דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת

דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. החלפת הבגדים והנעליים, ההכנות בבית הכנסת, סדר ערבית של תשעה באב שחל מוצאי שבת, סדר ההבדלה וההבדלה במוצאי התענית, ההבדלה לפטורים מן התענית והדחת הכלים...

דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת

 


החלפת הבגדים והנעליים
כשחל תשעה באב במוצאי שבת, אין להחליף את בגדי השבת ואת נעלי העור מיד בשקיעת החמה, אלא ישאר עימם עד כעשרים דקות לאחר השקיעה כדי להוסיף מחול על הקודש, שמצות תוספת מחול על הקודש דוחה לאיסור נעילת הסנדל, כיון שאסור להראות אבלות בשבת. וכמו שאבל בתוך השבעה לא מדקדק במוצאי שבת לחלוץ את נעליו ולהחליף את בגדי השבת מיד בשקיעה, וכן בערב שבת אינו ממתין עד שיהיה לילה ודאי, כדי ללבוש בגדי שבת ולנעול נעליים, משום מצות תוספת שבת מחול על הקודש. (שלד)

קודם שיחלוץ נעליו ויחליף את בגדי השבת שעליו בבגדי חול שכבר לבשם קודם ואינם מכובסים, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול". (הרמ"א סימן תקנג ס"ב).

 

ההכנות בבית הכנסת
מכיון שאסור להכין משבת לחול, על כן, אסור לסדר בשבת את מקומות הישיבה של המתפללים בבית הכנסת, דהיינו להסיר את הכיסאות והספסלים ולפרוס שטיחים לצורך הלילה שיושבים על הארץ. ובמקום צורך, כגון שהציבור גדול ויש הרבה לסדר, רשאים להתחיל לסדר מהשקיעה. כיון שלא גזרו על השבות בבין השמשות לצורך מצוה או דוחק.

                          

זמן תפילת ערבית
מן הראוי להודיע בציבור שתפילת ערבית במוצאי שבת תהיה לאחר כחצי שעה או ארבעים דקות מהשקיעה, כדי שתהיה שהות לקהל להחליף את בגדי השבת ואת נעלי העור לאחר צאת הכוכבים, ולבוא לבית הכנסת בנחת.

 

סדר ערבית של מוצאי שבת
"
אתה חוננתנו" - מזכירים בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת. ואם שכח לאומרו, אינו חוזר.

שובה ה' - לאחר תפילת העמידה של ערבית, אומר החזן "יהי שם וכו'", קדיש תתקבל. ואין אומרים "ויהי נועם" ["שובה ה' עד מתי..."] ומזמור "יושב בסתר עליון" כבכל מוצאי שבת. משום שפסוקים אלו נאמרו על בניית המשכן, ואין נכון לאומרם בלילה זו שאנחנו בוכים על חורבן הבית. וכמו שאמרו במדרש, כשבנו ישראל את המשכן היו מצפים שתרד אש מן השמים על המזבח ולא ירדה, והיו מצטערים על זה. אמרו לו למשה רבנו, וכי בחינם טרחנו כל הטורח הזה, כמדומה שלא מחל לנו הקב"ה על מעשה העגל. היה משה מצטער והתחיל להתפלל: "שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך וכו', ויהי נועם וכו'", וביקש: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, וירדה אש מן השמים. (שמג. ‏חזו"ע שבת ב שפט, שצ)

 

הבדלה
במוצאי שבת זו אין מבדילים על הכוס, אלא למחרת בערב, וכדלהלן.

 

"בורא מאורי האש"
אף שאין מבדילים על הכוס במוצאי שבת, אבל מברכים על הנר בלבד ברכת "בורא מאורי האש". על כן, בסיום העמידה ואמירת הקדיש, קודם קריאת מגילת איכה, יברך השליח ציבור על הנר "בורא מאורי האש", כדי שלא יהנה מן האור קודם שיברך, ויכוון להוציא ידי חובה את הקהל. וישימו לב להתקרב לנר, כדי שיוכלו ליהנות מאורו. ומי שנאנס ולא בא לבית הכנסת, עליו לברך על הנר בביתו. (שמא)

נשים - יש להזכיר לנשים הנמצאות בבית לברך על הנר במוצאי שבת זו. (אגרות משה, קנין תורה, באר משה שטרן, שבט הלוי, ויען יוסף גרינוואלד, בית אבי, שרגא המאיר, ציץ אליעזר ועוד רבים מהאחרונים הקדמונים. חזו"ע שבת ב תכז).

 

בשמים
אין מברכים על הבשמים במוצאי שבת זו, כיון שיש תענוג ושמחת הנפש מריחם הטוב, ובתשעה באב יש למעט בתענוגים ושמחה. (כן פסקו: רבנו גרשום, רש"י, ראבי"ה, אור זרוע, מרדכי, ארחות חיים, הגהות מימוניות, המאורות, אבודרהם ושכן נהגו העולם. וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן תקנו).

 

הבדלה במוצאי התענית
במוצאי התענית, דהיינו ליל שני [יום ראשון בלילה], מבדילים על כוס יין ומברכים רק שתי ברכות "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל בין קודש לחול". ואין אומרים את הפסוקים שנוהגים לומר בכל מוצאי שבת קודם ההבדלה [ראשון לציון הנה הינם וכו'], מפני שנתקן לאומרם כדי להרבות בשמחה, ועתה צריך להימנע מזה. [וכן האבל שמבדיל על הכוס במוצאי שבת שבתוך השבעה, הנכון שלא יאמר את הפסוקים הנ"ל.] (שלה, שלח)
כתב המאירי, לדעת הפוסקים שמי שלא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל כל היום כולו [יום ראשון] ולא יותר, אם כן היאך אנו מבדילים במוצאי תשעה באב שהוא כבר ליל שני? ויש לומר שכל שאי אפשר להבדיל כלל ביומו כמו כאן שהוא תענית, ראוי הוא לתשלומים במוצאי תשעה באב.

 

טעם שלא מברכים על הבשמים במוצאי תשעה באב
אף שלא ברכנו אמש במוצאי שבת על הבשמים, בכל זאת אין מברכים עליהם במוצאי תשעה באב בעת ההבדלה, כיון שהטעם שתקנו חז"ל לברך על הבשמים בכל מוצאי שבת, כי כל אדם מישראל זוכה לנשמה יתירה בשבת, איש איש כפי מעשיו, ובמוצאי שבת היא מסתלקת ממנו, ונפש האדם עגומה עליו, לכן מברך על הבשמים ומריח בהם, כדי שתתיישב דעתו. אבל במוצאי שבת זו שאי אפשר לברך על הבשמים כיון שצריך למעט בתענוגים, אזי במוצאי תשעה באב שהנשמה יתירה כבר חלפה הלכה לה, אין ענין לברך עליהם בהבדלה.

 

הבדלה לפטורים מהתענית
מאחר ואסור לאכול במוצאי שבת קודם ההבדלה, על כן הפטורים מן התענית כחולה או יולדת [ובצום דחוי, גם מעוברת או מניקה כמבואר לעיל], יבדילו על כוס יין [מיץ ענבים] במוצאי שבת - ליל תשעה באב, שכיון שיכולים לאכול בכל שעה שירצו בין ביום בין בלילה, עליהם להבדיל מיד [לאחר תפילת ערבית] כמו בכל מוצאי שבת. והמבדיל עצמו ישתה מהיין לא פחות מ'מלוא לוגמיו' [שזה רוב רביעית, 41 גרם], ואין צריך לתת לילד קטן לשתות, כיון שאין כוונת המבדיל לתענוג אלא לצורך מצוה בלבד. ופשוט שיברכו בהבדלה על הנר ולא על הבשמים. (כנסת הגדולה, ברכי יוסף, שערי תשובה, זכור לאברהם, בית יהודה, דגול מרבבה, שואל ומשיב, עמק המלך, הגר"ח פלאג'י, צפנת פענח, מהרי"ל דיסקין, ערוך השלחן, משנה ברורה, אז נדברו, שאילת משה, זה השלחן, כף החיים, מנחת יצחק, ישכיל עבדי, שבט הלוי, דברי יציב, אמת ליעקב קמניצקי, ישועת משה, שרגא המאיר ועוד).

המבדיל בתשעה באב, יכול להוציא ידי חובה את בני ביתו בהבדלה זו, ואינם צריכים לחזור ולהבדיל במוצאי תשעה באב.

 

ילדים קטנים
ילדים קטנים שהגיעו לחינוך, מאחר ואינם מתענים, עליהם להבדיל על כוס מיץ ענבים במוצאי שבת, כי יש לחנכם שלא לאכול קודם ההבדלה. (מהרי"ל דיסקין, שבט הלוי, דברי יציב, אמת ליעקב קמניצקי, ישועת משה ועוד. שנב. אור לציון ח"ג רסג)

 

הדחת כלים
מותר להדיח את כלי השבת במוצאי שבת שהוא ליל תשעה באב. ואם יש צורך להדיח במים חמים, גם כן מותר. כיון שאין כאן רחיצה לתענוג, אלא רק להקל עליו את שטיפת הכלים שיתנקו בקלות יותר.

ואף מי שרצה לאסור הדחת כלים בתשעה באב, משום איסור עשיית מלאכה (עיין פתחי תשובה סימן תקנד סכ"ב), כבר התבאר לעיל שמלאכה מותרת בליל תשעה באב, ואין מנהג להחמיר בזה כלל. (כן פסקו הגאון רבי יצחק אליקים בספרו יצחק ירנן, והגאון רבי רפאל אשכנזי, שואל ומשיב, שונה הלכות, מכתב לחזקיהו, מאורי אור, פני דמשק, יד דוד, ערך השלחן, עושה שלום, ושכן דעת הרמב"ם והטור ומרן השלחן ערוך. וכתב האור זרוע: בליל תשעה באב אין מנהג בשום מקום שלא לעשות מלאכה. ואפילו אם נהגו אינו מנהג. שיח) ויש שרצו לדייק מהשלחן ערוך (סימן תקנט ס"י) שכתב: נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות היום.

וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה) בשם הלבוש, שהטעם בזה כדי שיתעסק באבלות ולא בדברים אחרים המשמחים ומסיחים מהאבלות. ע"כ.

 

וגם בהדחת כלים, נחשב שמסיח הדעת מהאבלות. עד כאן דבריהם. והלא לפי מה שכתב האור זרוע, שבליל תשעה באב אפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אינו מנהג, אם כן מבואר שבלילה לא חששו לטעם של היסח הדעת מהאבלות בעשיית מלאכה. ועוד, מי הכריח שהדחת כלים היא מלאכה המסיחה דעת מהאבלות. בפרט שלשון הלבוש "ולא בדברים המשמחים ומסיחים מהאבלות", ומבואר שבצרכי הבית כהכנת מאכלים שיש בזה שמחה ומסיח דעת מהאבלות, נהגו להחמיר, אבל בהדחת כלים איזו שמחה יש כאן?!...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏