דיני שבת חזון - "חזון ישעיהו"

"הלכות ודיני שבת חזון" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. הלכות שבת חזון לגביי: תספורת, רחיצה ובגדי שבת. ומה הדין בכל אלו במקרה שתשעה באב חל בשבת (נדחה ליום ראשון)והאם צריך התרה במקרה שטעינו...

שבת חזון - "חזון ישעיהו"


השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון", על שם שמפטירים בה את ההפטרה בנביא ישעיה (פרק א) "חזון ישעיהו".

 

תספורת
אף על פי שמותר לבני ספרד להסתפר בערב שבת חזון, מכל מקום אם התענית ביום ראשון, נכון להחמיר שלא להסתפר ולא להתגלח ביום שישי, כדי שלא יכנס לתענית כמו חתן. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לט)

 

רחיצה
למנהג בני ספרד שלא מתקלחים במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, פשוט שמותר להתקלח בערב שבת חזון במים חמים ללא חשש כלל ועיקר. אולם, אף למנהג בני אשכנז שלא מתקלחים מראש חודש אב, בכל זאת בערב שבת "חזון", יש להקל לרחוץ את הגוף במים חמים, שזו רחיצה של מצוה לכבוד שבת. ובפרט שרגילים כן בכל ערב שבת להתרחץ במים חמים.

אמרו חז"ל (מסכת שבת כה ע"ב): כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, בערב שבת מביאים לו קערה גדולה מלאה מים חמים, ורוחץ בהם פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב, ודומה למלאך ה' צבאות. וכן אמרו בשאילתות, שהלל הזקן היה הולך למרחץ בכל ערב שבת לכבוד שבת. ובמדרש (פרשת בהר לד ג) אמרו: "גומל נפשו איש חסד", זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו והולך עמם, אמרו לו: רבנו, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: איזו מצוה? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. ומה אם איקונין [דיוקן, דמות] של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסאות, מי שהתמנה עליהם הוא מורקם ושוטפם, והם מפרנסים אותו, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות - אני שנבראתי בצלם ובדמות, שנאמר: "כי בצלם אלהים עשה את האדם", על אחת כמה וכמה?!

וכתב מהר"י מברונא, הלא אפילו כיבוס בגדים שאסור מדין התלמוד בשבוע שחל בו תשעה באב, בכל זאת אם חל תשעה באב ביום שישי, מותר לכבס ביום חמישי מפני כבוד השבת, כל שכן רחיצה שאינה אלא מנהג המקומות ואינה אסורה מן הדין כלל ועיקר, לא מראש חודש ולא בשבוע שחל בו תשעה באב, שבודאי היתר גמור הוא לרחוץ במים חמים לכבוד השבת. וכן עשו מעשה רב מהר"ם מינץ ומהרי"ו שהיו חופפים ראשם בחמים בערב שבת. והרש"ל כתב שאין המנהג הזה נאות בעיניו לבטל הרחיצה בערב שבת חזון, אבל מה אעשה שכבר התפשט המנהג. וגם הרמב"ם אין דעתו נוחה ממנהג זה שכתב, שאף המקומות שנהגו מניעת אכילת בשר מראש חודש, באיסור מרחץ לא קבלו עליהם אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. ויפה כיוונו במנהגם, כדי שלא לבטל מצות עונג שבת, ולכן לא אסרו אלא בשבוע שחל תשעה באב בתוכה. עכ"ד. וכתב הב"ח, אף בשבת חזון חומרה יתירה היא שלא לרחוץ, שהרי אפילו הכיבוס התירו חכמי התלמוד לכבוד שבת ביום חמישי שחל תשעה באב להיות ביום שישי ואף אנו נוהגים היתר בזה, והיאך נחמיר ברחיצה שלא אסרוה חכמי התלמוד כל עיקר. וכבר הפליג על זה הרש"ל ושאין המנהג כל כך יאות לבטל הרחיצה בערב שבת. ומכל מקום לא מלאני לבי להתיר אלא בערב שבת שהוא ראש חדש אב, והנמנע מלרחוץ בו, יש עוון בידו. ע"כ. וכתב הגרש"ז ברוין בספר שערים המצויינים בהלכה, בזמנינו גם האשכנזים נוהגים להתרחץ במים חמים בערב שבת חזון לכבוד שבת, שאין זו רחיצה לתענוג. ואפשר שמנהג הדורות הקודמים היה שנכנסים באמבטי של מים חמים כמו בריכה, וניכר שעושים כן לתענוג, אבל בזמנינו ששוטפים את עצמם בחמים, יש להתיר. וכתב הגרי"א הענקין: ולענין רחיצת כל גופו בחמים בערב שבת חזון, נראה לי שבמקומותינו שנוהגים להתרחץ תדיר, הכל בכלל איסטניסים, ואין להחמיר כלל בערב שבת חזון, וכן ראיתי ברוסיה שנוהגים החסידים להתרחץ בבית המרחץ. ע"כ. (רלח)

 

בגדי שבת
אין לנהוג שום שינוי בשבת חזון משאר שבתות השנה, ועלינו לכבדה ככל שאר שבתות השנה ללא שום אות אבל וצער, חס ושלום. ומאחר ודרשו חז"ל (מסכת שבת קיג ע"א) על הפסוק (ישעיה נח יג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", וכבדתו - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. על כן, גם בשבת זו ילבש בגדי שבת נאים כבכל שבת. ורק לענין ברכת "שהחיינו", נכון להחמיר יותר שלא ללבוש בגד חדש, שהשמחה בלבישתו רבה מאוד, והיאך יאמר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", על ימים שאחר ראש חודש אב, שהם ימי אבל וצער גדול לכל ישראל. (רי, קלד)

אף שבשנים עברו היו מבני אשכנז שנהגו ללבוש בגדי חול בשבת זו, כיום השתנה המנהג לטובה, וגם בני אשכנז נוהגים ללבוש בגדי שבת. וכל שכן שיש לצחצח את הנעליים לכבוד שבת, ולא ילך בהן כשהן מלוכלכות ומאובקות, שאין זה דרך ארץ, והרי זה כמזלזל בכבודה של השבת. (רי, ריב, רטו)

הגאון היעב"ץ [הרב יעקב עמדין בן צבי] כתב, שכן היה מנהגו של מר אביו הגאון חכם צבי ז"ל, ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, ואפילו אם חל בו תשעה באב, וכן אנו נוהגים אחריו. וכתב בספר חיי אדם שבקהילת קודש וילנא נוהגים על פי הגאון מוילנא ללבוש בגדי שבת. וכן נוהגים הרבה קהילות מבני אשכנז ללבוש כל בגדי שבת ולא לשנות מאומה משאר השבתות. וכתב בשו"ת דברי נחמיה, שכך נהג הגאון רבנו זלמן, ואף הרמ"א אפשר שחזר בו בהלכות אבלות, ולא היה המנהג ישר בעיניו ללכת בשבת כמו בימי החול. וכתב הגאון ממונקאטש, יפה נהגו רבותינו ואבותינו הקדושים בדורות שלפנינו ללבוש בגדי שבת ושטריימל בשבת חזון. וכן כתב בשו"ת דברי יציב: היום הוכשר הדור שנהגו ללבוש בגדי שבת בשבתות אלו כמנהג הספרדים, וכדעת החכם צבי והגר"א, וגם לא נהגו לשנות הניגונים בפיוט לכה דודי, וכן בהפטרת חזון. (ריג, קנו)

תפילות שבת. הפטרה.
גם בשבת חזון מתפללים בשמחה, בניגון ובנעימה קדושה, ויענו כל הקהל יחדיו בקול רינה ותודה כנהוג בכל שבתות השנה. ולא כאותם שעדיין מחזיקים במנהגם לומר קטעים מסוימים בקול קינה ובכיה, או שקוראים את ההפטרה בניגון של קינה, וכתבו הפוסקים שעבירה היא בידם שמבטלים מצות עונג שבת, ומצוה רבה לבטל מנהגם, כי אין זה כבודה של השבת כלל וכלל. (קנד)

שאלו את הרדב"ז (חלק ג סימן תרמה): יש נהגו בשבתות שלפני תשעה באב לומר כמה קטעי תפילה על דרך קינה וזכר לחורבן, האם יפה הם עושים או לא? תשובה: יישר כוחו למי שיבטל דבר זה. ושבח לאל כבר נתבטל מנהג זה במצרים, וכמה הרחיקו חז"ל צעקה ובכיה בשבת, וכל שכן לומר דברי קינות שהם דברים של פרהסיא ולהזכיר החורבן כדי לעורר הבכיה. והלא לענין אכילת בשר אמרו שאם חל תשעה באב בשבת, מעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה המלך. סוף דבר, אין ראוי להראות שום דאגה ולא עיצבון בשבת אלא הכל בשמחה, ומי שיוכל לבטל מנהג זה, יפה הוא עושה, ובלבד שלא על ידי מחלוקת, שאין לך דבר עומד בפני המחלוקת. ואין לחוש למה שאנו מבטלים המנהג שנהגו, כיון שהוא מנהג של איסור, כמו שכתב הריטב"א: אם המנהג להקל, לעולם אין חוששים לו, ואפילו היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה בימים ההם, שאין לנו אלא השופט שיהיה בימינו. ע"כ.

וכתב בשו"ת זקן אהרן הלוי, שאסור לנגן הקינות בשבת, שלא התירו חז"ל להתאבל על ירושלים בשבת, וכל העושה כן, עבירה היא בידו שמבטל מצות עונג שבת. ובספר שער המפקד כתב, שראה איזה קהילות בעיר תוניס שקוראים את ההפטרות שלפני תשעה באב בניגון הקינות בקול נהי ובכי ומעוררים יגון וצער, ואין זה מנהג נכון, שאין לעורר יגון בשבת בכל צד ואופן שיהיה, ומצוה לבטל מנהגם. וכתב בשו"ת עמק יהושע מאמאן: בדבר מה שנהגו איזה קהילות במרוקו לקרוא את ההפטרה במנגינת איכה, כבר בוטל מנהג זה בעירנו, אלא שראיתי פה נהריה אחדים מעמי הארץ (מיוצאי מרוקו), שעוד אוחזים בידיהם המנהג הרע הזה, ואינם שומעים לקול החכמים, ומצוה לבטל מנהגם. וכתב הגאון ממונקאטש ששמע שהגאון הצדיק שר התורה בעל שו"ת קול אריה אמר, שהמנהג שאצל האשכנזים בשבתות שבימי בין המצרים, לומר הפיוט לכה דודי בניגון קינה, הוא מנהג רע בעיניו, אלא שהאשכנזים לא ישמעו בקולו. אך האמת שנצטווינו לשמוח ביום השבת, כמו שאומרים בתפילה: "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג", ולזמר בו זמירות שירות ותשבחות ולהתענג בגוף ונפש. גם בספר דרכי חיים ושלום, העיד על הרב ממונקאטש שהיה מתפלל שליח ציבור בשחרית ומוסף של שבת, והיה מזמר ומשורר בקדושה כמו בשמחת תורה, גם בשבת שחל בה תשעה באב. (קנה)

 

תשעה באב שחל בשבת
סעודות שבת - בגמרא מסכת תענית (כט ע"ב) אמרו: אפילו אם חל תשעה באב בשבת, דוחים את הצום למוצאי שבת, ובשבת אוכל ושותה כל צרכו בשלושת הסעודות, ומעלה על שלחנו כסעודת שלמה המלך בשעת מלכותו. ולכן אסור להימנע בשבת זו מאכילת בשר, עופות ודגים, ושתיית יין, ואדרבה יתענג בתענוגים ברבורים ושלו ודגים. וכמו כן, ישיר זמירות שבת בשמחה וחדוה, כי אסור לערב את אבלות החורבן בשמחה של שבת כלל וכלל. והנמנע מאכילת בשר ושתיית יין מחמת האבלות על החורבן, כתב המגן אברהם "עבירה היא בידו". (רסג)

סעודה שלישית - בשבת זו שהיא ערב תשעה באב, ישימו לב לסיים את הסעודה השלישית כמה דקות קודם שקיעת החמה. (רסו)

מנהג טעות - מי שנהג לא לאכול בשר בשבת זו, ועתה מבין שלא נהג נכון, אינו צריך התרה על מנהגו כלל. (רסד)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏