דיני התפילות בתשעה באב

דיני התפילות בתשעה באב המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. הישיבה על הארץ בתפילה, מהו גובה המושב, מצוות "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן" ודין הפרוכת בתשעה באב...

התפילות בתשעה באב 

 

על הארץ
מליל תשעה באב עד למחרת בחצות היום, אין יושבים על כיסאות או ספסלים אלא על הארץ, בין בבית ובין בבית הכנסת. ולאחר חצות היום, המנהג לשבת על הכיסאות.

 

גובה המושב
יש להתיר לשבת על שרפרף או כרית שגובהם מעט פחות משלושה טפחים [24 ס"מ]. שכל שיושב כך סמוך לארץ, נחשב כיושב על הארץ ממש. (עדר. חזו"ע הלכות אבלות ח"ב רנח)

 

"מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן"
מצות עשה מן התורה לקום מפני אביו או רבו המובהק [שרוב ההלכות למעשה למד ממנו] או גדול הדור, ואפילו ראהו ממרחק גדול. וכמו כן, חובה מן התורה לקום מפני זקן מגיל שבעים שנה או מפני רבו או תלמיד חכם מורה הוראה הבקי בהלכה, כשהגיע לתוך ארבע אמותיו [2 מטר]. [וכתב התשב"ץ (ח"א סימן קמו): גדר תלמיד חכם הוא: מי שהגיע להוראה, וראוי לדרוש ברבים, ותורתו אומנותו, ופרקו נאה, ויש בו יראת שמים, ושמו טוב ואהוב.] וגם בתשעה באב שיושבים על הארץ חובה לעמוד מפניהם, וכן המנהג פשוט. (כן פסקו מרן החיד"א, הגר"ח פלאג'י, קמח סולת, זכור לאברהם, ויאמר יצחק ועוד. שלב. ועיין יחוה דעת ח"ג סימן ע).

 

פרוכת
נוהגים להסיר את הפרוכת מארון הקודש מליל תשעה באב עד לתפילת המנחה. והטעם בזה על פי מה שאמרו במדרש איכה על הפסוק (ב יז): "עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ", מלמד שכביכול קרע ה' את בגדי מלכותו [אִמרתו לשון בגד]. (שנג) ואף אותם בתי כנסת שלא תלו פרוכת על ההיכל מבחוץ כפי שצריך להיות לכתחילה ותלו אותה בפנים, יסירו אותה. (עיין שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ט).



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏