הלכות ערב תשעה באב

"הלכות ערב תשעה באב". דינים הקשורים לערב תשעה באב המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. אמירת וידוי בערב תשעה באב, לימוד תורה בערב תשעה באב. טיול ונעלים בערב ט' באב.

ערב תשעה באב

 

וידוי
תשעה באב נקרא "מועד", שנאמר (איכה א טו): "קרא עלי מועד לשבור בחורי". והואיל ועתיד הקב"ה להפוך אותו ליום מועד ושמחה, לפיכך אין אומרים בו וידוי. ואף בתפילת מנחה של ערב תשעה באב, אין אומרים וידוי, כדין כל יום שאין אומרים בו וידוי, שגם בתפילת מנחה שלפניו, אין אומרים וידוי. והוא הדין כשחל תשעה באב במוצאי שבת, אין אומרים "צדקתך" בתפילת מנחה של שבת. (סימן תקנב סי"ב(

 

לימוד תורה
לא אסרו חז"ל ללמוד תורה אלא בתשעה באב עצמו, משום שנאמר (תהלים יט ט): "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב" [ולכן בתשעה באב לומד רק בענייני החורבן והלכות אבלות כדלהלן], אבל בערב תשעה באב בין שחל בחול ובין שחל בשבת, לומד כל אדם תורה כהרגלו כל היום עד שקיעת החמה.

 

יש נהגו שלא ללמוד תורה בערב תשעה באב בין שחל בחול ובין שחל בשבת מחצות היום, כיון שדרך האדם להמשיך להרהר בלימודו גם לאחר שסיים את לימודו, ונמצא שנכנס לתשעה באב כשהוא שמח, ולכן לומדים רק בענייני החורבן והלכות אבלות שמותר ללמוד בהם בתשעה באב.

 

אך כבר כתב המהרש"ל על מנהגם זה: חלילה לי לנהוג במנהגם שלא ללמוד תורה בערב תשעה באב. והגר"א כתב, חומרה יתירה היא, שהרי עתה בערב תשעה באב אינו נוהג שום דבר האסור בתשעה באב כרחיצה וסיכה, ולמה ננהוג "חומרה" זו שלא ללמוד תורה. גם החיי אדם כתב שחומרה בעלמא היא.

 

ובספר מאמר מרדכי כתב: הוראה זו תמוהה היא בעיני, ואין לחוש לדברים אלו, ואף שאפשר ללמוד בדברים המותרים בתשעה באב, מכל מקום הלא אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ, ועינינו הרואות לכמה תלמידי חכמים המתרשלים בלימוד התורה בדברים המותרים בתשעה באב, משום שצער הוא להם ללמוד דבר שאינם רגילים בו, ולכן אינני חושש לסברא זו, ודעתי להתיר ללמוד בערב תשעה באב אפילו בחול עד השקיעה, כיון שלא הוזכרה חומרה זו בש"ס ובפוסקים. וכן אני נוהג ללמוד תורה בערב תשעה באב אפילו בחול. ע"כ.

 

וכיוצא בזה כתב בערוך השלחן: ומה שאומרים שיכול ללמוד בדברים המותרים בתשעה באב, אינה טענה, שהרי אנו רואים במציאות שהמפסיק מלימודו הרגיל, אינו לומד עוד. ולכן יש לסמוך על המקילים בשביל ביטול תורה. ע"כ

 

והגאון בעל חוות יאיר תמה על הרמ"א שאפילו דברים שבצנעה אינם נוהגים בערב תשעה באב, ולמה לא ילמדו תורה כהרגלם, ומנהג זה מנהג בטלנים הוא. גם הגאון יעב"ץ כתב שאין נכון לנהוג כן. ובספר מאורי אור כתב, ומה שכתבו מנהג זה בשם מהרי"ל, כל שאין חתימת מהרי"ל על התשובה, אינו מפיו, והיא תוספת תלמיד

 

וכן דעת עוד רבים מהפוסקים: מהר"ם מלובלין, תשורת שי, משיב הלכה, אמרי שפר, מרן החיד"א, טהרת המים, גינת ורדים, מהר"א ששון, זכור לאברהם, חיים וחסד חורי, שדי חמד ועוד. וכן נראה דעת המשנה ברורה (סימן תקנג סק"ח) ובביאור הלכה שם.

 

וכתב הגאון רבי רחמים חויתה הכהן, שכיון שזו אבלות ישנה, בוודאי שיש להתיר ללמוד תורה כל היום, וכן המנהג פשוט ואין פוצה פה ומצפצף.

 

טיול
אסור לטייל בערב תשעה באב, כדי שלא יבוא לשחוק וקלות ראש, ואפילו אם חל תשעה באב בשבת שדוחים את התענית למוצאי שבת, לא יטייל בשבת. (שלג. ת"ה רכד(

 

נעליים
מי שאין לו נעלי גומי וכיוצא לתשעה באב, מותר לו לקנות נעליים חדשות, וישתדל לנועלם מעט זמן קודם תשעה באב.


 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏