הלכות תשעת הימים חלק ד'

"דיני חודש מנחם אב". "הלכות תשעת הימים" המובאים בחוברת בהלכה ובאגדה של הרב דוד שלום נקי שליט"א. שתיית יין ושיכר בתשעת הימים, דיני רחיצה וכיבוס החל מראש אב, ניקוי חליפה לשבת

שתיית יין בתשעת הימים


מנהג בני ספרד להתיר לשתות יין אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן מנהג ירושלים עיר הקודש, כמו שהעידו רבים מרבותינו האחרונים ז"ל. ומי שנהג שלא לשתות יין, בכל זאת ישתה את היין בהבדלה, ואפילו אם יש בכוס יותר מרביעית, ישתה את כולו. וכן כוס של ברכת המזון, אם רגיל לזמן על היין, ישתהו, כיון שזה יין של מצוה. (קעד, קעו)

מנהג בני אשכנז שלא לשתות אפילו יין של הבדלה, אלא נותנים את היין לילד קטן שישתה. ואם אין ילד קטן, מותר למברך עצמו לשתות את היין. (סימן תקנא ס"י)

שתיית שכר
במשקה שכר לא נהגו להחמיר, ולכן מותר לשתות ערק או ליקר וכדומה. (רסז. ת"ה רה)

כיבוס בגדים
מנהג בני אשכנז שלא לכבס בגדים, ושלא ללבוש בגדים מכובסים, החל מיום ראש חודש אב. (הרמ"א סימן תקנא ס"ד)

 

ניקוי חליפה לשבת
לבני אשכנז שלא מכבסים מראש חודש אב, אם התלכלכה החליפה של שבת, ואין לו חליפה אחרת לכבוד שבת "חזון", מותר לו לכבס בצנעה את מקום הכתם לכבוד שבת. (רלג) ויתר פרטי הדינים בזה, והיאך נוהגים בני ספרד, יבוארו להלן בדיני "שבוע שחל בו תשעה באב".

 

רחיצה


מנהג בני אשכנז שלא להתקלח כל הגוף, בין במים חמים ובין במים קרים, החל מיום ראש חודש אב (הרמ"א סימן תקנא סט"ז). ואולם, במקומותינו שהחום רב והזיעה רבה, ובני אדם מקפידים מאוד על ניקיון הגוף, וקשה שלא להתקלח תשעה ימים, ופעמים שאי אפשר לעמוד על יד אדם זה, ומצער את הבאים בסביבתו שנודף ממנו ריח לא נעים, על כן, ראוי ונכון מאוד שגם בני אשכנז יתקלחו במים קרים עם סבון, מאחר ואין כוונתם לתענוג אלא להסרת הזיעה והריח רע, וגדול כבוד הבריות. [ויש להיזהר מאוד בבתי כנסת המלאים בציבור גדול, וקשה להתפלל כשישנם בני אדם שריח זיעה נודף מהם. וכבר בארו חז"ל (מסכת חגיגה ה ע"א) את הפסוק (קהלת יב יד): "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם", מהו "על כל נעלם"? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חברו ונמאס. וזאת מלבד שבעקבות כן פעמים יכול לגרום חילול ה' בציבור, כגון שנמצא בנסיעה באוטובוס או ממתין בתור בבנק וכיוצא.] ופרטי דינים נוספים בזה, והיאך נוהגים בני ספרד, יבוארו להלן בדיני "שבוע שחל בו תשעה באב".

כתב מהר"י מברונא: רבים מקילים לרחוץ כל הגוף בצונן, לפי שמרוב החום המצוי בחודש אב מתמלאים זיעה, והרי הם כאיסטניס שמותר ברחיצה. וכתב התרומת הדשן שהמנהג להקל לרחוץ בצונן. וכן העיד הגאון ישועות יעקב. והרב הלבוש והמגן אברהם התירו לרחוץ אפילו ביום הכיפורים, כדי להעביר הזיעה. וכן כתב המשנה ברורה (סימן תריג סק"ב): "אם הזיעה הרבה ורוצה לרחוץ להעביר הזיעה, מותר, כיון שאינה רחיצה של תענוג". וכל שכן בימים אלו שקודם תשעה באב, שאין מניעת הרחיצה בהם אלא מנהג. ובספר אמת ליעקב קמניצקי כתב: שאם רוחץ להעביר את הזיעה או את הריח רע של הזיעה, מותר. ויותר טוב שיתרחץ בצונן עם סבון, משיתרחץ במים חמים בלי סבון. ע"כ. וכיוצא בזה כתב הגרש"ז ברוין בספר שערים המצויינים בהלכה, שבזמנינו שהכל מתנהגים בנקיות קפדנית, אין להחמיר שלא להתקלח אפילו אין המים צוננים ממש, וגם עם סבון מותר. (ויש לצרף את דעת הראבי"ה, האור זרוע, והמרדכי שהקלו ברחיצה במים קרים בימים אלו. וכן פסקו: שלמת חיים זוננפלד, אגרות משה, הגרש"ז אוירבך, שבט הלוי, שבט הקהתי, ויברך דוד, מטה אפרים, רבבות אפרים ועוד. רלח, רמג. ת"ה קעב


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏