את בני ביתו בכמה דקות, אשריו ואשרי חלקו, וזכות הרבים תלויה בו.



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏